משתמש:Lironst/טיוטה
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
תכנון מסלול החללית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראש ובראשונה הנווטים צריכים לדעת מה היכולות של החללית כדי לתכנן את מסלולה ולהפיק ממנה את הטוב ביותר.
- ניבוי וכתיבת המסלול: ניבוי המסלול לפרטי פרטים מרגע ההמראה על רגע הגעתה ליעד
- בדיקת המסלול: בודקים את המסלול שתכננו בעזרת אנטנות ולווינים
- המראת החללית
- עיבוד נתונים: עיבוד נתוני המעקב הרדיומטרי המתקבלים מה- Deep Space Network) DSN) כדי למצוא את מיקום החללית ומהירותה
- צריך להרחיב ולפרט
מה כרוך בניווט חללית?[עריכת קוד מקור | עריכה]
קביעת מקום: מהו המקום שממנו החללית ממריאה ולאיזה יעד אנו רוצים להגיע
שמירה על המסלול: צריך לבדוק את מסלול החללית ולבדוק את דרכה על היעד שלה, שמירה על המסלול המתוכנן
מהירות ותנועה: חשוב לזכור שאנו בחלל, נווטים חייבים לעמוד באתגרים של חישוב מהירות ואוריינטציה מדויקת של סיבוב כדור הארץ, סיבוב היעד והכוכב שאליו אנו רוצים להגיע ותנועת החללית, וחשוב לזכור שכולם נוסעים בו זמנית סביב השמש
אתגרי ניווט בחלל[עריכת קוד מקור | עריכה]
תנועה: כאשר מתכננים את המשימה ומבצעים אותה חייב לזכור שהכל נע בחלל, לא רק תנועת החללית אלא גם תנועת היעד, תנועת כדור הארץ, וכמובן כל כוכבים אלו מסתובבים סביב השמש.
מרחקים: נווטים חייבים לקחת בחשבון ולכלול את המרחקים העצומים בין היעדים.
תקשורת: משימות בחלל העמוק מוגבלות בכמות החשמל הזמינה עבור תקשורת רדיו אל כדור הארץ וממנו. כיוון שהחללית נוסעת רחוק מהשמש לא ניתן לייצר חשמל מתאים סולאריים. האותות עשויים לקחת שעות כדי להגיע לכדור הארץ.
כוח משיכה: כוח המשיכה של השמש קובע את המסלול הבסיסי של החללית בין כוכבים. עבור משימות ניווט בחלל העמוק, הנווט צריך גם לקחת בחשבון את כוחות המשיכה של כוכבי לכת, ירחים וכוחות אחרים העלולים להשפיע על המסלול.
סוגי ניווט ומערכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניווט בעזרת חיישני שמש:[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכת זו כללה:
- מעקב של שני כוכבים
- שלוש יחידות התייחסות האינרציה של שני צירים
- 16 חיישני שמש
- 4 מכלולי ראקציה
בעזרת חיישני השמש המערכת יודעת לסמן היכן נמצאת השמש. המערכת לוקחת תמונה בעזרת מצלמת החללית של הכוכבים הנמצאים לידה, לפי הכוכבים אשר נקלטים במצלמה המערכת קובעת את היחס של החללית ואומרת אילו כוכבים נמצאים בסביבת החללית.
עוקב כוכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עוקב כוכבים הוא מכשיר אופטי המודד את מיקומם של כוכבים באמצעות תאים פוטווולטאים[1] או מצלמה. כיוון שמיקומם של כוכבי השבת נמדד על ידי אסטרונומים בעבר ברמת דיוק גבוהה, עוקב כוכבים המותקן על גבי לווין או חללית, יכול לשמש כדי לקבוע את האוריינטציה (המנח המרחבי) של החללית ביחס לרקע הקבוע של הכוכבים. כדי לאפשר זאת, עוקב הכוכבים חייב להיות מסוגל לייצר דמוי של הכוכבים, למדוד את המיקום הנצפה שלהם במערכת הייחוס של החללית, ולזהות אותם כך שניתן יהיה להשוות את המיקום הנצפה שלהם עם מיקומם האסטרונומי הידוע, שנלקח מתוך קטלוג כוכבים. עוקב כוכבים עשוי לכלול מעבד המאפשר לזהות כוכבים באמצעות השוואת דפוסי ההתנהגות הפוטומטריים של הכוכבים הנצפים עם הדפוסים הידועים של כוכבים בשמים.
מודלים רבים לעוקבי כוכבים נגישים כיום. עוקבי כוכבים, אשר מצריכים רגישות גבוהה במיוחד, עשויים "להסתנוור" מאור שמש המוחזר על ידי החללית, או מלהבות הגזים הנפלטים ממדחפי החללית. עוקבי הכוכבים נתונים למגוון של שגיאות, ביניהן שגיאות בעלות מקורות אופטיים (אברציה כדורית[2], אברציה כרומטית[3], וכו'). ישנם גם גורמים רבים שעשויים להטעות את אלגוריתם זיהוי הכוכבים של העוקב (כוכבי הלכת, שביטים, סופר-נובות, לווינים קרובים, כמו גם זיהום אור נקודתי מערים גדולות על כדור הארץ...). ישנם 57 כוכבים המשמשים בדרך כלל לצורכי ניווט. אף על פי כן, בעבור משימות מורכבות יותר, בסיסי נתונים כוכביים שלמים משמשים כדי לקבוע את כיוון החללית. קטלוג כוכבים בעל אמינות גבוהה טיפוסי מופק מקטלוג סטנדרטי, ולאחר מכן מסונן כדי להסיר כוכבים בעיתיים מסיבות שונות, למשל עקב שונות גבוהה בבהירות הנצפית, אי וודאות באינדקס הצבע שלהם, או מיקום בדיאגרמת הרצשפרונג-ראסל הגורם לחוסר אמינות.
מקורות מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]
https://timeandnavigation.si.edu/navigating-space
https://www.universetoday.com/37934/the-navigators-how-we-fly-spacecraft-around-the-solar-system/