משתמש:LevyU/קרקע משוריינת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שריון קרקע לצרכי הנדסה אזרחית הומצא ע"י אדריכל מהנדס צרפתי בשם הנרי וידל.

עקרונות השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקרונות הטכנולוגיה מבוססים על הקניית תכונות חדשות לקרקע אשר מאפשרות קבלת מאמצי מתיחה. השיטה פותחה בצרפת בשנות 60-70 ומאז מחקרים בנושא נעשו במדינות רבות באירופה ובארצות הברית.

שילוב רכיבי שריון מפלדה (לרוב) בתוך קרקע גרנולרית יוצר "מסה משוריינת" אשר מתפקדת כחומר מרוכב בעל יכולות עמידה תחת עומסי מתיחה ולחיצה.
רכיבי השריון, המשולבים בחומר המילוי הגרנולרי, מקבלים את מאמצי המתיחה המתפתחים במבנה ומעבירים מאמצים אלו לקרקע בעזרת חיכוך במעטפת השריון ולכל אורכו.
שלושת המרכיבים העיקריים במבנים אלו הם חומר המילוי הגרנולרי, רכיבי השריון ואלמנטי החזית.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש העיקרי בטכנולוגית קרקע משוריין (Reinforced Earth) הינו תמוך ויציבות מדרונות. קירות תומכים (R.E. Retaining Walls) בטכנולוגיה זו הפכו בשלושת העשורים האחרונים מקובלים מאוד בכל רחבי העולם והשיטה הוכחה ככלכלית ביחס לקירות תומכים בשיטה קונבנציונאלית בעיקר בקירות גבוהים.
ככל שגובה הקירות גדל עולה היתרון הכלכלי של השיטה. יתרונותיה נוספים של הטכנולוגיה באים לידי ביטוי במהירות ונוחות הביצוע, בבקרה גבוהה ותיעוש העבודה.
כיום השימוש בקרקע משוריין התרחב ומקובל גם בנציבי גשרים מבנים ימיים ועוד. חזית הקירות והגימור הארכיטקטוני מציע מגוון רב של אפשרויות מתגמירי בטון דקורטיבי ועד גימור בכל סוגי האבן על חזית הקירות.