משתמש:Manchi12345/מיקולאי קוריאטה
מיקולאי קוריאטה (בגרמנית:Mikołaj Kuriata) ; 16 לדצמבר 1898 - 26 ביולי, 1973) הוא חקלאי פולני מהכפר פיפלו שבמחוז קוסטופול בפולין, שהוכר כחסיד אומות עולם על הצלת יהודים בשואה.
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים:[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מלחמת העולם השנייה, מיקולאי קוריאטה הגיע לעזרתם של פליטים יהודים, מהעיירות לודוויפול וקוסטופול, שנמלטו מהגרמנים והאוקראינים, בקיץ 1942. בעיירות אלה נמחקו כליל הקהילות היהודיות.
רבים מן הנמלטים היהודים שהסתתרו ביערות הסמוכים, יצרו קשר עם מיקולאי קוריאטה; שפעל תוך סיכון עצמי גבוה ועשה כמיטב יכולתו וללא קבלת תמורה, לעזור לאנשים שמעולם לא הכיר: הוא סיפק לנמלטים שהסתתרו ביערות מזון ובגדים, והניח ליהודים חולים להישאר בביתו עד שהתאוששו מספיק כדי לחזור ליער. בחודשי החורף הקשים הניח קוריאטה לילדי הפליטים לשהות בביתו ובחווה למשך הלילה. למרות כל הנסיבות המסוכנות, עזר קוריאטה, גילה טוב לב וחירוף נפש, מתוך אמונתו העמוקה, לפליטים מבלי לצפות לתמורה.[1]
בשלב מסוים, נאלץ לברוח בעצמו יחד עם משפחתו מכפרו; הוא עבר, יחד עם משפחתו, לשטח בגבולותיה החדשים של פולין (הכפר ברוני, מחוז גרודה, דולני)
בעדותו של מיקולאי קוריאטה נמצא קטע בו סיפר שרבים ממכריו ידעו על עזרתו ליהודים, ואף , עזרו לו. אף על פי שסיפורם של העדים המסוימים הללו על אכזריות המלחמה הסתיים בטוב, משפחת קוריאטיה חשה מרירות לנוכח השיכחה של עזרתם. 70 שנה מאוחר יותר מתארת יאדוויגה קוריאטיה במכתב שנשלח למכון ההיסטורי היהודי: "אמי היקרה נפטרה לפני שלוש שנים. היא עדיין חיכתה, עד הסוף, שאולי אחד היהודים שהצילו יבקר אצלה. היא לא זכתה לראות את זה. רחמים ... ".[2]
הכרה והנצחה:[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה, היגרו הניצולים לארצות הברית ולישראל, ביניהם בוריס סולומיאניק, יוסי גיילר, אייב גוטמן, פג'ש קצ'צ'ר, מרדכי גילברג, זופיה קצ'צר, סורה קיגלר והרש גרויז'ים.
כמה מהם פנו ליד ושם, וביקשו להעניק למיקולאי קוריאטה תואר חסיד אומות העולם.[3]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ THEY CALLED ME THEIR „YIDDISHE PAPA”, jewish historical institute
- ^ The Righteous Among The Nations, yad vashem
- ^ The Righteous Among The Nations, yad vashem