משתמש:Mai.beiton3/טיוטה
פשע מלחמה
 |
 | |
| |
| שיחה | |
הגדרתו של פשע מלחמה
פשע מלחמה הוא פשע המבוצע בזמן לחימה, על ידי כוחות לוחמים, ובניגוד לדיני הלחימה. פשעי מלחמה כוללים בין השאר: פשעים שמבוצעים כנגד אוכלוסייה אזרחית, כמו למשל: אונס, רצח, תקיפה בזדון של יעדים אזרחיים ועינויים. פשעים נגד רכוש, כמו ביזה והריסת מוסדות דת ללא הכרח צבאי, וכן פשעים נגד לוחמים כמו שימוש בנשק אסור ובעינויים.
מנגנונים משפטיים
אם מסווגים פשע המבוצע בעת לחימה, כ"פשע מלחמה", יכולות להיות לכך מספר השלכות, כמו קיומה של סמכות שיפוט בינלאומית, או חובה שמקורה מגיע מאמנה בינלאומית הקובעת שיש להעמיד לדין את מבצע הפשע, או לחלופין, להסגירו. יתרה מכך, את אכיפתם של פשעי המלחמה, ניתן לבצע באמצעות מנגנונים משפטיים שונים, הן על ידי בתי משפט מדינתיים, והן על ידי בתי משפט וטריבונאלים בינלאומיים פליליים. כיום, אין רשימה סגורה של פשעי מלחמה, וכן לא כל עבירה על דיני הלחימה, מהווה עבירה אשר מקימה אחריות פלילית של מבצע העבירה לפי המשפט הבינלאומי המנהגי, המהווה בעצם פשע מלחמה. כלומר, ישנן הפרות של דיני הלחימה שאינן מהוות פשע מלחמה. בנוסף, לא כל מעשה אשר מוגדר על ידי חוקת בית המשפט הבינלאומי הפלילי כ"פשע מלחמה", משקף בפועל פשע מלחמה כפי שזה מוגדר ע"פ המשפט הבינלאומי המנהגי.
ביצועו של פשע מלחמה
במאמץ להגדיר מתי אכן מתבצע פשע מלחמה, ניתן לפנות לאמנת ז'נבה הרביעית אשר הגדירה בסעיף 147,[1] מספר "הפרות חמורות של זכויות", אשר מאופיינות במשקל רב יותר בעד העמדה לדין של מבצעי ההפרות הללו. הסעיף כולל את ההפרות הבאות: הריגת מוגן במזיד, ביצועם של עינויים או יחס בלתי אנושי, ביצוע ניסויים ביולוגיים במוגן, גרימת סבל או חבלה, פגיעה בבריאותו, גירושו או העברתו שלא בהיתר, כליאתו שלא בהיתר, כפייה עליו לשרת בכוחות של מעצמה אויבת ושלילת זכויותיו להליך שפיטה הוגן[2]. ההפרות הללו מוגדרות כ"פשעי מלחמה", ועל כן מבצעיהן ביצעו פשע מלחמה. כל מדינה שמהווה צד לאמנת ז'נבה הרביעית, מחויבת בכל תוקף לרדוף אחר כל פרט שביצע הפרה העולה לכדי פשע מלחמה, או הורה על ביצועה, ועליה להעמידו לדין. הן באמנות האג[3][4] והן באמנות ז'נבה[5], ניתן לראות התייחסות לפשעי מלחמה. מדובר בחלק מהמסמכים המשפטיים הראשוניים ביותר אשר דיברו על פשעי מלחמה ועל משפט פלילי בינלאומי. מקובל לראות ברשימת פשעי המלחמה המופיעה בפרק 8(2) של חוקת רומא[6], בתור הרשימה המייצגת והממצה של פשעי המלחמה, אשר זוכה להסכמה בינלאומית נרחבת ומקובלת גם במדינת ישראל[7].
ההיסטוריה והקושי להגדיר פשעי מלחמה - וועדת האו"ם לפשעי מלחמה והתפתחותם של דיני המלחמה
כבר ביולי 1942, שקלה וועדת האו”ם לפשעי מלחמה את המונח “פשעי מלחמה” בהקשר של הזוועות שביצעו הגרמנים במלחמת העולם השנייה. באשר לפשעי מלחמה, כלומר, הפרות של דיני הלחימה, הוועדה גילתה שהמושג פשעי מלחמה אינו יציב ולא ניתן להסתמך עליו, מכיוון שהוא נתון לשינויים תכופים כתוצאה מההיבטים הספציפיים של אותה מלחמה. בשל כך, הגיעו למסקנה שהמונח פשעי מלחמה מסתמך בעיקר על מוסר החוק, המצפון האנושי ומנהגים. בהמשך לכך, הוועדה ניסחה רשימה שכללה את “פשעי המלחמה” הקיימים, בהתבסס על רשימה שהייתה קיימת משנת 1919, בה קבעו את הענישה ואת האחריות לאכיפת הפשיעה[8]. אולם, בשנת 1943 הוועידה יצאה בהמלצה חדשה וביקשה שהמונח “פשעי מלחמה” יכלול בתוכו לא רק את הפרת דיני המלחמה במובן הקלאסי, אלא שיכלול גם את ההכנה לביצוע פשעי מלחמה ואת ביצועה של מלחמה תוקפנית, שבוצעה לצורך השמדה על רקע גזעני או פוליטי. בנוגע להשמדה על רקע גזעי, הוועדה הגיעה למסקנה שגם אם הנאצים יכולים היו להסתתר מאחורי חקיקה גרמנית כלשהי שאפשרה את ביצוע זוועותיהם, אז לא יאפשרו להם להתחמק ממעשיהם בגין טרמינולוגיה או פרצה טכנית שניסו להסתתר מאחוריה, ושהצדק ייעשה. שם עלה לראשונה הרעיון שפשעים מסוימים צריכים להישפט במישור הבינלאומי, ושראויים לסמכות בינלאומית למען השגת צדק לקורבנות. כלומר לראשונה דובר כאן על כך שפשעים מסוימים שמבוצעים נגד האנושות, יועמדו לדין בפני הזירה הבינלאומית ושכך גם תתבצע הענישה בגינם[9].
טריבונאלים לפשעי מלחמה ובית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג
בתאריך ה-17 ביולי, 1998, מאה ועשרים מדינות תמכו בעד אימוצה של אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי. בשנת 2002 האמנה הנ"ל אושררה ובית הדין הפלילי הבינלאומי הוקם בהאג. אמנת רומא אפשרה את הקמתו וקיומו של בית הדין, ומעניקה לו את הסמכות להעמיד לדין, לשפוט ולהעניש בגין ההפרות והפשעים החמורים שהתחוללו נגד האנושות, במקרים שבהם נדרשת סמכות בינלאומית[10], מכיוון שמדינות לא יכולות לתבוע אחת את השנייה. עד הקמתו של בית הדין הפלילי הבינלאומי, היו קיימים טריבונאלים בהקשר של מלחמות ספציפיות, שהוקמו למען קיום הליך שיפוטי-אד הוק בהקשר למלחמה מסוימת[11]. דוגמאות לטריבונאלים שכאלה, הם הטריבונאל לפשעי מלחמה באוגנדה וכן הטריבונאל לפשעי מלחמה ביוגוסלביה. מטרתם של הטריבונאלים הללו, היא לשנות את האופן שבו בני האדם נלחמים זה בזה, ולהקנות אמות מידה אנושיות ללחימה. לאחר שנים של צורך ושיח בנושא, בשנת 2002 הוקם בין הדין הפלילי הבינלאומי, שהוא בעל סכות שיפוט בינלאומית מוחלטת על כלל המדינות אשר חברות בו. מדינה אשר אינה חברה, אינה יכולה להגיש תביעה במסגרת בין דין זה וכן לא ניתן לתבוע אותה. סמכות שיפוט בינלאומית זו לא הייתה לטריבונאלים שהוקמו ברואנדה וביוגוסלביה. אולם, בפועל בית הדין הפלילי הבינלאומי סובל מאותן הבעיות שאפיינו את הטריבונאלים שקדמו לו, מכיוון שללא תמיכת ארצות הברית, סין ורוסיה, אין לו כוח אמיתי וסמכות ממשית.
פשע מלחמה - ההקשר הישראלי והשואה
במסגרת משפט אייכמן, אשר התקיים בשנת 1960, התייחסו לשואה ולמצוקה היהודית כדבר שהוא שונה במהותו מכל שאר מעשי הזוועה האזרחיים שבוצעו על ידי העם הגרמני[12]. השואה, נתפסה כדבר חריג באופן משמעותי וכתופעה המהווה סטייה מהותית מכל מה שהוגדר כ"רוע" ושמקורו ב"רשע", כפי שהאנושות הכירה עד לאותה העת בהיסטוריה האנושית. על כן, במרכזו של משפט אייכמן, עמדו על ייחודה ועל אופייה חסר התקדים של השואה. פסק הדין בעניין אייכמן, הוא משמעותי וייחודי במשפט הישראלי, כיוון שזו הייתה הפעם הראשונה והיחידה שבה פסקו גזר דין מוות והנאשם הוצא להורג בתלייה[13].
הבדלים בין משפטי נירנברג לבין משפט אייכמן
ההבדלים ההיסטוריים בין משפטי נירנברג לבין משפט אייכמן, נתמכו מאוד על ידי עצם קיומן של עמדות משפטיות שונות בשני המשפטים. בתי המשפט בשני המקרים לא רק פירשו את הנאמר בחוק באופן שונה, אלא גם סטו באופן מהותי זה מזה בהשקפתם לגבי מיהו מבצע הפשע ומיהו האחראי בגין ביצוע הפשע. זמן קצר לפני תום מלחמת העולם השנייה, בעלות הברית דנו בסוגיה של משפטים שייערכו בתום המלחמה, בעקבות הפשעים שבוצעו במהלך המלחמה. השיח הנ"ל הביא להיווצרותן של שלוש קטגוריות משפטיות חדשות: (1) פשעים נגד השלום (2) פשעי מלחמה (3) פשעים נגד האנושות. הרוב המוחלט של הנאשמים במשפטי נירנברג הורשעו בגין ביצוע פשעי מלחמה, ואילו רק שני פושעים נאצים הורשעו בגין ביצוע פשעים נגד האנושות.
הדין כנגד פשעי מלחמה – המצב במדינת ישראל כיום
מדינת ישראל, החל משנותיה הראשונות, חתמה ואשררה את כל אחת מארבע אמנות ז'נבה משנת 1949, הכוללות סעיף הנוגע לחובה לחקור ולהעמיד לדין את מי שביצעו "הפרות חמורות" של האמנה. יתרה מכך, סעיף 146 באמנת ז'נבה הרביעית[14], קובע את חובתן של כל המדינות החתומות על האמנה וחברות בה, כולל ישראל, לחוקק חקיקה הולמת שתאפשר חקירה, העמדה לדין ואף ענישה של מי שאחראי על ביצוען של הפרות חמורות אלה.
פקודת מטכ"ל 33.0133
את ההתייחסות לחובתם של חיילי צה"ל לפעול על פי הוראות אמנות ז'נבה ניתן למצוא בפקודת מטכ"ל 33.0133 שנקבעה בשנות השמונים, ושכותרתה ”התנהגות בהתאם לאמנות בינלאומיות שמדינת ישראל צד להן". הפקודה קובעת את חובת חיילי צה"ל לנהוג בהתאם להוראות ארבע אמנות ז'נבה משנת 1949 וכן בהתאם להוראות אמנת האג בדבר הגנה על נכסי תרבות בעת סכסוך מזוין. סעיף 10 לפקודה, קובע כי בכל פקודת מבצע לקראת הפעלת כוח צבאי בנסיבות שרלוונטיות לאמנות השונות, ישוננו לחיילים הוראותיהן של האמנות[15]. פקודת מטכ"ל, שהיא הוראה צבאית פנימית ואינה מקור ישיר לקביעתן של עבירות פליליות, אינה מהווה בסיס להעמדה לדין של מי שנחשד בביצוע פשעי מלחמה. החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם התש"י-1950[16], מהווה חקיקה רלוונטית לפשעי מלחמה, והוא כן היווה בסיס להעמדה לדין של נאצים אשר ביצעו פשעי מלחמה במהלך השואה.
היעדר עקרון אחריות המפקדים בדין הישראלי
בניגוד למה שנהוג במשפט הבינלאומי, בדין הפלילי הישראלי, לא מתקיים עקרון "אחריות המפקדים" בגין מעשים העולים לכדי פשעי מלחמה. בזירה הבינלאומית חלה על מפקדים בצבא, האחריות והחובה לוודא שפקודיהם פועלים בהתאם לדין המקובל, אולם כאמור, הדין הפלילי בישראל אינו מכיל אחריות על מפקדים בגין פעולות פקודיהם[17].
ראו גם
Laws of War
Nuremberg Principles United States war crimes Allied war crimes during World War II List of war crimes
לקריאה נוספת
Robert Cryer (2007). An introduction to international criminal law and procedure. Cambridge University Press. ISBN 978-0-521-87609-4.
Yôrām Dinstein (2004). The conduct of hostilities under the law of international armed conflict. Cambridge University Press. ISBN 978-0-521-54227-2. Retrieved November 14, 2010.
Hagopian, Patrick (2013). American Immunity: War Crimes and the Limits of International Law. Amherst, MA: University of Massachusetts Press.
Horvitz, Leslie Alan; Catherwood, Christopher (2011). Encyclopedia of War Crimes & Genocide (Hardcover). 2 (Revised ed.). New York: Facts on File. ISBN 978-0-8160-8083-0. ISBN 0-8160-8083-6
קישורים חיצוניים
"Amnesty International". Amnesty International. Retrieved July 29, 2015.
"International criminal jurisdiction". International Committee of the Red Cross.
War Crimes: Responsibility and the Psychology of Atrocity
- ^ Convention (IV) relative to the Protection of Civilian Persons in Time of War, article 147. Geneva, 12 August 1949.
- ^ Convention (IV) relative to the Protection of Civilian Persons in Time of War, article 147. Geneva, 12 August 1949.
- ^ Convention (II) with Respect to the Laws and Customs of War on Land and its annex: Regulations concerning the Laws and Customs of War on Land. The Hague, 29 July 1899.
- ^ Convention (IV) respecting the Laws and Customs of War on Land and its annex: Regulations concerning the Laws and Customs of War on Land. The Hague, 18 October 1907.
- ^ Convention (IV) relative to the Protection of Civilian Persons in Time of War. Geneva, 12 August 1949.
- ^ UN General Assembly, Rome Statute of the International Criminal Court (last amended 2010), 17 July 1998, ISBN No. 92-9227-227-6
- ^ יבנה, ליאור. (2013). פשעי מלחמה בדין הישראלי ובפסיקת בתי הדין הצבאיים. לאקונה, 1-52. http://din-online.info/pdf/yd7.pdf
- ^ United Nations War Crimes Commission. (1948). History of the united nations war crimes commission and the development of the laws of war. HM Stationery Office
- ^ United Nations War Crimes Commission. (1948). History of the united nations war crimes commission and the development of the laws of war. HM Stationery Office
- ^ Schabas, W.A. (2011). An introduction to the international criminal court. Cambridge University Press
- ^ Bass, G. J. (2010). War Crimes Tribunals. In The Oxford Handbook of Law and Politics (p. 76)
- ^ The Trial of Adolf Eichmann: Record of Proceedings in the District Court of Jerusalem, Israel 64 (State of Israel, Ministry of Justice, Jerusalem 1992) [hereinafter Eichmann Trial Record].
- ^ The Trial of Adolf Eichmann: Record of Proceedings in the District Court of Jerusalem, Israel 64 (State of Israel, Ministry of Justice, Jerusalem 1992) [hereinafter Eichmann Trial Record].
- ^ International Committee of the Red Cross (ICRC), Geneva Convention Relative to the Protection of Civilian Persons in Time of War (Fourth Geneva Convention), 12 August 1949, 75 UNTS 287, Article 146
- ^ פקודת מטכ"ל 33.0133 - משמעת - התנהגות בהתאם לאמנות בינלאומיות שמדינת ישראל צד להן
- ^ חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם התש"י-1950
- ^ יבנה, ליאור. (2013). פשעי מלחמה בדין הישראלי ובפסיקת בתי הדין הצבאיים. לאקונה, 1-52. http://din-online.info/pdf/yd7.pdf