משתמש:Galorian1/טיוטה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
ארבעת שלבי שיטת טינג גירוי מחשבתי חשיבה מעמיקה וביקורתית ניצוץ – 'טינג מומנט' יצירת נרטיב מוטה SDG
השלב הראשון: גירוי מחשבתי אם לתלמיד הצעיר ואם לאדם הבוגר הגירוי המחשבתי יכול להיות משחק מהנה או בעיה אמיתית בה נתקל. בזכות הכוונה ומיקוד יוכל התלמיד לחשוף ולשתף עם חבריו את תחומי העניין האישיים ואולי אף יימצא שותפים לדרך. שלב זה מבוסס בעיקר על הכישור הקוגניטיבי הראשוני, זכרון ושינון (Remember) ומושפע לא מעט מהסביבה ואורחות החיים אליהם רגיל ונחשף עד היום.
השלב השני: חשיבה מעמיקה וביקורתית שלב זה הינו פועל יוצא של רמת הגירוי. קרי, ככל שהנאת המשחק או התיסכול מהבעיה יהיו יותר משמעותיים, הרצון להבינם ולחוותם לעומק יילכו ויאמירו. זאת ועוד, אחת שנוכל לעמוד על חשיבותה של ההתעמקות בתחומי העניין, ידבק הרצון הכן ואמיתי להמשיך ולחקור את מהותם וגבולותיהם. לצורך כך יידרש התלמיד להבין (Understand), לסווג, לתאר ולהסביר רמות שונות וממשקים של שלושה תחומי עניין ויהפוך אט אט מבעל עניין לבעל ידע. ידע הנרכש באופן טבעי על ידי יצירת שאלות פתוחות רחבות לצד עמוקות והניסיון לתת להן מענה. בשלב זה ייתבקש לציין ולהגדיר בתמציתיות את תחומי הידע על גבי תרשים טינג (תמונה 1).
תמונה 1. מצפן הקיימות הגלוקאלי (ערכי ויצירתי)
השלב השלישי: ניצוץ – 'טינג מומנט' אחת שהוצבו כל אחד משלושת תחומי הידע בתרשים עולה רמת המורכבות ונדרשת חשיבה ניתוחית (analyze) המבדלת, משווה ומנתחת את הקשרים האפשריים בין שלושת התחומים (כחיבור בין שלוש נקודות). משם, הדרך ל"טינג מומנט" המפורסם, צליל המשול למנורה נדלקת כך ש 1+1+1 שווה רעיון, כזה היכול לפתור את הבעיה או ליצור מחדש, קונספט לא ייאחר להגיע.
חשוב לציין כי חשיבה יצירתית וחדשנית אינה מוגדרת כקסם מבריק השמור רק לממציאים ואמנים יוצרים, אלא מתייחסת לכל מצב של שימוש חדש בחומרי מציאות מוכרים. חוקרים ידועים כמו טורנס, דה בונו, מרטינדייל [3] ואחרים, חקרו ומצאו כי יצירתיות אינה קסם, אלא שריר מנטלי שיכול להשתפר ולהתחזק עם הזמן. ככזה, ניתן וחשוב לעודדו גם במערכת החינוך שכן כאשר היא משולבת עם תכנון, חשיבה רציונלית, מקצוענות וידע, היא תפיק את התוצאות האופטימליות. ברמת המערכת, דווקא למחשבות הכי קטנות ישנה החשיבות הגדולה ביותר. רק כאשר נבדוק מה מעניין כל אדם, על מה חלם, מה מניע אותו, נוכל לצייר תמונת מציאות טובה יותר, לעשות סדר בכאוס ולחבר בין חלקים ונקודות שלא חשבנו לחבר ביניהם קודם. כך נוכל להמציא רעיונות רב-תחומיים ולהתמקד ברזולוציה טובה יותר בהתבוננות על המציאות המורכבת בה אנו חיים.
בכדי לפשט שלב קוגניטיבי זה פותחה כחלק מהשיטה שפת טינג המבוססת על שילוב של תווים וסימנים. בהנחה כי תקשורת היא מפתח להצלחה בחיים, סוג חדש של תקשורת יכול להיות מפתח לפתיחת דלת למציאות חדשה לגמרי בניסיון לגבור על הבדלי התרבות והשפות הקיימים בעולם לטובת חדשנות רבתי. כזו היכולה להישען על אנשים החיים בקצוות שונים על הגלובוס, דוברים שפה שונה ומחזיקים בחשיבה והשפעה שונים בתכלית.
למרות יכולתינו הגבוהה להביע את מחשבותינו בצורה מדויקת באופן וורבלי הצורך באידאוגרפיות ניכר עוד משחר ההיסטוריה ועד היום. אתם מכירים למשל מוסד אקדמאי, חברה עסקית או ממשלתית שאין לה לוגו? המוח האנושי חושב ורואה ולפיכך קל יותר לשלב תמונות במהלך התהליך הדמיוני המתפתח במוחינו לטובת יצירת רעיונות חדשים. בעזרת אידיאוגרפים המייצגים באופן סמלי כלים חדשים בעולם, אובייקטים, נושאים מעניינים, טכנולוגיות מתקדמות, והשילובים השונים ביניהם אנו נוכל להשיג הרבה יותר, שכן אלו יעוררו השראה להעלות רעיונות חדשים [4] (ראה בהרחבה באתר הידען במאמר של המחבר).
תמונה 2: טבלת הסמלים האינטראקטיבית של טינג גלובאל או במילים אחרות הטבלה המחזורית של מקצועות העתיד. הטבלה כוללת 52 תחומי עיסוק ועניין המהווים מפה איתה אפשר לצאת לדרך לאן שרק נרצה ולגלות אדמות חדשות בזמן הווה-עתיד.
השלב הרביעי: יצירת נרטיב מוטה SDG שלב אחרון זה הינו המאתגר ביותר מבחינה קוגניטיבית ומהותו תירגום ראשוני ורתימה של הידע הרב תחומי שהתגלה בשלב (3) בפן האינדבדואלי לפתרון אחד מיעדי העתיד הגלובאלים. לצורך כך נדרש ליצור (Create), לעצב, לחבר ולפתח סיפור המקשר ונטווה לאטו בין צו מצפונו האישי של כל אחד מהתלמידים ואחד מאתגרי העתיד (SDG's). משימה מורכבת מאוד באופן המאפשר לראות ביעדים אלו לא נקודות משבר כי אם הזדמנות לצמיחה ופיתוח, פיתוח בר קיימא.
ה – [5]SDG's אלו הם ראשי התיבות של Sustainable Development Goals, המאגדים 17 יעדים שהאו"ם אימץ כאג'נדה הגלובלית המובילה לקראת שנת 2030 ומטרתם להבטיח חיים טובים ומתמשכים לכל תושבי הפלנטה. מאז ועד היום ממשלות, ערים, חברות מסחריות וארגונים פועלים לאור ההנחיות הללו המקיפות את כל תחומי חיינו.
במעגלים יותר מצומצמים ובייחוד לאלה ביננו העוסקים בהוראה, יש תפקיד חשוב בחשיפת היעדים הללו. זאת מתוך ההבנה כי קשיים אמיתיים ונהירים הניעו עשייה פורה וחשיבה יצירתית לאורך כל האנושות וכי כאב ובעיה לעד יצמיחו נסיון בלתי פוסק למציאת פתרון.
בדומה לתחומי העניין, גם הפעם נצטרך לאמץ הרגלי חשיבה מסדר גבוה. נידרש להבינם, לפרקם לגורמים ורק אז נצליח למצוא פתרונות המבוססים על הכשרונות והידע שאנו אוהבים ובמקביל נוכל לגלות את מקצועות המחר. מקצועות הנוצרים ממקום של צורך אמיתי ומתועלים לחשוב מכל: הבטחה לדאוג לקיומנו ואורחות חיינו ברחבי העולם[6]
תמונה 3: יעדי הקיימות הם אוסף של שבעה עשר יעדים גלובליים שנקבעו על ידי האו"ם במטרה שנוכל יחד עד 2030 להמציא פתרונות לאתגרים שהאנושות מתמודדת איתם.
סיכום טינג הינה שיטה לחשיבה גלובאלית, עתידנית ורב-תחומית המבוססת על חיבור בין שלושה תחומי עניין עיקריים לכדי יצירה של רעיון חדש ברוח 17 היעדים הגלובליים. השיטה מבוססת על ההנחה כי בעולם בו אנו חיים נטווית מערכת קשרים מורכבת ומסועפת ברמה הערכית וחינוכית בין סוגיות הרות גורל (יעדי פיתוח בר קיימא) העומדים לפתחנו כחברה וצו מצפונו, עולמו הערכי ומאווייו של האדם כאינדיבידואל. באמצעות האחרונים ייצטרך התלמיד הצעיר של היום למצוא את תחום עיסוקו כאדם בוגר בעתיד ועל מערכת החינוך הזכות להכינו ליום זה.
טינג.גלובל היא פלטפורמה חברתית לחינוך המתמקדת בתחומי החדשנות, קיימות ומנהיגות. המשימה שלנו היא לחבר, להתחבר ולהעניק השראה לעולם החינוך.
המטרות המרכזיות העומדות בבסיס תכנית טינג גלובאל הינן:
אימוץ מיומנות חשיבה, סקרנות ושאילת שאלות פתוחות באמצעות משחק ולימוד חווייתי חשיפה והעלאת המודעות ל -17 היעדים ופיתוח ברי קיימא. פיתוח מיומנות הרעיונאות לטובת מציאת פתרונות גלוקאליים חשיפה למורכבות תהליך יצירת רעיון בשת"פ ובאופן עצמאי באופן די אינטואיטיבי קל להבין כיצד תהליך שכזה מוביל באופן ישיר לחשיבה יזמית/טכנולוגית ומגדיל באופן משמעותי את מודעת התלמידים לאתגרי המאה הבאה במישור הגלוקאלי.