משתמש:Hilaw/ליקוי נהיגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ליקוי נהיגה הוא/היא *קושי לנהוג במצבי כביש מסויימים או הימנעות מנהיגה*

ליקוי נהיגה הנו קושי לנהוג בתנאי כביש מסוימים או הימנעות מנהיגה כליל, עקב הופעת סימפטומים של סטרס ופחד כגון: תחושת חוסר ביטחון, הזעה, פחד, קוצר נשימה, רעד ברגליים ובידיים, לחץ בחזה וכו'. לדוגמא: נהגים שנמנעים מלנהוג בכבישים מהירים, נהגים שימנעו מלנהוג בשעות החשיכה, בעלי רישיון נהיגה שנמנעים לנהוג למקום חדש או נהגים שפשוט נמנעים מנהיגה לחלוטין. אדם הסובל מליקוי הנהיגה מלווה במחשבות מוגברות אודות הסיכון הנשקף לו ולסביבתו בכביש ועל כך שהוא אינו כשיר להתמודד עם המצב. מקור לקות הנהיגה שונה מאדם לאדם, בחלק מהמקרים מדובר בחוויה של אירוע שלילי הקשור לנהיגה ושנצרב ברגש, בקוגניציה ובגוף הנהג כטראומה ובשאר המקרים המקור מורכב משילוב של קושי רגשי, מדימוי עצמי נמוך, מקיבעון גופני, מקושי בוויסות חושי ומקושי קוגניטיבי, המזינים זה את זה. חשוב להדגיש שללקות נהיגה אין קשר לרמת האינטליגנציה של האדם.

נהיגה משלבת תיאום ושליטה בין התפקוד הקוגניטיבי, הרגשי, התחושתי-סביבתי והגופני. כל עוד התיאום הזה אינו מדויק ואינו נשלט, נוצר מתח המתבטא בנהיגה לא בטוחה, העלולה לסכן את הנהג ואת סביבתו בכביש. הקשיים התפקודיים הנובעים ישירות מהלקות באים לידי ביטוי בקשיים בתפקוד הנהיגה כגון: קושי בניווט, קושי בוויסות חושי, קושי לקלוט את כל המתרחש בכביש, קושי בתפקוד מבודל של אברי הגוף, קושי בנשימה מספקת המזינה את אברי הגוף והמוח באנרגיה ובחמצן. התוצרים של קשיים אלו גוררים קשיים בביצוע מיומנויות נהיגה כגון: קושי להגיב בהתאם ובזמן, קושי בחנייה, קושי בקבלת החלטות בכביש,

הכישלונות החוזרים עלולים להוביל גם למצב של חוסים אונים נרכש המוביל להימנעות מנהיגה בתנאי כביש מסוימים או וויתור לגמרי על נהיגה. חוסר אונים נרכש זהו מצב שבו לאחר ניסיונות התמודדות רבים ללא הצלחה מתעוררת תחושה שכל ניסיון נוסף דינו להיכשל ולכן הברירה היחידה היא לקבל את המצב ו"להרים ידיים"‏. פגיעה בערך העצמי נפוצה מאוד בקרב לקויי הנהיגה. חוסר היכולת לבצע פעולה בסיסית של נהיגה "כמו כולם" וההיסטוריה של כישלונות חוזרים עלולה לפגוע בדימוי העצמי של לקויי הנהיגה ולגרום להם לחשוב באופן שגוי שהם לא מוצלחים. באופן אבסורדי, הערכה עצמית נמוכה הנוצרת בדרך זו עלולה למנוע בהכרת תחומי החוזק העשויים לאפשר את ההתגברות על המכשולים בעתיד‏.

פחד מנהיגה בכבישים מהירים ישנם נהגים שמרגישים חוסר נוחות ואף פחדים כאשר הם נוהגים בכבישים מהירים, בהם יש צורך לקלוט הרבה מידע ברדיוס רחב, כשהכל מתרחש במהירות גבוהה: מסלולים רבים, מחלפים רבים והרבה רכבים. כולנו יודעים שבכבישים מהירים מסוכן לנסוע לאט או לרדת לשוליים, כך שנהג שלוקה מידי פעם בפחדים בזמן הנהיגה מרגיש לכוד בסיטואציה מפחידה, שמאיימת על קיומו. כאשר אדם נמצא במצב של פחד הישרדותי, יכולותיו לקלוט את האינפורמציה הדרושה לנהיגה ולהגיב בהתאם ובזמן פוחתות באופן משמעותי, ואף מסכנות אותו ואת הנהגים האחרים בכביש. זוהי, בעצם, סיטואציה שמולידה ליקוי נהיגה.

פחד מנהיגה בכביש מהיר יכול להוביל להימנעות מנהיגה חרדות, פחדים ודפיקות לב יוצרים מחסומים רגשיים המסיטים אותנו מהתנהלות טבעית, מנהלים את חיינו ומובילים אותנו במסלול שונה בחיי היום יום. בפועל אנו מפתחים מנגנוני הגנה "מסלפי מציאות", ומתרגלים לחיות בצל המחסומים הרגשיים. מחסומים אלו שאמורים להגן עלינו, מונעים מאתנו חוויות והתנסויות, עוצרים מאתנו מלהתפתח ולהצליח, ואף משפיעים על בריאותנו. נהגים שסובלים מפחד מנהיגה בכבישים מהירים, מצליחים להגיע ממקום למקום בדרכים עוקפות המאריכות את הדרך, וכל זאת על מנת להימנע מנהיגה בכביש מהיר. לא כולם יודו בפומבי שהפחד הוא הסיבה בה בחרו במסלול הנסיעה "העוקף" כבישים מהירים, אך בתוך תוכם הם יודעים שזוהי האמת, וזה "אוכל" אותם מבפנים. נשימה נכונה מספקת חמצן למוח, ומשפרת ביצועי נהיגה ישנם מחקרים שמדברים על כך שנהיגה איננה רק פעולה פונקציונאלית ברכב. הנסיעה במכונית מייצגת במקרים רבים את התנהלותו של הפרט בעולם ובסביבה החיצונית אל מול הסכנות וההזדמנויות שבחוץ, אל מול התוקפנות החיצונית והפנימית, אל מול הקונפליקטים עימם הוא מתמודד. בהקשר זה הנהיגה יכולה לשמש מיקרוקוסמוס, מעבדה אנושית, להבנה עמוקה יותר של אישיות ונטיות אנושיות באופן אותנטי ומעמיק. אז למה נהיגה בכבישים עירוניים פחות מעוררת פחדים אצל חלקנו? בכבישים שאינם מהירים, רדיוס "הרדאר" של הנהג אשר קולט את האינפורמציה מהכביש הוא מצומצם יותר, כיוון שיש פחות מידע לקלוט מאשר בכביש מהיר: בדרך כלל הכביש בן נתיב אחד או שניים, מהירות הנסיעה היא עד 80 קמ"ש, ואין הרבה מחלפים מהם "צצים" רכבים נוספים או שצריך לעבור אליהם בין מסלולים כדי לרדת למחלף. המוח מספיק לתפעל את מערכות הגוף-נפש הדרושות לנהיגה בביטחון ובבטיחות, באופן מסונכרן ובזמן. מספר טיפים שמשפרים את הביטחון ואת התפקוד בנהיגה: o מושב נהג שמכוון היטב הוא חיוני לשליטה ברכב, לנהיגה נכונה ותורם לשמירה על הריכוז ולמניעת עייפות. את משענת המושב יש לכוון למצב די זקוף. בנוסף, יש לכוון את מושב הכיסא כך שהרגליים יגיעו לדוושת הגז ולבלם. חשוב לכוון את ההגה באופן המאפשר להניח את מפרק כף היד על החלק העליון של גלגל ההגה. אחיזת הגה נכונה היא כאשר אוחזים את ההגה עם שתי הידיים, באופן שנוח לנהג. o כיוון המראות ברכב כך שהמראה הפנימית מכוונת למרכז החלון האחורי, ומראות הצד מכוונות באופן שהקצה הפנימי מראה מעט מהרכב (כדי לתת נקודת ייחוס של מיקום הרכב ביחס לכביש) ומרוב שטח המראה רואים את הכביש.

  • נשימה מודעת מסייעת להרפות ולשחרר מתח שרירי. על פי מחקרים, כאשר מספקים הרבה חמצן לגוף ולמוח, הגוף מתפקד בצורה טובה, מדויקת ומסונכרנת יותר, מה שמשפר את הביצועים.
  • להקפיד על פעילות גופנית כלשהי לפחות פעמיים בשבוע: פילאטיס, הליכה, יוגה, ריצה, אירובי, כדורסל וכדומה. אצל אדם שנוהג לשבת רוב שעות היום מול המחשב, מול הטלוויזיה וברכב, נוצר עם הזמן קיבעון בחושים ובגוף. קיבעון זה יוצר אצלו "חלודה" בתפקוד. תחזוקת הגוף בעזרת תנועה המצריכה קואורדינציה וחשיבה, שומרת על תפקודנו ועל בריאותנו. עיסוק בפעילות גופנית מחדד את החושים ומסייע לנשימה עמוקה ובריאה יותר, ובכך מקל על פעולת הנהיגה.
  • מומלץ לאכול משהו קל לפני הנהיגה, על מנת שתהיה אנרגיה זמינה בזמן הנהיגה.
  • כדאי להחזיק ברכב סוכריות, כך שבמקרה ופתאום אנו חשים בנפילת אנרגיה, יש לנו מקור זמין שיעלה אותה במהירות.
  • תמיד כדאי לקחת בקבוק שתייה להתרעננות.
  • אם מרגישים עייפות או תחושת סטרס בזמן הנהיגה, חשוב לעצור בצד במקום בטוח, לשתות, לאכול משהו קל ולחלץ עצמות.

עדיין לא הספקנו להסתגל מבחינה אבולוציונית לכל השכלולים שהקדמה מציעה. המאה ה-21 מביאה עימה פיתוחים טכנולוגיים והמצאות שמאפשרים לנו לעשות הכל מהבית בנוחות, בלי לנוע יותר מידי מבחינה פיזית. סדר היום נע מישיבה ברכב הנוח, לישיבה במשרד מול המחשב, לישיבה בבית מול הטלוויזיה ו/או המחשב. היכולות הקוגניטיביות ממשיכות להתפתח בקצב מהיר, אך לא כולם ממשיכים להתפתח גם ברמות אחרות, כלומר לפתח את התפקוד הגופני באמצעות תנועה ולפתח את המיומנויות הרגשיות. זוהי לא גזרה של העתיד, זה בר שינוי וזה תלוי בנו. חשוב לזכור שידע ומודעות הם כוח לצמיחה ולהעצמה, למי שמשתמש בהם בתבונה.


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הילה וייס, "מרכז גוף בתנועה", שם הוצאה, תאריך הוצאה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]