משתמשת:Ili Kaufmann/ארגז חול מפות ארץ הקודש

איסוף חומרים לערך מפות ארץ הקודש

חורבן ירושלים

הטקסטים המופיעים בארגז חול זה, הם Copy paste מאתרים שונים, שישמשו בהמשך רק כחומר עזר

• [1] - ספר אודות מפות עתיקות של ירושלים
• [2] - אנחנו על המפה ונישאר על המפה ארץ ישראל ממדבא עד הלווין, צור שלו, 2 באפריל 2003 , באתר הארץ
• [3] - כחול על גבי לבן
• [4] - מסעו הבדוי של רילאנדי לארץ הקודש ותיעוד הארץ במפות
• [5] - אוגדני המפות של וילנסקי
• [6] - מפת עכו העתיקה, שנת 1700
• [7] - מפת ישראל עם השבטים, בונטינג
• [8] - מפת ארץ הקודש, תלמי
• [9] - מפות ארץ הקודש מלוות בתיעוד
• [10] - מפות ירושלים
• [11] - אדריאן רלנדוס, אוניברסיטת חיפה
• http://www.gis.mapi.gov.il/mapi/gis/moreset_1_new/moreset_1_new/ofer/mis_moreset/makor_mis/dogmot_mipuy_doc_sicumim/toldot_hamapot_eretz.htm - תולדות המפות של ארץ ישראל, פרופסור קדמון
• [12] - ספריית רשות העתיקות,אוסף של ספרי מסע נדירים בני המאות הט"ז-הי"ז בספריית רשות העתיקות, מוזיאון רוקפלר
• [13] מפת בבילון (לורנס)
• [14] הרטמן, ירושלים בתוך ספר
• [15] מפת ישראל, אורליוס
• [16] , חורבן ירושלים, הרטמן
• [[17]] אטלס המאה ה-17, מוקדש ברובו לארץ הקודש
• [18] Christian van Adrichom ירושלים ממעוף הציפור
• [19] ספרטוס, אתר יודאיקה, תיעוד על קרטוגרפיה, תקופת הרנסאנס, מפת ארץ הקודש, מינסטר.
• [20] מאמר על מפות ירושלים
• [21] הנרטיב היהודי, המוצרי והמוסלמי במפות ארץ הקודש.

קטע מתוך ספריית רשות העתיקות

ריבוי הפרסומים, שנכתבו בידי היסטוריונים, תיאולוגים וגיאוגרפים מאירופה הנוצרית, משקף את התעניינותם הרבה של אלה בארץ הקודש בכלל, ובירושלים בפרט, במהלך המאות הט"ז-הי"ז. על הפרסומים האלה נמנים, בין השאר, חיבוריהם של Leonhart Rauwolf, חוקר צמחים גרמני, שביקר בארץ בשנת 1575 ותיאר באופן מפורט ביותר את הטבע באזור; Pierre Bellon, רופא צרפתי והראשון מתחום מדעי הטבע לבקר באזור; Bartholomee de Salignac, פרופסור גרמני ותיאולוג; Christian van Adrichom, תיאולוג הולנדי שפרסם את הביבליוגרפיה הראשונה של חיבורים בנושא ארץ הקודש וירושלים. מעניין במיוחד הוא חיבורו של סוחר עתיקות פלמי – הראשון לתאר את השרידים הארכיאולוגיים בארץ. הוא גם היה הראשון לזהות את קברי המלכים בירושלים. ספרו כולל מפות וציורים שערכם רב, ובהם תיאורים של הערים יפו, רמלה, בית לחם וירושלים, וכן תוכניות מפורטות של כנסיית הקבר, הר הבית, נחל קידרון והר ציון.

כריסטיאן ואן אדריכום

מספר פריט: 44 [22]ירושלים, מפות ומסעות בא"י 06. ירושלים, מפות ומסעות בא"י Plan de Jérusalem, d'aprés Adrichome. תכנית ירושלים, על-פי כריסטיאן ואן אדריכום. סוף המאה ה-19. צרפתית. מפה משורטטת ביד וצבועה בצבעי-מים. שרטוטים מדויקים ומפורטים של העיר העתיקה וסביבותיה הקרובות, עם שמות האתרים הקדושים ליהדות ולנצרות. בצדה הימני מפתח, המפרט ומסביר 58 נקודות המופיעות במפה. אדריכום (1533-1585), כומר וקרטוגרף הולנדי, פעל רוב ימיו בקלן שבגרמניה. מפתו מתארת את ירושלים של המאה הראשונה לספירה, והיא מפה היסטורית-דמיונית, כפי שנתפשה על-פי כתבי הקודש, כתבי יוסף בן-מתתיהו ומקורות הסטוריים נוספים. מפתו הועתקה פעמים רבות. לפנינו העתקה מדויקת ואיכותית מסוף המאה ה-19. 97.5X65 ס"מ, מודבקת על נייר עבה ומגולגלת. נזקים וקרעים משוקמים שיקום אמנותי. קרע של כ-7 ס"מ במרכז השוליים העליונים.

שימוש בתמונות, כמו גם הכפלתן ושעתוקן, חלקית או בשלמותן, במתכונת אלקטרונית או בהדפסה על נייר מוגבל לשימוש פרטי, מחקרי או מדעי בלבד. במקרה של שימוש בחומר יש לציין את מקורו כדלקמן:

"בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, מפעל הדיגיטציה ע"ש משפחת דוד ופלה שאפל, אוסף המפות ע"ש ערן לאור האוניברסיטה העברית בירושלים".

ירושלים

http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/66061.html המעוניין בדמותה של ארץ-ישראל ושל ירושלים בפרט בחיבורים הפורטוגליים שנכתבו בתקופת פעילותה של האינקוויזיציה, כלומר משנת 1536 ואילך, ימצא שרוב החומר הספרותי המודפס מתמקד בשני סוגי ספרות בלבד: ספרות איטינרריה, כלומר יומני מסע, ואורטוריה קדושה ,(Orato'ria Sacra) כלומר דרשות בעלות תוכן נוצרי, נאומים שאנשי כנסייה נשאו בהתלהבות גדולה בתהלוכות דת ובטקסי ה'אוטו דה פה' שערכה האינקוויזיציה.

התנ"ך והברית החדשה

       ובניין חומתה אבן ישפה והעיר זהב מופז, דומה לזכוכית זכה }01{. ואף
       אני אומר אליך כי אתה פטרוס ועל הסלע הזה אבנה את קהילתי, ושערי
       שאול לא יגברו עליה )מתי טז 81(. הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך
       ויסדתיך בספירים }11{. ויש לה )לירושלים( חומה גדולה וגבוהה ושנים-
       עשר שערים לה, ועל השערים שנים- עשר מלאכים ושמות כתובים עליהם אשר
       הם שמות שנים-עשר שבטי ישראל. שערים שלושה ממזרח, שערים שלושה
       מצפון, שערים שלושה מנגב ושערים שלושה ממערב. ולחומת העיר שנים-עשר
       מוסדות ועליהם שנים-עשר שמות לשנים-עשר שליחי השה... ואורכה
       כרוחבה... }21{.

הדו-שיח האוונגלי

       משבא לתאר את העיר השמימית, אמר יוחנן, שחומותיה עשויות אבן ישפה
       וזהב, בדומה לזכוכית שקופה: עוד צוין שעל אבן זו - סמל האמונה
       הקתולית - בנה פטרוס את הכנסייה המשרתת את מאמיניו. הרי כך אמר
       ישעיה: אמסור את אבן להגנתך... צורת העיר מרובעת, ומכאן גם יציבותה
       וחוזקה, שכן צורה זו מושלמת מאוד... ועל חומותיה שלושה שערים
       שהוכפלו לארבע החומות )=סגולות( וכך יוצא המספר שנים-עשר שמות
       המלאכים, הניצבים בראש שנים-עשר השבטים... }31{.

נקודת ציון חשובה במיפוי ארץ ישראל היא מפותיו של ז'קוטין, אשר התלווה למסע נפולאון במצרים ובארץ ישראל בשנת 1799. מפות אלו הן הראשונות המבוססות על מדידה מדעית מדויקת. בהמשך המאה ה-19 הלכה והעמיקה המגמה המדעית, במקביל לפעולתם של חוקרים כרובינסון, קיפרט וון דה-ולדה; ב-1880 הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל הפיקה מפות מדידה מדויקות של הארץ, ובכך ניתן חיזוק נוסף וביסוס להיבט הגיאוגרפי-מדעי ביצירת מפות ארץ ישראל, שהלך והתפתח מאז.