משתמש:Erezkaplan90/טיוטה

חקלאות אורגנית

חקלאות ארגנית היא צורת חקלאות אשר נסמכת על ניהול של מערכת סביבתית ומנסה להקטין או למנוע את השימוש בתשומות חקלאיות חיצוניות, בעיקר כימיקלים סינתטיים ואורגניזמים מהונדסים גנטית.

החקלאות האורגנית מוכרת בחוק, ומווסתת על ידי הממשל (בישראל משמש לכך "חוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה-2005").

הגדרה

בחוק להסדרת תוצרת אורגנית התשס"ה – 2005, מוגדרת תוצרת אורגנית: "תוצרת חקלאית שיוצרה וטופלה לפי הוראות חוק זה". החוק מטיל הגבלות על החומרים המותרים לשימוש כחומרי הדברה ודישון, אם כי הוא אינו אוסר על השימוש בחומרי הדברה ודישון כליל. כמו כן, החוק אינו אוסר על שימוש באנטיביוטיקה בבעלי-חיים, או על אחזקתם במבנים סגורים ללא יציאה למרעה. אין איסור על מונוקולטורה (גידול זן אחד של צמח על שטח נרחב)‏[1].

מניעת נגעי צמחים והטיפול בהם

בתודעת הציבור נהוג לחשוב שבצמחים אורגנים מטפלים ללא ריסוסים. ב"תקנות להסדרת תוצרת אורגנית (תוצרת אורגנית מן הצומח-ייצורה ומכירתה),התשס"ח"‏[2] מצוין בסעיף 26 שטיפול בנגעי צמחים ייעשה רק באמצעים "טבעיים" (מצוינים 12 אפשרויות), אך בסעיף 27 כתוב: "על אף האמור בתקנה 26, אם קיימת סכנה מיידית ומוחשית לתוצרת אורגנית מן הצומח ניתן להשתמש גם בתכשירים שרשם המנהל לפי תקנות התכשירים האורגניים". תקנה זו מאפשרת לחקלאים לרסס בקנה מידה גדול בתכשירים מאושרים, ואף להשתמש במטוס ריסוס‏[3]‏[4].

גידול בעלי חיים

גידול בהמות ועופות לאספקת בשר, מוצרי חלב וביצים, הוא גידול מסורתי–אורגני נוסף, המהווה השלמה לגידולי שדה.

התפיסה של גידולים מעורבים לעומת גידולים בלעדיים-אחידים נשארת בעינה גם בתחום זה. משקים אורגנים מנסים ככל הניתן לאפשר לבעלי החיים לגדול ולאכול ב"תנאים טבעיים". שטחים נרחבים ומרעה חופשי בשטחי טבע מאפשרים לבעלי החיים תנועתיות חופשית תוך כדי מרעה ותוך הימנעות מכינוס צפוף של בעה"ח.

כמו כן, יש שימוש רב בסוסים ובהמות לעבודה, דבר המאפשר גם שימוש במיחזור ובזבל אורגני וכמקור אנרגיה לתזונת עובדי המשק. גם חקלאים המתמחים בגידולי שדה, מגדלים במשק בעלי חיים שיאפשרו להם להיות משק עצמאי המספק את כל צרכיו.

מערכות חקלאות אורגנית

קיימות מספר מערכות חקלאיות לגידול אורגני:

   התפיסה הביודינמית הנמצאת בפיקוח רשות עצמאית בינלאומית.
   שיטת פוקואוקה (FUKUOKA), שיטה שפותחה על ידי מדען לחקלאות יפני, המתמקדת בהתערבות מינימלית בעיבוד גידולי דגנים.
   שיטת העיבוד האינטנסיבית הצרפתית, שיטה המשלבת עיבוד ביודינאמי עם גישות אורגניות נוקשות בחלקן, אך לפי התאמת החקלאי לתנאי המשק שלו.
   שיטת הגידול הביו-אינטנסיבי המתאימה בעיקר לגידולים אורגניים מניבים בשטחי גידול קטנים.

כל בעל משק חקלאי יכול לבחור בשיטה מסוימת או בשילוב מספר שיטות לפי הצורך. למרות ההבדלה הקיימת בין השיטות החקלאיות האורגנית והקונבנציונלית, ייתכנו מצבים בהם ישתמשו כמוצא אחרון, בשעת הצורך, במשק האורגני באמצעים משולבים, הן בחומרי הדברה אורגניים והן בחומרי הדברה סינתטיים.

הרווחיות של החקלאות האורגנית לעומת החקלאות הרגילה

קיימת דעה שהחקלאות הרגילה נחוצה על מנת לעמוד בביקוש למזון חקלאי. למעלה מ-50 שנה מאפשרים עסקי החקלאות מבחר גדול של מוצרים בעלות נמוכה לצרכן, תוך ייפוי נתוני היעילות.

חסידי השיטה האורגנית טוענים שעלויות נזקי החקלאות הרגילה צצים ועולים על פני השטח הן מבחינת איכות הסביבה והן מבחינת השפעות שליליות על הבריאות של הצרכנים. הטיעון העיקרי כנגד החקלאות האורגנית הוא כי משקיה פחות רווחיים מהמשקים הקונבנציונלים.

תאגידי המגדלים משפיעים אף על שוק המוצרים האורגניים. אם בתחילתה חקלאות זו התבססה על חוות גידול קטנות ועצמאיות ששיווקו ישירות ללקוחותיהן באמצעות ירקניות קטנות או בתי טבע, הרי שכעת, כאשר הגידול העצום בביקוש למוצרים טבעיים, מעודדים תאגידי חקלאות להשתתף בגידול ושיווק מוצרים אלו. עם העלייה בנפח ובמגוון של המוצרים האורגניים, יכולת הקיום של החוות הקטנות עלולה להתערער, ומשמעות הייחוד של שיטות העיבוד החקלאות האורגנית הופך למטושטש עם מוצרים אורגניים ואישורי תקנים אורגניים.

ביקורת על חקלאות אורגנית

אידאולוגית

מבקרי החקלאות האורגנית טוענים[דרוש מקור] שהיא אינה מספקת את הבטחותיה. הדימוי של "חקלאות של פעם" (פשטות, ללא מיכון, גידול בקנה מידה קטן בעיקר לקהילה המקומית, בלי ריסוסים ודשנים) - רחוק מהמציאות.

השינוי ברווחת בעלי החיים המגודלים בשיטה זו, בהרבה מקרים מזערי.

חוקרים טוענים כי אין היא אקולוגית יותר, כשדוגמה בולטת היא, שבדרך זו מגדלים פחות יבול ליחידת שטח, לפיכך בשביל אותה כמות מזון שמגודלת בחקלאות רגילה – בחקלאות האורגנית פוגעים ביותר מערכות אקולוגיות כדי להפוך אותן לשטחי חקלאות, וצריך יותר מים, שעות מיכון, "ריסוסים ודשנים אורגנים" וכו' כדי ליצור אותה כמות יבול.

פרקטית

היכולת של החקלאות האורגנית להתמודד עם פגעי טבע כמו ארבה ומחלות צמחים נמוכה יותר עד כדי השמדה מוחלטת של היבול‏[5]. בפועל נדמה שאין ממצאים מדעיים לביסוס הטענה שחקלאות אורגנית בריאה יותר, על אף הרושם שמנחילים לה.

המזון האורגני אינו בריא יותר מאוכל מקביל מחקלאות רגילה (הרחבה על כך בערך "מזון אורגני")