משתמש:Lot5/עריכה קולנוע
עריכה היא השלב האחרון בתהליך הפקת תוצר קולנועי (סרט, סדרת טלוויזיה וכו'). בתהליך זה מחברים, מתאימים וחותכים 'שוטים' (חלקי סרט) בכדי ליצור המשכיות קולנועית. עריכה היא אומנות יחודית למדיום הקלנועי (היא שונה בתכלית מעריכה ספרותית). עבודתו של העורך אינה טכנית בלבד ומתפקידו לקחת את חלקיו הנפרדים של הסרט (התסריט, הצילום, הדיאלוג, פס הקול...) ולהפכם ליצירה מלאה ושלמה. העורך קובע את האווירה והמקצב של הסרט בעזרת טכניקות וכלי עריכה שונים. בניגוד לסוגי אומנות אחרים, נהוג לומר על עריכה שהיא מוצלחת יותר ככל שלא ניתן לשים לב אליה.
הסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קונטיניוטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
קונטינויטי או המשכיות הוא מושג המתאר רצף שוטים המסודרים בצורה הגיונית ולפי קו זמן מתקדם. המשכיות זו היא שיוצרת היגיון וסדר במהלך ההתרחשיות במסך. ככל שההמשכיות חלקה יותר כך העריכה פחות ניתנת להבחנה. הקונטיניוטי מתחלקת לכמה רמות:
קו זמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרות שסרט לא חייב להתקדם בקו ישר, הוא חייב להיות בעל הגיון פנימי הקשור בזמן. עריכה זו היא הפשוטה ביותר והיא כוללת בד"כ רק שמירה על מבנה התסריט מבחינת הסדר ההגיוני של הסצנות (בתוך הסצנות עצמן יש בד"כ הגיון קן זמן פנימי). דוגמה לטעות קונטינויטי כזו היא כאשר
מיקום וחפצים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיות קונטיניוטי אלה הן בעיות שטחיות ונובעות בד"כ ממקום שונה של חפצים בשוטים שונים. בין הטעיות הנפצות: זמן שונה בשעון, מיקום של ידים, אנשים ברקע בתנוחות שונות, שינוי במקומם של חפצים כגון כוסות, סיגריות,
המשכיות טכנית - עריכה אנליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנן מספר טכניקות שהפכו למוסכמות קולנועיות ומשמשות במרבית ההפקות הקולנועיות. טכניקות אלה מפני שהפכו למוסכמה גורמת לסרט לזרום בצורה טבעית. הטכניקות המרכזיות הןכאמור - עריכה אנליטית - עריכה בלתי מובחנת, השומרת על רצף, שפותחה על ידי גריפית. בעריכה זו נשמור על אחדות הזמן והמקום בסצינה. נפתח בשוט מכונן,(אסטבלישינג שוט) ואחר כך נפרק את המרכיבים של הסצינה על פי ההתפתחות הדרמטית. ניתוח השלם על ידי פירוקו למרכיביו. עריכה של המשכיות או רצף היוצרת אשליה של צפייה אנושית רגילה באובייקט מהכלל לפרט: i. צילום מכונן - אסטבלישינג שוט או שוט ממקם הוא שוט שאמור למקם את הסצנה בסביבה. הצילום (בד"כ צילום מרחוק) אמר להציג את מקום ההתרחשות, להעביר את האווירה ולהציג פרטים נוספים כגון: מזג האויר, השעה ביום ולפעמים את הדמיות החשובות. דוגמא לאסטבלישין שוט במערבון הוא צילום של עיירה באקסטרים לונג שוט של עיירה קטנה באמצע המדבר, סופת חול משתוללת, השמש קופחת. צילום זה מציג את כל הפרטים החשובים: מקום ההתרחשות(העיירה), מזג האויר והשעה ביום והאוירה הכללית של הסצינה (או הסרט כולו). שוט מסוג זה מופיע בד"כ בתחילה של כל סצינה. מוסכמה זו באה לידי ביטוי בכך שהקהל מקשר בראשו בין השוטים השונים, לדוגמא: בשוט הראשון רואים טירה מפוארת ממרחק, בשוט הבא רואים אולם סעודה מפואר. הקהל מכיר באופן טבעי את השפה הקולנועית ומבין שהאולם נמצא בתוך הטירה.
ii. חיתוך מהכלל לפרט iii. חיתוך בתנועה היא טכניקה להתאמה בין שוטים שונים. סרטים וסדרות טלוויזיה ארוכות (פורמט 42 דקות) מצולמות במצלמה יחידה. כל סצינה מצולמת פעמים רבות מזוויות שונות. בכדי להתאים בין הזוויות השונות נהוג לחתוך בתנועה בכדי שהמעבר יהיה טבעי וחלק. ההתאמה בין התנועה של האדם או החפץ יכולה ברוב המקרים לחפות על בעיות קונטיניוטי קלות (של מיקום).
iv. עקרון מאה ושמונים המעלות
חוק 180 מעלות הוא חוק שאמור להתאים בין שוטים שונים. החוק קובע שצילום נושא יעשה בתווך של פחות מ-180 מעלות. מטרת החוק היא לשמור על אחידות בכיוון של נושא הצילום. לדוגמא, כאשר מצלמים שתי אנשים הם ישארו באותו הכיוון במהלך כל הסצנה. האדם שנמצא בצד ימין ישאר תמיד בצד ימין ולהפך.
v. התאמת כיווני המבט vi. צילום מכונן חוזר
- חוק 30 מעלות: הוא חוק שאמור שכאשר מצלמה משנה את זווית הצילום (ועדיין שומרת על חוק 180 מעלות) יש לשנות זווית ביותר מ-30 מעלות בכדי שלא יווצר ג'אמפ קאט. אם השינוי קטן מ-30 מעלות הדמות בפריים "תקפוץ" ממקום אחד למקום אחר בתוך המסגרת באופן לא טבעי.