משתמש:Mannsdorf

שלום וברכה. שמי אהוד מנור, אבל גם אודי מנור מספיק טוב. יש עלי אפילו ערך בויקיפדיה. אני היסטוריון המתמחה בתולדות עם ישראל בעת החדשה, ציונות, מדינת ישראל וסביבתה, ולכן מבין משהו במזרח תיכון ובתרבותו, ולכן גם בהקשרו הרחב יותר, מה שמוכר בשם 'העולם'.

מילא אני היסטוריון, כלומר אדם הסבור שלעבר יש תפקיד מרכזי - לא פעם מכריע - בהבנת ההווה ובמחשבות על העתיד, אלא שאני מאלו המשוכנעים שיש דבר כזה אמת. לא יאומן. חי במאה ה-21 ועדיין משוכנע שיש דבר כזה אמת. אדרבא: אני מאלו המשוכנעים שעובדה לא מדברת - אני חוזר: לא, לא מדברת - בעד עצמה (כי היא תלויית הקשר); כי תמונה לא, אני מדגיש: לא שווה אלף מלים (לפעמים הרבה יותר, לפעמים ממש פחות, וחשוב מכך: לכל תמונה יכולות להתלוות קבוצות-בנות-אלף-מלים שונות ואפילו מנוגדות).

להוסיף חטא על פשע, אני מאלו הסבורים שסובייקטיביות איננה בהכרח מגבלה בדרך לאמת, ולמעשה, כשחושבים על זה בהגינות (כלומר כשחושבים על זה), לסובייקטיביות יש תפקיד אדיר בדרך אל האמת, כי סובייקטיביות כלפי עניין כלשהו מבטאת עניין (כלומר 'אינטרס' אבל במובן החיובי, וכן, יש דבר כזה 'אינטרס במובן החיובי') ובלי עניין אין אכפתיות ובלי אכפתיות אין מחוייבות ובלי מחוייבות אי אפשר לממש את המאמץ הנדרש כדי לנסות ולהגיע אל האמת.

ובקיצור: סובייקטיביות איננה מגבלה אלא נכס, משאב, בסיס, יסוד ובכל מקרה תכונה אנושית. והיא, הסובייקטיביות, איננה סותרת בהכרח אובייקטיביות (שממילא, היא כשלעצמה, לא מבטיחה לא מוסר ולא טוב ולא אמת, אבל זה כבר דיון נוסף).

ולבסוף, גישתי כהיסטוריון, כלומר כאדם העוסק במדע (וכן, אני חושב, משוכנע, שהיסטוריה היא מדע, ולמרות שמדובר במדע בעייתי, בדיוק כמו כל מדע אחר, בהיות המדע, כל מדע, פרי יצירה אנושית, ובהיות האדם יצור לא מושלם, ממילא כל מה שהאדם עושה, כולל ויקיפדיה, כולל מדע, כולל מדע ההיסטוריה, נגוע בבעיות, אבל זה מה שמאפיין את החיים האנושיים - התמודדות עם בעיות - ומי כמו מייסדי ויקיפדיה יודעים זאת אחרת הם לא היו מציעים את הכלי הזה, שתורם תרומה גדולה מאד לשיפור היכולת האנושית להתמודד עם בעיות), ובכן, גישתי כהיסטוריון, כלומר כאדם העוסק במדע (המתייחס לעבר), היא שביקורתיות אין פירושה 'לומר את ההפך' כפי שמניחים ומיישמים יותר מדי אנשים בימינו, קודם כל באקדמיה ובנגזרות של האקדמיה (העיתונות 'החופשית' למשל, וכמובן יוצרי הסרטים הדוקומנטריים וכן הלאה).

כי להבנתי 'ביקורתיות' היא בדיוק מה שהיא: הפעולה הנוצרת מביקור של השכל הישר במחוזותיו של נושא מסויים, מוגדר יותר או פחות, כזה שאפשר לשאול עליו שאלות, שעובדות הן הדרך הראשית לתת עליהן תשובות (שמיצרות מצידן שאלות חדשות), תשובות שטיבן נבחן הן ביחס לעצמן, הן ביחס לשותפותיהן והן ביחס להסברים שמצטרפים אליהן, הסברים שהם למעשה 'ההקשר', הקשר שיכול להיות כזה או אחר, כשכל זה נמדד בתהליך אינסופי של שקלא וטריא, כשמעל לכל מנצח עקרון על: איכות הנימוק וגם התער של אוקהם. נעים מאד.