משתמש:Hojiry/טיוטה

אגד ערים אגד ערים (באנגלית: Conurbation) הוא אזור עירוני המורכב ממספר ערים או ישובים אשר, עקב גידול האוכלוסין והתרחבותם התמזגו פיזית לשטח בנוי רציף,אזור עירוני המהווה עיר אחת מבחינה תפקודית, אך כולל יותר מיישוב עירוני אחד (לאו דווקא רצף שטח בנוי, אלא מרחב בחירה אחד, שמתבטא בזרמי יוממות ובנסיעות למטרות אחרות: חברתיות, קניות, צריכת שירותים, תרבות.

הדפוס המשמעותי ביותר של התיישבות אנושית (האבחנה בין אזורים מטרופוליניים לאזורים חוץ- מטרופוליניים), בעקבות: היטשטשות האבחנה בין כפר לעיר. התפשטות עירונית והיווצרות רצף שטח בנוי של כמה ערים. התחזקות הקשרים הפונקציונליים (יוממות וכדו') בין יישובים סמוכים בעקבות השיפורים בטכנולוגיות התחבורה.

היסטוריה מטרופולינית בין 1950 ל-1980 תכנון מטרופוליני ועיריות גג מטרופוליניות. הרציונל: תכנון רציונלי כוללני, בראש ובראשונה בתחום התחבורה והקשר בין תכנון תחבורה לתכנון שימושי קרקע. צדק חברתי – צמצום פערים בין חלקי המטרופולין יעילות ואפקטיביות באספקת שירותים

דוגמאות בולטות מהעולם: מטרו טורונטו, ה-Greater London Council. המטרופולין ישות פוליטית-מינהלית. בארץ – יוזמות שלא צלחו להקים איגוד ערים כוללני (1965) ועיריית גג (1973) לאגד הערים של תל אביב

ראיה מטרופולינית מאז שנות ה-90 גלובליזציה כלכלית – דה-רגולציה של שווקים פיננסיים, זרימות הון בי"ל, כולל אינטגרציה של שווקי נדל"ן בינלאומיים, כסף מאוד לא סבלן – דגש על short term returns. מחייבת אזורים מטרופוליניים להתמודד בזירה גלובאלית תחרותית תוך ניצול הכלים שבידיהם: איזור (תכנון שימושי קרקע), תכנון תחבורה, דיור בהישג יד, שימור יתרונות להתקבצות באמצעות השקעה באיכות חיים ובתנאים לתפקוד פונקציות שליטה. כלי מרכזי: תכנון ברמה המטרופולינית. תכנון תחבורה ברמה המטרופולינית. שילוב כוחות ברמה המטרופולינית כדי להתחרות במוקדים מטרופוליניים אחרים (הנובר, לונדון).

Glocal development – צמצום מרחב התמרון של המדינה בכלכלה גלובלית מחייב את הדרג המקומי להתמודד ישירות על פיתוח כלכלי בכלכלה גלובלית. היחידה הרלוונטית שווקי עבודה מטרופוליניים ולא רשויות מקומיות בודדות המתחרות ביניהן בעיקר על בסיס מס. אג'נדה סביבתית – בלימת פרבור מפוזר דורשת ראייה מטרופולינית. עניין מחקרי גדל בתהליכי מטרופוליניזציה ובמחקר השוואתי ברמה המטרופולינית.

סוגי אגד ערים

1. אגד ערים המתפתח מסיבות של מקורות חומרי גלם המאפשרים בסיס כלכלי למספר ערים. לדוגמא חבל הרוהר בגרמניה נוסד על בסיס ניצול הפחם ופיתוח התעשייה לאורך נתיבי השייט של הרוהר והריין. 2. אגד ערים המתפתח סביב ענף תעשייתי, לדוגמא אגד הערים סביב מנצ'סטר באנגליה התפתח בעבר סביב תעשיית הצמר. 3. אגד ערים המתפתח מסיבות של מוקד שירותים לסביבה. 4. אגד ערים המתפתח לאורך חוף-ים, לדוגמא: קשר בין שתי ערי נמל: טוקיו-קובה ביפן, עכו-חיפה בישראל. 5. אגד ערים המתפתח לאורך מיצר- לדוגמא משני צידי מיצר כמסינה ורגיו שבין סיציליה ודרום איטליה. 6. צמדי ערים שאין ביניהם קשר גאוגרפי פיסי לדוגמא: קשר יוממות. בעזרת מעבורת המתבצע בין הלסינגר שבדנמרק להלסינבורג שבשבדיה

מאפייני אגד ערים

1. רצף אורבני עירוני- עקב זחילת בניה מתחברות הערים עד כדי היווצרות מרחב עירוני אחד. לרוב התפשטות כבינוי מתחילה לאורך צירי תחבורה ראשיים. 2. שמירה על אופי מקורי- כל אחת מערי האגד שומרת על אופיה המקורי מבחינה תפקודית. לעתים פועלת העיר המסחרית כמוקד מנהלי והתפקודים התעשייתיים בעי הגדולה (כגון האג ורוטרדם בהולנד). 3. עיר מרכזית- בכל אגד ערים נשארת עיר אחת דומיננטית, הן בגודלה והן בתפקודיה. העיר הדומננטית אינה בהכרח זו שנמצאת באיתור גאוגרפי טוב יותר (לדוגמא: נדיצגור בהודו גורמי איתור טובים מכלכתה אבל זו גדולה יותר). 4. הסכם כלכלי משפטי- בין ערים קיים הסכם לגבי אספקת שירותים עירוניים מסוימים, כגון פינוי פסולת, שירותי כיבוי אש, אספקת מים, בתי חולים, בתי ספר מיוחדים, קבורה וכו'. סכם מסוג זה נועד להשיג שימוש יעיל וזול יותר במשאבים. בין ערים קטנות שממוקמות במרווחים גדולים אין אפשרות ליצור אגד ערים עי אין להן בעיות משותפות הדורשות פתרון מרחבי 5. יוממות- בין ערי האגד מקשים דרכי ואמצעי תחבורה, המאפשרים יוממות רבה ביניהן.

מטרופולינים בישראל בישראל יותר מ-90% מהתושבים הם עירונים, 85% מהם גרים במטרופולינים. http://www.google.co.il/imgres?imgurl=http://lib.cet.ac.il/storage/items/9500_9599/0000009581/p_141_9581_B%255B1%255D.jpg&imgrefurl=http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item%3D9581&h=950&w=353&tbnid=QW5ey3suTGMp6M:&zoom=1&docid=wOEYjIeQFthIJM&hl=ar&ei=EhVbVe3yH4X9ULPPgfgM&tbm=isch&ved=0CBsQMygAMAA

בישראל קיימים 4 מטרופולינים: תל אביב,ירושלים,חיפה ובאר שבע