משתמש:Fainblut/יצחק אייזיק קרסילשציקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Fainblut.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Fainblut.

בס"ד יצחק אייזיק קראסילשציקאוו בן דוב בער(נפט' י"א אייר תשכה)

מפורסם גם בשם הגאון מפולטבה מהרבנים המפורסמים ברוסיה הקומוניסטית מחבר הפירוש "תולדות יצחק" על התלמוד הירושלמי וספר "תבונה" על הרמבם .

קורות חייו:[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתרמח [1888] בעיירה קטנה קריצ'יב  בבלורוס אצל הרב דוב בר קראסילשציקאוו .
למד בישיבת מיר אצל הרב הגאון אליהו ברוך קמאי זצ"ל שהיה רבו מובהק.

שימש ברבנות בעיירה הדיץ' , ואחר כך בעיר פולטבה באוקראינה. כשהתגברו רדיפות השלטון הקומוניסטי ופעילות הבסקציה נאלץ לעזוב את העיר והרבנות והתיישב במוסקבה, שם עבד לפרנסתו כמנהל חשבונות. הוא התגורר בדירה קומונאלית (היינו דירה שחולקה למספר משפחות, ולכל משפחה היה חדר, מטבח ושירותים היו משותפים) עם שכנים לא יהודים, ז.א. אפילו לבשל אוכל כשר היה בעיה והם הסתפקו באוכל יבש.

ספריו:[עריכת קוד מקור | עריכה]

א) ספר תבונה על הרמב"ם. חלק ראשון נדפס בשנת 1926 בפולטבה וזה הספר התורני האחרון שנדפס בברית המועצות. חלק שני נדפס בבני ברק אחרי 50 שנה בשנת 1976. ב) פירוש על תלמוד ירושלמי תולדות יצחק, בן 20 כרכים. נכון לעכשיו נדפסו על ידי הוצאה "מוצל מאש" בהכוונתו והשגחתו של הרה"ג חיים קנייבסקי שליט"א והרה"ג בערל ויינטרוב שליט"א ועבודה נמשכת.

  • 1. ברכות 2 כרכים (1980) http://www.hebrewbooks.org/20274))
  • 2. שביעית (1982)
  • 3. פאה (1985)
  • 4. דמאי (1988)
  • 5. כלאים (1989)
  • 6. תרומות (1987)
  • 7. מעשרות וחלה, כרך אחד (1991)
  • 8. מעשר שני (1991)
  • 9 עורלה וביכורים, כרך אחד (1995)
  • 10. שבת
  • 11. עירובין


בהסכמת הרב אליישיב שליט"א והרב עובדיה יוסף שליט"א והרב משה פיינשטיין זצ"ל ועוד. http://www.hebrewbooks.org/20274)) הפירוש נכתב במוסקבה בשנים 1952-1965 , המחבר מעיד במבוא לספר, שלא היה ברשותו ספרים חוץ מירושלמי דפוס ז'יטומיר.

הפירוש מורכב משני חלקים:
א)תולדות יצחק ומבאר שקלא וטריא של הגמרא מלוקט ברובו מפירושים פני משה, מראה פנים ופירוש מבעל ספר החרדים.
ב)תבונה- עיונים וחידושים של מחבר.

ההצלה פלאית של הספרים.[עריכת קוד מקור | עריכה]

כותב הרב צבי בראנשטיין: "גם הוצאתו מתחומי רוסיה הייתה מלווה בניסים גלויים. על קיומו נודה לי מפי מחבר זצ"ל עצמו, כשבקרתיו, ביום אחרון לחייו עלי אדמות(בי' אייר תשכ"ה), בבית חולים במוסקבה, לשם הובהלתי ע"י הרב לוין ז"ל שהיה אז הרב הראשי דמוסקבה , באמרו לי: מהר נא לבית חולים שם מוטל על ערש דווי הגאון ר' יצחק אייזיק קראסישציקוב ושעותיו ספורות. בבואי אליו מסר לי את כתה"י של ספר תבונה על הרמב"ם חלק שני, ח"א נדפס בפולטבה בשנת תרפ"ו, והוא הספר התורני האחרון שנדפס ברוסיה הקומוניסטית ובסופו הגהות על ירושלמי סדר זרעים, שהיה שמור איתו מתחת לכר, ולדרישתו התחייבתי לו בתקיעת כף להוציאו לאור עולם. ואחר כך סיפר לי בלחישה ומתוך ההתאמצות יתירה, כי כבר עזבוהו כוחותיו, כי כתב חיבור גדול ומקיף, המכיל אלפי דפים, על תלמוד ירושלמי שהוא זנוח עד כה מחמת קשי-לימודו בהעדר פירוש קל ובהיר. הגילוי הזה הדהים אותי. מי היה מעלה בדעתו שברוסיה הסובייטית ובתנאים השוררים שם תיווצר יצירה כבירה כזו, כפירוש על ירושלמי? ובעדני עומד נדהם ומופתע גילה לי מקום המצאו של כת"י זה ולחץ עלי שאבטיח לו שאעשה כל מה שביכולתי כדי להוציאו לאור. הבטחתי לו, אף כי ידעתי שלא בנקל ניתן לבצע הדבר. אולם באותה שעה לא שיערתי ולא העליתי כלל בדעתי , שלמעשה יהיה הדבר כה קשה ומסובך." הרב בראנשטיין לקח את כתבי היד מביתו של המחבר , צילם אותם והביא לשגרירות ארה"ב כדי לשלוח מיקרופילמים עם דואר דיפלומטי. אבל לילה לפני שליחת הדואר פרצה שריפה בשגרירות והמיקרופילמים נשרפו. בינתיים נעצר הרב בראנשטיין ע"י הקג"ב. בשדה תעופה של קייב (אחרי שמל בעצמו עשרות יהודים שם), גורש מהמדינה והוכרז כאישיות בלתי רצויה. הוא שלח מאמריקה 16 שליחים, ורק השליח ה17, הרב יעקב פולק, אחרי שנסע לשם 5 פעמים, הצליח להשיג את כתבי היד ולהביאם למקום בטוח.