משתמש:Hamrashminit1
חירב'ת מר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתאריך יח - כא תמוז תשפא יצאנו לחפור בכפר מר שנמצא בחירב'ת מר - צפונית-מזרחית לרמאללה בתחום הבית - אל. לפני שיצאנו לחפור , קיבלנו הנחיות מאיתן, שליווה אותנו במהלך החפירה. מטרת החפירה הייתה לחשוף שכבות קרקע מתקופת שונות, למצוא מה היה בחדר הגדול, ולשחזר את כפר מר על מנת שיוכל להיות אתר ארכיאולוגי פתוח למבקרים. אופן החפירה היה: חפירה באמצעות קילשונים, אסיפת ממצאים וריכוז החול לנק' מחוץ לשטח הנל באמצעות כפות ודליים, ולבסוף מיון ונקיון הממצאים וסימונם. בבקרים חפרנו, ובצהריים שמענו הרצאות בנושאים: שימור מבנים ארכיאולוגים, גילוי וחשיפת כפר מר ושודדי עתיקות. העבודה שלנו עוסקת בהיסטוריית כפר מר וחפירות ארכיאולוגיות. המקורות עליהם התבססנו בעבודה הם: מאמר שכתב יבגני אהרונוביץ' וכתב עת לארכיאולוגיה והיסטוריה של אזור ההר בעריכת אהרון טבגר וזהר עמר.
מיקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]חירבת כפר מר נמצאת צפונית מזרחית לרמאללה ושוכנת בתחום היישוב בית אל. מיקומו של האתר בראש רכס שכיוונו מערב–מזרח ברום 870 מ' מעל פני הים. האתר משתרע ברובו על כיפה מישורית של הרכס ובחלקו על מדרונו הצפוני. האתר נמצא על במת הר בית אל ששימשה כצומת דרכים חשוב בתקופות שונות. דרך אחת היא דרך עתיקה של גב ההר משכם לירושלים. נתיב תנועה נוסף עלה ממישור החוף ליישובי גב ההר מצפון לירושלים. על דרך זו ישבו הבירות של הטופרכיות**, תמנה וגופנא בימי בית המקדש השני. דרכים אלו במפת PEF מופיעות בסמיכות לאתר בשם "roads roman ,"ורובן חוזרות על תוואי דרכים עתיקות.
התקופה ההלניסטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]השרידים הבנויים הקדומים ביותר באתר הם מהתקופה ההלניסטית. השריד הבולט הוא מבנה שהתגלה במדרון הצפוני. עד כה נחשפו ממנו שישה חדרים. על רצפת שניים מחדרי המבנה התגלו שרידי קנקני אגירה אופייניים לאמצע המאה הב' לפני סה"נ ושישה מטבעות מימי שלטונם של אנטיוכוס ה-4 (175-164 לפני סה"נ) ודמטריוס ה-1 (162-150 לפני סה"נ). מכיוון שלא נמצאו סימני שריפה במבנה מעריכים שהמקום ננטש בתקופה זו ולא נחרב, וממצא המטבעות תומך בהנחה זו - באתר התגלו 47 מטבעות מהשלב הקדם חשמונאי ובולט בהם חסרון מטבעות מימי שלטונם של אחרוני המלכים הסלווקים בארץ. בנוסף, נמצאו 288 מטבעות מימי בית חשמונאי ובהם בולטת קבוצה של 266 מטבעות מימי אלכסנדר ינאי.
התקופה הרומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקופה זו הייתה משמעותית מאוד, היו חיים מרובים בכפר שהיה שם ואנחנו למדים זאת מן הממצאים הרבים שנמצאו בחורבה: קולומבריום- מבנה עגול שבאמצעו קיר מחיצה. היו לו שתי מטרות, אחת לשימוש בזבל יונים והשנייה שימוש כמגדל תצפית. מבנה מרכזי-ראש של קיר מרשים, שהכיל ממצא מהתקופה הרומית הקדומה וכנראה זהו קיר מעטפת של בניין גדול. מבנה בית הבד- מובנה המורכב ושלושה חדירים ויותר, נמצאו שם אבן ריסוק ושרידים של מאגר מים, בית מידות: שרידי מבנה גדול ויוצא דופן שכלל אולם גדול בעל רצפת פסיפס. חומת המרד הגדול: החומה נבנתה בימי במרד הגדול שבעקבותיו חדל להתקיים היישוב היהודי בחורבת כפר מר. זוהי חומת ביצור שנבנתה מאבנים מהוקצעות וגוויל. המרד הגדול: כאשר הבינו תושבי הכפר שהצבא הרומי הולך ומתקרב, הם בנו את החומה בצורה בהולה ומסורבלת. בשנת 69 לספירה אספסיאנוס יוצא מקיסריה למסע כיבוש בארץ ומתוך כל הערים שכבש הוא כובש גם את בית אל וכפר מר. לאור הממצאים שנמצאו בחורבה – שני ראשי חיצים שנמצאו ליד החומה, אנחנו למדים על הקרב העיקש שהתנהל שם. חורבת מר נמצא בליבו של שטח התיישבות יהודית שהיה מאוכלס בצפיפות רבה. מקוואות עדיין לא התגלו באתר אבל כלי אבן שמאופיינים לאוכלוסייה יהודית הם לא ממצא נדיר באתר. ההתיישבות היהודית במקום הגיעה לשיאה ערב המרד הגדול. אירועי המרד גרמו להרס היישוב ונטישתו.
התקופה הביזנטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב החדש שקם על חורבות הכפר היהודי מימי הבית השני נוסד בסוף התקופה הרומית המאוחרת או בראשית התקופה הביזנטית (המאה הד' לסה"נ), והיה מצומצם יותר בשטחו לעומת קודמו. במהלך התקופה הביזנטית נבנה באתר מנזר, שכלל כנסייה בתוכנית בזיליקה, וצמוד אליה אולם רחב ידיים ששימש ככל הנראה לחדר אוכל (רֶפֶקְטֹוריּום), הכנסייה שרדה במצב השתמרות גרוע. בנוסף, בשטח A נחשפו שרידי בית מרחץ שכלל שני חדרים בלבד, ובשטח C ,במרחק כ45 מ' מזרחית לגרעין הבנוי של היישוב הביזנטי, הוקם קולומבריום.
התקופה האומית-עבסית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופה האומיית (661-750 לספירה) הצטמצם היישוב עוד יותר, וחלקו הומר לשטחי חקלאות שלא נכללו בתוך השטח המוגן. השימוש במבנים מרכזיים, כגון הכנסייה ובית המרחץ, נמשך. בתקופה האומית לא סבלה האוכלוסייה מאיומי חוץ רבי עצמה שהצריכו הקמת ביצורים. שרידי הרס עז מעידים על קצו של היישוב ברעידת האדמה, שאירעה בשנים האחרונות של התקופה האומיית. מהתקופה העבאסית (750-1258 לספירה) נתגלו במרכז היישוב קירות בודדים שנבנו על שרידי מבנים חרבים של היישוב שקדם להם.