משתמש:Erezc1/טיוטה
There Goes Rhymin' Simon (בעברית: הנה הולך סיימון החרזן) הוא אלבום האולפן הסולו השלישי של זמר הפולק והרוק היהודי-אמריקאי פול סיימון, שיצא לאור ב-1973. בדומה לאלבומו הקודם, Paul Simon, שירי האלבום מושפעם מסגנונות מוסיקה שונים, כמו גוספל ורגאיי. האלבום כלול ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של המגזין רולינג סטון ושניים משיריו הגיעו למקום השני במצעד בילבורד 100.
בספטמבר 1972 הקליט סיימון את השיר Tenderness יחד עם המפיק רוי היילי, איתו הוא שיתף פעולה עוד מימי סיימון וגרפונקל. השיר הוא תערובת של דו-וופ, גוספל וג'אז. עם זאת היילי באותו זמן עבד על אלבום הסולו הראשון של ארט גרפונקל וסיימון פנה למפיק פיל ראמון. יחד עם להקה בשם Dixie Hummingbirds
הוא הקליט את שיר הרגיי Take Me to the Mardi Gras באלאבמה עם להקה בשם Muscle Shoals Rhythm Section. סיימון התרשם מהלהקה והקליט איתם גם את השיר Kodachrome. במקור שם השיר היה Going Home אך סיימון רצה שם ייחודי יותר. הוא הקליט איתם את השיר Loves Me Like a Rock המושפע ממוסיקת גוספל. הוא הקליט איתם את השיר Was a Sunny Day בהשפעת רגיי. שיר נוסף St. Judy's Comet שיר ערש לבנו הרפר שנולד זמן קצר לפני שהתחיל לעבוד על האלבום. שם השיר לקוח ממתופף ששמו Robert St. Judy, אין כוכב שביט בשם זה.
השיר Something So Right נקרא במקור Let Me Live in Your City שסיימון ביצע מספר חודשים קודם לכן בתכנית של דיק קאבט. מושפע מיחסיו עם אשתו הראשונה, פגי.
השיר American Tune, אחד השירים הבודדים של סיימון שהוא לא כתב. שיר מבוסס על קוראל של באך מהמאה ה-17. St. Matthew Passion. נכתב בהשראת סוף האידיאליזם של שנות ה-60.
בניגוד לאלבום הקודם, סיימון יצא למסע הופעות לאחר הפקת האלבום. הוא ביצע שירים מאלבומי הסולו שלו וגם עיבודים חדשים לשירי סיימון וגרפונקל.
השירים Kodachrome u- L ו Loves Me Like a Rock הגיעו למספר 2. סייעו לאלבום להגיע למעמד אלבום פלטינה - מיליון עותקים. השיר American Tune שוחרר כסינגל לא הגיע לצמרת המכירות אך נבחר על ידי המגזים טיים לשיר השנה.
בניו-יורק טיימס נכתב כי באלבום סיימון מגבש את מעמדו כי אחד מהזמרים-יוצרים המובילים במוסיקה עכשווית וכי הוא משלב בהצלחה רבה את "האנרגיה של הרוק, הרהיטות של מוסקית פולק עכשווית, הנשמה של רית'ם אנד בלוז, החושניות של הרגאיי, הרוח של גוספל והתחכום של הג'אז.[1]
יוסי חרסונסקי כתב במעריב כי סיימון הוא מתבלט ביכולתו "לשמור על זהות עצמית בעולם הפופ של ראוותנות מזוייפת" ולדעתו האלבום "מעיד על ידע, טעם משובח ובשלות של אמן."[2]
האלבום נמצא במקום ה-267 ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של המגזין רולינג סטון שפורסמה ב-2003, אם כי הוא אינו כלול במהדורות החדשות יותר של הרשימה.[3]
שירי האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל השירים נכתבו על ידי פול סיימון.
| מס' | שם השיר | משך |
|---|---|---|
| צד א' | ||
| 1 | Kodachrome | 03:32 |
| 2 | Tenderness | 02:53 |
| 3 | Take Me to the Mardi Gras | 03:27 |
| 4 | Something So Right | 04:33 |
| 5 | One Man's Ceiling Is Another Man's Floor | 03:46 |
| צד ב' | ||
| 6 | American Tune | 03:43 |
| 7 | Was a Sunny Day | 03:41 |
| 8 | Learn How to Fall | 02:44 |
| 9 | St. Judy's Comet | 03:19 |
| 10 | Loves Me Like a Rock | 03:31 |
| אורך כולל: 35:19 | ||
קבלת האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Loraine Alterman, There Goes Rhymin' Simon, The New York Times, May 6, 1973
- ^ יוסי חרסונסקי, הנה הולך סיימון החרזן, מעריב 9 באוגוסט, 1973, עמ' 29
- ^ There Goes Rhymin' Simon - Paul Simon, Wayback Machine