משתמש:Manor j/סינגולריות כבידתית עירומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סינגולריות כבידתית עירומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינגולריות עירומה היא נקודה סינגולרית בחלל שאינה נמצאת בחור שחור וצפיפות החומר בה אינסופית עד שהזמן בה מתעקם.

סינגולריות עירומה במודלים אסטרונומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקוסמולוגיה, מודל המפץ הגדול של היקום מכיל נקודה סינגולרית בתחילתו של הזמן. בסינגולריות המפץ הגדול, המודל חוזה שצפיפות החומר ועיקום המרחב-זמן יהיו אינסופיים. במודלים קוסמולוגיים מסוימים קיימת נקודה סינגולרית נוספת של היקום, הקרויה הקריסה הגדולה, והיא מציינת את קץ הזמן ביקום.

הוגי התאוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את התאוריה הגה אלברט איינשטיין אך לפני שהוגדרה היטב, מדענים רבים היו שותפים בהשערת תאוריה זו בינהם -רוגר פנרוז, ג'ון פרסקיל, קיפ תורן, סוברהמניאן צנדראסקאר, קרל שוורצשילד אך לבסוף מי שהגדיר את התאוריה היה סטיבן הוקינג.

תאוריית הצנזורה הקוסמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה החלשה של השערת הצנזורה הקוסמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה החלשה של השערת הצנזורה הקוסמית טוענת כי כל נקודה סינגולרית מוסתרת מרחוק על ידי אופק אירועים, ושמשום כך לא יכולות להתקיים נקודות סינגולריות חשופות ("סינגולריות עירומה"). בשנות ה־90 של המאה ה־20 בוצעו סימולציות מחשב שבהן נוצרה סינגולריות עירומה, אך זה היה תמיד כתוצאה מסידור מיוחד מאוד של חלקיקים במצב ההתחלתי. שינוי במיקומו של חלקיק בודד בתנאי ההתחלה של הסימולציה גרם להיווצרות של אופק אירועים או לאי-היווצרות של סינגולריות כלל.

הגרסה החזקה של השערת הצנזורה הקוסמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה החזרה של השערת הצנזורה הקוסמית מרחיקה לכת וטוענת שקיומה של סינגולריות כלשהי מלבד סינגולריות התחלתית (המפץ הגדול) או סופית (הקריסה הגדולה) לא תיתכן במסגרת של תורת היחסות הכללית בלבד. על־כן, פיזיקאים רבים גורסים שקרוב לנקודות הסינגולריות, תורת היחסות הכללית חדלה מלתת תיאור מדויק של הכבידה. נהוג להניח כי תאוריה של כבידה קוונטית - תאוריה שתאחד את תורת היחסות הכללית עם מכניקת הקוונטים - תספק תיאור טוב יותר בנוגע למה שמתרחש במקומות בהם צופה תורת היחסות הכללית נקודה סינגולרית. נכון ל־2015 אף תאוריה של כבידה קוונטית לא נמצאה מספקת הן מבחינה ניסיונית והן מבחינה תאורטית.

האם ניתן לראות ייחודיות עירומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ישנם מספר פתרונות למשוואותיה של תורת היחסות הכללית שלפיהם יוכל אסטרונאוט לראות סינגולריות עירומה: אילו יצליח לחמוק מנפילה לתוך הסינגולריות ותחת זאת יפול דרך "חור תולעת" וייצא דרכו למקום אחר במרחב, רעיון זה מציע אפשרויות נהדרות למסע במרחב ובזמן אבל למרבה הצער נראה כי כל הפתרונות האלה בלתי יציבים ביותר, הפרעה קלה שבקלות כגון נוכחות של אסטרונאוט עלולה לשנות אותם כך שהאסטרונאוט לא יוכל לראות את הסינגולריות לפני שיפגע בה וזמנו יגיע לקיצו. במילים אחרות הסינגולריות תימצא לעולם בעתידו ולעולם לא בעברו.

הגרסה החזקה של השערת הצנזורה הקוסמית קובעת כי בפיתרון מציאותי הסינגולריות ימצאו תמיד לגמרי בעתיד (כמו סינגולריות הקריסה הכבידתית) או לגמרי בעבר (כמו המפץ הגדול) יש לקוות מאוד שהגרסה החזקה של השערת הצנזורה הקוסמית תחזיק מעמד משום שבקרבת ייחודויות חשופות אפשרי אולי לנוע לעבר. זה יכול להיות טוב ויפה לסופרי מדע בדיוני אבל במצב זה שום דבר לא יהיה בטוח לעולם, מישהו עלול לחזור לעבר וליצור פרדוקס השמדת מידע."[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסע בזמן

מקורות מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיצור תולדות הזמן מאת סטיבן הוקינג

שלוש הדקות הראשונות מאת סטיבן ויינברג

  1. ^ סטיבן הוקינג, קיצור תולדות הזמן