לדלג לתוכן

משתמש:Ktoret smell/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כסית האבוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כסית האבוב (שם מדעי: Cassia fistula) הוא עץ טרופי ממשפחת הקסאלפיניים הגדל באזורים טרופיים באפריקה ובהודו. העץ ניכר בעלעלים דמויי ביצה הערוכים בזוגות ובאשכולות פרחים הבולטים בפריחתם הצהובה, ומפורסם בשל פירותיו המוארכים דמויי צינור המגיעים עד לאורך של כחצי מטר. הפרי הבשל הוא שחום ובעל ציפה מתוקה, המכיל כ-70%-60% סוכר ובעל ריח אופייני המזכיר מאוד את פירות החרוב. בשל כך, הוא נקרא בערבית בשם העממי "ח'רוב אלהנדי", דהיינו החרוב ההודי. השם הערבי התקני של כסית האבוב הוא "ח'יאר שנבר" וכך הוא נזכר בכל המקורות הכתובים בערבית ובעברית.[1]

שימושי הצמח ברפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות ימי הביניים מופיעים שימושים רבים בכסית האבוב בהם נפיחויות בגוף, פצעים פנימיים בגרון, דלקת פרקים וכחומר משלשל.[2]

גידול כסית האבוב בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרדב"ז (מאה ה-16) מתאר מציאות בה כסית האבוב לא גדלה בארץ ישראל. אך, יש מקורות קדומים אליו, אם כי לא מדוייקים, המתארים אפשרות בה הוא כן היה גידול המצוי בה.[3]

  1. ^ זהר עמר, השימוש בכסית האבוב בארץ-ישראל ובסוריה בימי הביניים, קורות יא, תשנ"ה, עמ' 57-56.
  2. ^ זהר עמר, השימוש בכסית האבוב בארץ-ישראל ובסוריה בימי הביניים, קורות יא, תשנ"ה, עמ' 59-57.
  3. ^ זהר עמר, השימוש בכסית האבוב בארץ-ישראל ובסוריה בימי הביניים, קורות יא, תשנ"ה, עמ' 64-63.