משתמש:GaliaMetzger/בכור צבי אמינוף

רופא, גריאטר וחוקר; נולד בסמרקנד, אוזבקיסטן, 5 ביוני, 1946, נשוי + 4.

MD – המכון הרפואי של סמרקנד, אוזבקיסטן, 1970. PhD – המכון הרפואי של סטברופול, רוסיה, 1974. דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת יורקר הבינלאומתי, פירנצה, איטליה, 2009.

המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר, ישראל, 1983 – ימינו, מתוכם ראש המחלקה גריאטרית ד' עד 2005;

מרכז מחקר לסבל ושביעות רצון אנושית, אלעד, ישראל, 2005 - ימינו.

מרכז מינרבה לחקר בינתחומי של סוף-החיים, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב, ישראל, 2012 - ימינו.

הישגים הכוללים: פיתוח ומחקר של הכלי האובייקטיבי להערכה הראשונה של סבל בדמנציה סופנית, סולם מיני של הערכה של מצב סבל (MSSE) בקנה מידה; תאוריה ואנטרופיה חדשות להגדרת אושר וסבל אנושיים; מנגנונים של התנהגות אנושית: אגדות של תיאוריה של תופעת מחסור אנטי אנטרופיה רצויה; הגדרה של ישות פתולוגית חדשה – תסמונת סבל על שם אמינוף (ASS) בשלב הסופני של דמנציה; תופעת "הגנת יתר" של חולי דמנציה גוססים; תופעת סירוב "גריאטריה ד'" הנוגעת לחולי השלב הסופי של דמנציה; הצעה של גישה חדשה לחולים גוססים והקמתה של יחידות הקלת סבל לחולי השלב הסופי של דמנטיה.

ספרים שפרסם: "מדידה של סבל בשלב סופי של מחלת האלצהיימר", פרובוק, דיונון, תל אביב, 2007. "לקיחה ונתינה. תנודות של אנטי אנטרופיה", גוונים, תל אביב, 1.2011. "סיפורים ביוגראפיים", אופיר ביכורים, יהוד מונוסון, 12.2013.

תוצאות של מחקר מדעי הוצגו בקונגרסים העולמיים והאזוריים בברלין (1999), ירושלים (2000), ונקובר (2001), סטוקהולם (2002), טוקיו (2003), לאס וגאס (2004), ריו דה ז'נרו (2005), מדריד (2006), סנט פטרסבורג (2007), טרונדהיים (2008), פריז (2009), הונולולו (2010), אתונה (2011), קופנהגן (2012), סיאול (2013) וכנסת ישראל (2005).