משתמש:GGTM/החזית הסורית והמצרית לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מיקומי המוצבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

107 - ליד העיר הסורת ח'אן ארינבה.

111 - על תל שעף אל סינדיין.

115 - תל אל קלע.

החזית הסורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סד"כ בתחילת המלחמה (בוקר ה- 6.10):

  • 177 טנקים
  • 11 סוללות ארטילריה

בקו הגבול מחזיקות חטיבה השריון הסדירה 188 (גדוד 53 בדרום הרמה וגדוד 74 בצפונה) וחטיבה 7 שנמצאת במפקדת האוגדה בנפאח. לחי"ר יש את גדוד 50 של הצנחנים בדרום וגדוד 13 של חי"ר בצפון.

  • חטיבה מרחבית 820 בפיקוד אל"מ צבי בר (בראזני)

כוחות הבט"ש - לא כוחות קבועים אלא על בסיס תורנות.

    • גדוד חי"ר 13 מחטיבה 1 (גולני) בפיקוד סא"ל זאב אורן (אונגר) וסגנו רס"ן אילן בירן. מאיישים את מוצבים 101 עד 110.
    • גדוד חי"ר מוצנח 50 מחטיבה 35 בפיקוד סא"ל קובי בנדל (נפצע בתאונת צניחה בסוף ספטמבר. בועל סגנו פיקד על הגדוד) וסגנו רס"ן מנחס זוטורסקי. מאייש את המוצבים 111 עד 117 (117 - תל א-סקי - מאוייש רק בבוקר יום שבת יחד עם עוד שלושה מוצבי תצפית אשר על נחל הירמוך). הגדוד עולה לגזרה רק ב-1 באוקטובר.
  • חטיבת שיריון 188 (לא כולל גדוד המילואים שלה - גדוד 39) בפיקוד אל"מ יצחק בן-שוהם

כוחותיה פרוסים לאורך הקווים כאשר יש מחלקות בקו המגע וריכוזים פלוגתיים לעתודה בעורף. סה"כ 71 טנקי "שוט קל".

    • גדוד 74 בפיקוד סא"ל יאיר נפשי בגזרה הצפונית (מוצבים 101 עד 110).
    • גדוד 53 בפיקוד רס"ן עודד ארז בגזרה הדרומית (מוצבים 111 עד 117).
  • חטיבה 7 בפיקוד אל"מ אביגדור (יאנוש) בן-גל. סה"כ 107 טנקי "שוט קל".
    • גדוד 77 (44 טנקים) בפיקוד סא"ל אביגדור קהלני, ממוקם במחנה נפח (ליד צומת השיריון). תחת פיקוד 188.
    • גדוד 82 (33 טנקים) בפיקוד רס"ן חיים ברק בחורבות הכפר סינדיאנה (דרומית מזרחית לנפח).
    • גדוד 71 (כ- 30 טנקים) בפיקוד סא"ל משולם רטס בצומת ואסט (צומת האמיר, צפונית מזרחית לנפח וליישוב שעל).
    • מפקדת גדוד חרמ"ש 75 עם פלוגת הסיור בפיקוד יוסי מלמד במחנה ירדן.
  • תותחנים:
    • גדוד 334 (שימשה במלחמה כמפקדת הסיוע של חטיבה מרחבית 820) - סוללה א' - בבוקעתא; סוללה ב' - ברכת רם; סוללה ג' - מסעדה
    • גדוד 405 (שימשה כמפקדת הסיוע של חטיבה 7) - סוללה אחת בהר החרמונית ושתי סוללות נוספות בשעבניה ובציר המים בגזרה הדרומית.
    • גדוד בה"ד 9 (מורכב מסגל בה"ד 9 שהועלו לרמת כמה ימים קודם לכן) - סוללה אחת בתל מחפי, אחת בתל פארס (זוהר) ואחת בעין זיוון. בפיקוד המג"ד סא"ל בן עמי כהן שמפקדתו התמקמה בתל פארס.
    • גדוד 55 - שתי סוללות על ציר קק"ל אשר במרכז הרמה. בפיקוד המג"ד סא"ל שרגא בן צבי שמפקדתו מוקמה בתל אביטל.

סוללות של משגר הטילים קרקע-קרקע "עברי" נפרסו ערב המלחמה ליד "עיקול הטנק" שעל הר החרמון (כדי שדמשק תהיה בטווח) יחד עם חלק מגדוד האיכון.


מולם פרוסות דיבזיות השריון 5, 7 ו-9 הסוריות.

כוננות "כחול לבן" - אפריל-מאי 1973[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מידע מודיעיני המצביע על הכנות למלחמה שהתקבל באפריל 1973 הוכרזה כוננות "כחול לבן". פיקוד צפון השתמש בכוננות כדי להתכונן לעימות הבא; הקמת אוגדה נוספת (אוגדה 210), קליטת טנקים ואמצעי לחימה נוספים, קידום מחסני החירום של חטיבות השריון לחזית, סלילת דרכי גישה נוספות, בניית מוצבים, חפירת תעלות נ"ט והנחת שדות מוקשים.

הועברו מחסני החירום של חטיבות השריון ממשכנם באיזור חיפה לראש פינה. העברת מפקדת אוגדה 36 מחיפה לראש פינה. העברת בסיסי חטיבות המילואים 679 ("שוט מטאור") ו-179 ("שוט קל") לאיזור ראש פינה. בניית מחסן חירום לגדוד 39 מחטיבה 188 בעורף הרמה (גדוד המילאים של חטיבה 188). העברת חטיבה 164 ("שוט קל") לגליל התחתון. העברת חטיבות ממוכנות 4 ו-9 (גדוד אחד של טנקי שרמן ושני גדודי של חרמ"ש). הצבת אגד ארטילרי 212 בראש פינה (חמישה גדודים).

הועברה תחמושת ממחסנים עורפיים באיזור חיפה למחסני החירום של חטיבות השיריון. הגדלת מלאי התחמושת בבסיסים הקדמיים ל-9000 טון. הוכנו מצבורי תחמושת ברחבי הרמה. תוכננו להיבנות בקרבת מחסני החירום "חוות תחמושת" אך הן לא נבנו לפני המלחמה.

נבנו גשרי ביילי נוספים באיזור גשר בנות יעקב וגשר אריק. נסללו דרכי גישה ממחסני החירום החטיבתיים לקו המגע. סלילת הדרכים, קידום המחנות ובניית מחסני התחמושת נועדו לקצר, עד כדי מחצית, את הזמן שעובר בין הפעלת מערך הגיוס ועד הגעת הכוחות לקו המגע.

סומנו נקודות "צא כיוון" כדי לאפשר הפעלה של חיל האוויר באיזור מוגן טילים.

נחפרו עמדות ארטילריות לצרכי בט"ש. נפרסו תצפיות לכל אורך הגבול. נערכו סיורים לגדודי הארטילריה בעמדות המיועדות להם. הוקם מצבור תחמושת ארטילרית במחנה צנובר שליד קצרין.

הוקמו רמפות ומחסות לטנקים ליד המוצבים. העמקת תעלת הנ"ט. הארכתה בקטע שבין 105 ל- 109 וכן בין 111 עד 116 (סה"כ 12 קילומטר). עקב בעיות בתקציב חלק מעבודות לא נשלמו. הונח כבל תקשורת חדש וחלק מהמוצבים חוברו אליו.

אחרי כחול לבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט נערך תרגיל לגדוד הקשר הפיקודי בו הושם דגש על פריסת חפ"ק נייח. הנחת שדות מוקשים בשבוע האחרון לפני המלחמה.

אוגדה 210[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוחל בהקמת אוגדה נוספת, בעיקר על בסיס יחידות קיימות של הפיקוד (לוגיסטיקה, קשר, תותחנים והנדסה). מפקד האודה הינו האלוף במילואים דן לנר וסגנו תא"ל משה (בריל) בר כוכבא שדחף את הקמת האוגדה. הקמת האוגדה תוכננה להסתיים ב- 1974 אך האוגדה הספיקה להילחם כבר במלחת יום הכיפורים. **** בעיית ניסוח ****