משתמש:Dittikeisar/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אובייקטיביות חזקה (באנגלית strong objectivity) הינו מושג הלקוח מעולם הפילוסופיה הנזכר לראשונה על ידי החוקרת הפמינסטית סנדרה הארדינג, בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. המושג אובייקטיביות חזקה נועדה לתאר אופן מחקר הכולל גם את נקודת המבט הפמיניסטית. הארדינג המבקרת את הדרך שבה נחקרים נושאים הטוענים להיות אובייקטיביים. נקודת מבט זו שוללת את האובייקטיביות של המדע המסורתי ומעלה את הטענה כי נשים ודרכי מחשבתן נדחקו לשוליים. עמדות החוקרים ואופן יצור הידע שלהם מושפעים מקטגוריות של מין, גזע ו מעמד חברתי. הארדינג גורסת שעל מנת ליצור את אותה אובייקטיביות רצויה במחקרים מתחומי מדעי החברה, יש צורך בשיטת מחקר שתשלב חוקרים בעלי אמונות ודעות וערכים המשלימים זה את זה. אובייקטיביות חזקה מתייחסת לצורך בהתערבות במחקר ליצירת אובייקטיביות נטולת דעות קדומות כלומר על החוקר להכיר בעובדה שערכיו הסובייקטיביים משפיעים על האובייקטיביות שלו ובהכרח על המחקר לפיכך אין אפשרות אמתית לנטרלם אלא על ידי הוספת דעות שונות, המחקר המודרני שנשלט ברובו על ידי גברים אינו מאפשר את האובייקטיביות הרצויה. אובייקטיביות חזקה דרושה בתחומים אלה להבדיל מתחומי מדע אחרים כמו: פיזיקה וכימיה שיש להם בסיס ידע אחיד המאפשר להשוות בין תוצאות מחקרים שונים, בתחומי המחקר החברתי אין אפשרות של השוואה בין מחקרים, לא ניתן לסתור מחקר אחד בעזרת מחקר אחר, כי הדעות תלויות בסביבה התרבותית שבה מתבצע המחקר, דעות המשפיעות על הבנייה חברתית.

אובייקטיביות חזקה ופמיניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השקפת העולם הפמיניסטית מניחה שהדעה האובייקטיבית המקובלת היא מנקודת המבט הגברית. שאלת האובייקטיביות שואלת אילו סוגי מחקר ידע הינם אובייקטיביים ואלו אינם ומדוע, האם האובייקטיביות הכרחית או לא, ואיך אם בכלל אפשר להשיג אובייקטיביות בהם. שאלות אלו נובעות מחששות לגבי סקסיזם והדעה הקדומה הגברית הנמצאים במדע ובמחקרים הדומיננטיים. בספרה Whose Science? Whose Knowledge?: Thinking from women's Lives[1] שפורסם בשנת 1991 טענה הארדינג כי רוב המחקרים שעסקו בנשים נעשו על ידי חוקרים גברים בעלי השקפת עולם גברית ברובה ולפיכך על מנת ליצור אובייקטיביות חזקה במחקרים אלו יש לשלב בהם נשים על מנת להתגבר על דעות קדומות ואמונות גבריות. לדעתה יצירת אובייקטיביות חזקה בדרך זו מחזקת ולא מחלישה את המחקר, נושא של ידע צריך להיחשב כאובייקט של חקירה מנקודת המבט של שיטות ידע.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנדרה הארדינג

הערת שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Whose Science? Whose Knowledge?: Thinking from women's Lives, 1991

Is Science Multicultural? Postcolonialisms, Feminisms, and Epistemologies, 1998

  1. ^ ?whose science? whose knowledge