משתמש:Hadaskedar/פרופסור יהודה קידר

תולדות חיים פרופ' יהודה קידר

ב- 1925 נולד פרופ' יהודה קידר בבודפשט, הונגריה, (בשם Ervin Klein ) למשפחה מצאצאי הרצל, והמשפחה עלתה ארצה ב- 15/5/1935 ,והתיישבה בבית וגן (לימים : בת ים). בטרם היותו בר-מצווה, בתקופת המאורעות, היה "רץ" בין העמדות לספק מים/אוכל/תחמושת למגינים , בגבול יפו/עג'מי - ובית וגן .

1938-1939 לאחר סיימו את בית הספר היסודי "תלמוד תורה" למד בישיבת "פורת יוסף" ואחד הרבנים שאצלו למד היה ה"חזון איש".

ב-1940 היה שוליה במפעל חדש למוצרי חשמל "אלקו"; ותלמיד ללמוד חשמל ב-"מקס פיין".

ב- 1942 קידר התנדב/התגייס למאבק נגד השלטון המנדאט הבריטי – בעצם ימי מלחמת העולם השנייה, להצלת העקורים היהודים, ולמען הקמתם של ישובים בנגב ובגליל, בניגוד לספר הלבן.

ב- 1943 היה לאחד הסיירים, ובסיסו היה בדרום הארץ, וחבל הארץ  : הנגב, מדבר יהודה וים המלח,שהיה מחוץ לתחום ליהודים – היה תחום התמחותו. ומאז ועד עצם היום הזה זה- הנגב הוא מושבו/ביתו/ואהבה נפשו.

ב-1944 עלה עם יחידת הפלמ"ח , פלוגה ט' – להקים את מצודת "בירייה".

ב- 2/1946 נאסר על ידי הבולשת הבריטית המנדטורית - כשהיה מפקד במאבק נגד המנדאט, ובעת ובעונה אחת גם נוטר ( JSPשוטר בריטי) - והיה אסיר , כלוא בעכו/ירושלים ,גם בצינוק התלייה, יחד עם דב גרונר ז"ל, וגיבורי הרוגי המלכות, ועבר עינויים קשים , עד כדי נכות קשה, ושוחרר ב- 6/1947 ,

ב- 7/1947

וחזר למאבק ולמלחמת העצמאות , ופיקד על  שיירות לירושלים הנצורה, קרבות באזור ירושלים ,(הקסטל/נבי דניאל/נבי סמואל ועוד) , ונפצע קשה, עד כדי נכות נוספת, בקרב בבאב-אל-ואד 9/6/1948, וארבעה עשר מלוחמיו נהרגו,  ,ערב ההפוגה הראשונה,ןהמפקד יהודה  וניצל בנס,   ולאחר שהחלים, חזר לקרבות בנגב, למרות נכויותיו

ב- 12/1948 חזר למבצע "חורב" כיבוש הנגב, והיה קצין המבצעים/מודיעין של הגדוד העשירי של הפלמ"ח (גדוד הג'יפים), ופיקד על החדירה הראשונה בתולדות צה"ל –לסיני וכבשו את "ביר-חסנה". ב-2/1949 היה חניך/מדריך בקורס קציני מודיעין הראשון בצה"ל (בדמון, בכרמל).

ב- 8/1949 השתחרר מצה"ל.

היום הוא מוכר :"נכה אסיר ציון/פדוי שבי "(47% נכות), וגם "נכה צה"ל" (עוד 41% נכות),

ובעל עיטורים רבים .

ב- 1/11/1949/ יהודה נשא אישה (בתיה לדור – מורה בבי"ס למל בירושלים),

ב- 9/1950 נתקבל לאוניברסטה העברית בירושלים ללמודי גיאוגרפיה וידיעת הארץ ,מקרא, היסטוריה של ארץ ישראל. . ב-1953, היה למורה באוניברסיטה, והיה החוקר הישראלי הראשון בחקר " הגיאוגרפיה של הרי הנגב", ועל זה הוא זכה בתואר .A B (1953 ) ; ועל חקר "חבל עבדת " ב- A.M. (1955); ועל חקר "החקלאות הקדומה בהרי הנגב" ב- D.Ph (1959 ), והיה לדוקטור הראשון בארץ בתחום מדע הגיאוגרפיה וידע ארץ ישראל .

ב- 1959 זכה למענק מחקר מקרן פורד, ולהכרה בארץ ובחו"ל, בזכות המאמרים המדעיים, וכתבות בעיתונות הישראלית והזרה, ובזכות תרומתו לחקר השיטות החקלאיות הקדומות באזורים המדבריים/הצחיחים.

ב- 1960/ 1959 זכה למענקי מחקר משוחרי הטכניון בארה"ב" , ומה-American Philosophical Society , והזמנה על ידי UCBerkeley לערוך מחקר השוואתי בין החקלאות המדברית בדרום מערב צפון אמריקה, של האינדיאנים ה –Hohokam/ Papago/Navajo , במדינות קליפורניה/אריזונה/ניו מקסיקו;

ב- 1960/1961 זכה למענק מחקר נוסף מקרן פורד והזמנה על ידי UCLA להמשך מחקריו. בשנים אלה פרסם מאמרים רבים בתחום החקלאות המדברית, והרצה בכנסים בינלאומיים.

ב-1961 בשובו ארצה הקים מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים את המחלקה השנייה לגיאוגרפיה וידע ארץ ישראל, באוניברסיטה של תל אביב (בשעתו:"האוניברסיטה העברית בירושלים / השלוחה בת"א") , ועמד בראשה ; ב- 1964 הקים מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים את המחלקה השלישית לגיאוגרפיה וידע ארץ ישראל, באוניברסיטה של חיפה (בשעתו :"האוניברסיטה העברית בירושלים, המכון האוניברסיטאי של חיפה") ועמד בראשה עד 1967.

קידר כשהיה סטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים ,למדעי האדם/החיים/אנתרופו.והיה תלמידו של פרופ' דוד עמירן ז"ל(חתן פרס ישראל – חפ"י), עבר את כל השלבים האקדמיים , ממורה (1953 ) ועד לפרופסור מן המניין , והיה המורה/העמית של פרופסורים ואנשי ציבור בעלי השפעה בחברה ובמדינה : פרופ' דב ניר ז"ל (חפ"י), פרופ' מיכאל אבן ארי ז"ל (חפ"י), פרופ' יהושע בן אריה (חפ"י), פרופ' מנשה הראל (חפ"י),פרופ' אלישע אפרת (חפ"י) ועוד.

בין תלמידיו היו פרופ' אריה ביתן (לימים ,ראש החוג לג"ג וידיעת א"י, באוניברסטת ת"א) ,פרופ' ארנון סופר (לימים,ראש החוג לג"ג וידיעת א"י, באוניברסיטת חיפה ), פרופ' יהודה גרדוש, (לימים, ראש החוג לג"ג וידיעת א"י , באוניברסיטת בן גוריון ), , וכן, תלמידים שפרופ' קידר הדריכם בחקר בעיות בחקר הגיאוגרפיה של א"י (כגון: משה דיין ז"ל , חקר "בעיות המים בישראל" ; פרופ' אריה שחר ז"ל (חפ"י) חקר "המע"ר של ת"א" ; לובה אליאב ז"ל (חפ"י) חקר "החקלאות הקדומה בחבל ניצנה/בארותיים" ; ויבדלו לחיים ארוכים אריה שלו , מנכ"ל "יד ושם" –חקר "הר סדום";ופרופ' צבי רון (חקר " החקלאות הקדומה בהרי יהודה "), פרופ' אבי דגני (שהיה תלמיד "כרטוגרפיה" , והקים את החברה "גיאוכרטוגרפיה" ), ואלוף פיקוד הצפון (במלחמת לבנון השניה) אמיר דרורי ז"ל, (חקר "תצ"א לשימוש מודיעיני" ) ועוד ; והיה פרופסור אורח באוניברסיטאות בארה"ב: SUNY UCLA UCSB SUNJ

קידר פרסם כ- 200 פרסומים מדעיים, ומספר נכר של ספרים.

ב- 1961-1964 כתב את הספר המונומנטלי "החקלאות הקדומה בהרי הנגב" שכולל סקר יסודי שפרופ' קידר עשה בעצמו, של כל שרידי החקלאות הקדומה בהרי הנגב, ומיפוי של כ- 2,000,000 דונם ( כ- 10% משטח מדינת ישראל) ב- 30 מפות בקנה מדה של 1:45,000 (העבודה הגרפית נעשתה ,על בסיס המפות הטופוגרפיות של ממשלת המנדאט/ומחלקת המדידות, על ידי חברת "כרטא") והספר יצא לאור, כולל כל המפות , על ידי מוסד ביאליק , לפרסומים מדעיים , 1966 ,וספר זה הינה "מורשת מדעית/תרבות לאומית", שכן במפות אלה הנציח פרופ' קידר את כל הממצאים הארכיאולוגיים שבתחום הרי הנגב, הערים העתיקות (עבדת/שבטה/ממשית/ניצנה/חלוצה/רחובות שבנגב) , שדותיהן, וכן בורות המים העתיקים, תלים/קברים – וגם ממצאים אקראיים (ממצאים של כלי עבודה,חרסים/גתות/בתי בד/וציורי סלע עתיקים,(וישנה התעוררות רבה בימינו לחקר הציורים הללו , שגילה קידר בשנת 1953 - שנחקרו על ידי עוזרו הארכיאולוג ,עובד מחלקת העתיקות הממשלתית, ענתי, והופקדו במחלקת העתיקות) – בציון (ה- נ.צ. ) המדויקות– והמפות הללו הן העדות/המקור הראשוניות והבלעדיות למורשת תרבויות עתיקות הללו (הישראלית/נבטית/רומאית/ביזנטית), ובעיקר התרבות הישראלית הקדומה (עוזיה המלך) – שתקופה זו היא ראשיתה של חקלאות מדברית נפלאה זו.

בשנים-/1970 1967 זכה למינוי מטעם האקדמיה למדעים של ארה"ב

The US National Academy of Sciences(NAS) / National Academy of Engineering(NAE)/National Research Council(NRC)  , למדען בכיר ב-Houston, TX ,NASA, כדי לחקור , בין השאר, את המדבריות בעולם, מהחלל,  בעזרת חלליות , "חישה מרחוק" (Remote Sensing), והיה בין המייסדים את השיטה,והראשונים בעולם,  בתחום השימוש בטכנולוגיה מחקרית זו, ויצר את "האלגוריתם למעבר מאנאלוג לדיגיטאלי" From Analogue to Digital)) ויצר את המושג –Picture Cell  - שהיה ברבות הימים ל- PIXEL – וזו הייתה והינה, המהפכה, בתחום  הטכנולוגיה הדיגיטאלית ,המשמעותית ביותר במאה הקודמת עד היום הזה.

מאז 1970 ואילך , לפי בקשתו של סגן נשיא האוניברסיטה העברית דאז, פרופ' עמירן , היה קידר ליועץ לאו"ם בתחום מניעת "מידבריות" (Desertification ) , ונשלח למדינות שונות ברחבי העולם :אפריקה (ניגריה/סודן/מצרים), אסיה (מדינות דרום ודרום מזרח אסיה) , דרום אמריקה – כיועץ למדינות הללו במניעת ה-"מידבור" (Desertification)- וביצע מחקרים, הקים שדות ניסוי ברחבי הרי הנגב, וכתב ופרסם מאמרים בנדון, והרצה בכנסים בינלאומיים רבים – וכל זה כתרומה של מדינת ישראל לרווחת העולם, למניעת רעב ,בהווה ובעתיד, מתוך הכרת השיטות החקלאיות הקדומות , שראשיתן כאמור בתרבות הישראלית הקדומה .

בין לבין , פרופ' קידר היה מפקח ארצי , בחינוך העל-יסודי, במשרד החינוך והתרבות למקצוע הגיאוגרפיה וידע ארץ ישראל , וקבע את תכנית הלימודים,שהיא התשתית ללמודי הגיאוגרפיה וידע ארץ ישראל עד היום הזה , בשינויים ועדכונים תקופתיים, אישר ספרי לימוד, וכתב וערך את בחינות הבגרות בנושא זה, והעשיר את חומר הלימודים בפרסום סדרה של חוברות לימוד ,(מטעם משרד החינוך, כתב ,ערך והוציא לאור) "אדם ונוף", לקדם ולקרב את ילדי ישראל, ובני הנוער להכרת הארץ ולאהבתה וגם, עשה השתלמויות למורים , ויצר אמצעי המחשה ייחודים, חדשניים , תלת-ממדיים – "אנאגליפיים" – טכנולוגיה שלא הייתה מוכרת בארץ עד אז(ראשית שנות הששים ) - להמחשת צורות נוף , כגון , מצדה, הר מירון, ליעל את ההוראה . והיה גם מרצה, באותו פרק זמן , בטכניון בחיפה, במסגרת לימודי יסוד – חובה.

וכן פתח את המכון הראשון בארץ ל-"חישה מרחוק" Remote Sensing, במכון לחקר המדבר, באוניברסיטה בן גוריון, בשדה בוקר (1979/1981 ), והיה פרופסור אורח בה.

פרופ' קידר יצא לגמלאות ב- 1990 – ומאז הוא מתנדב למען החברה בישראל ,הקים את "המכון למחקרים מתקדמים בערד" , (1991 ) כגוף התנדבותי המאחד עולים מדענים , מהנדסים, רופאים ומומחים בתחומי מדע שונים , למען קידום קליטתם של עולים חדשים מארצות רוסיה וחבר העמים , ושילובם בחברה הישראלית, והוא נשיא המכון כבר 20 שנה – בהתנדבות. והמכון זכה "מגן השר לקליטת עלייה" , על יוזמה יצירתית ופעילות התנדבותית חינוכית למען אוכלוסיית העולים " ; ועזר להקים את מפלגת העולים החדשים , לכנסת ה-13 ; וכן הוא מתנדב, בקידום הבריאות ,מרצה/ומדריך קשישים/נכים/וגם צעירים,וזכה "באות וינגייט" על "קידום הספורט בקהילה" וגם מרצה לסגל הרפואי הבכיר בבתי חולים (הדסה עין כרם/רמב"ם/סורוקה, וזכה להוקרה "על השתתפותך בהרצאות לסגל הרפואי (רמב"ם)" כנס:

וגם מרצה  בבסיסים צבאיים ,והקים את האתר www.israelshelanustyle.co.il לקידום בריאות הציבור,וזכה להוקרה של גורמים ממשלתיים וציבוריים שונים,על תרומתו,  וכן מחבר/כותב ספרים, ומנהל פורום באינטרנט , בנושא בריאות, בייחוד לנוער.

להתנדבות של פרופ' קידר - למען החברה בישראל, הן בקידום ידיעת הארץ ואהבתה והן בקדום בריאות הציבור - אין ראשית לראשיתה, ואין, כנראה, קץ לקצה, ולא תם ולא נשלם – תרומתו למען מדינת ישראל. וזכה להיות חתן "פרס בן-גוריון" לפרופ' קידר ולאשתו , שנשואים משנת 1949 שלוש בנות : סמדר Ph.D., פרופסור למדעי המחשב, בשמת, MSW עובדת סוציאלית , ופסיכותרפסטית, הדס MA אמנית ואוצרת ומרצה באקמיות ומכללות לאמנות ועיצוב וחמישה נכדים, יואל, עמוס, שמואל, אביטל ואור.- תלמידים בבי"ס על-יסודיים. הקידרים – תושבי ערד (הפריפריה) זה 33 שנים. ולאחרונה דיירי בית אבות בשרון.

• * *