משתמש:Meshel/יצחק אשל (פרידלנדר)
יצחק אשל (פרידלנדר) 1 בדצמבר 1912, דברצין, הונגריה – 4 במרץ 2006, חמד, ישראל, מגדולי החזנים [1]. החזן אשל היה אחד מהמעטים מבין חזני הדור החדש היודעים למזג ידיעה עמוקה של מוסיקה מסורתית בחוש עדין של ההתקדמות והתאמה בת זמננו. קול הטנור היפה לו עם הסולם הגבוה היוצא מהכלל והקולורטורה הכמעט בלתי מוגבלת, ביחד עם כישרונו לאימפרוביזציה עושים אותו לאחד ה"זוגרים" הגדולים של החזנות המסורתית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בדברצין (הונגריה), ביום כ"א כסלו, תרע"ג (1 בדצמבר 1912). לאביו ר' משה פרידלנדר (נכד המהרש"א[2]) ולאמו גיטל בת כתריאל שוארץ.
מנעוריו חבר פעיל בתנועה הציונית.
ב-1947 נשא לאשה את הינדה יעל בת ר' חיים שטאל. בשנת תש"ט (1949) עלה לישראל ושינה את שם המשפחה לאשל.
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות שונות, ובסוף בישיבת החת"ס סופר בפרסבורג.
ראשית השכלתו בתורת החזנות רכש אצל החזן חיים זילבר
במשך שבע שנות שהותו במינכן למד אצל הפרופסור קירשנר וסיים את חינוכו המוסיקאלי בקונסרבטוריון למוסיקה במינכן.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היה חזן ראשי בבית הכנסת של יוצאי פולין במינכן (גרמניה), במנצ'סטר (באנגליה) ובדברצין (הונגריה).
??????????היה סגן יו"ר של הפועל המזרחי.??????????
חזן ראשי בביהכ"נ הגדול ברמת-גן.
חזן ראשי בבית הכנסת "בית אל" בת"א
נתמנה לחזן ראשי בבית הכנסת "היכל מאיר" בת"א ויסד שם מקהלה קבועה של 40 איש, בה לקחו חלק זמרים מפורסמים (מה שם נגן העוגב/אורגן?).
מורה בכיר במכון תל אביב לחזנות
תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשימת אלבומים והקלטות
דיסקוגרפיה ....
זכרון להולכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
החזן יצחק אשל (פרידלנדר) ז"ל (ליום השבעה)
עם פטירתו של החזן יצחק אשל, בשבת פר' תרומה, הלך לעולמו אחד מחשובי החזנים בדורנו,
משיירי "כנסת הגדולה" של חזנים שהורתם ולידתם במזרח אירופה. הוא נולד בדברצין שהונגריה לפני תשעים ושלוש שנה , ומשפחתו התייחסה להמהרש"א מחשובי מפרשי התלמוד. הוא למד בישיבת חתם סופר ,וראשית השכלתו בתורת החזנות רכש אצל החזן חיים זילבר. אחרי שהשתלם במוסיקה, התקבל כחזן בבית הכנסת של יוצאי פולין במינכן, וכבר אז, והוא צעיר לימים הוכר מעמדו כאחד מחשובי החזנים. אחרי שבע שנים במינכן, חזר לעיר הולדתו דברצין ונבחר כחזן ראשי בבית הכנסת הגדול בעיר. משם עבר למנצ'סטר שבאנגליה, והציג מועמדתו לבית הכנסת המפורסם על שם נוזיק בורשא. מיד במוצאי שבת אחרי תפלת המבחן הוצע לו חוזה, אך בחסדי השם לא אישרה לו ממשלת פולין להתיישב בוורשה , וכך ניצל מן השואה.
הוא שב להונגריה שם עבר את מלחמת העולם השנייה, ומשם חזר למנצ'סטר ב1949 עלה לישראל ונתקבל מיד כחזן ראשי ברמת גן . משם עבר לתל אביב והתקבל כחזן ראשי בבית הכנסת "בית אל" בת"א. הוא התגייס לצה"ל והופיע מטעם הרבנות הצבאית בכל ערי הארץ, מדן ועד אילת. בשנת 1956 עבר לאנטוורפן כחזן ראשי של קהילת "שומרי הדת", ומשם עבר לבית הכנסת "בית הצדק" בפיטסבורג שבארצות הברית. אחר שש שנים בגולה שב לארץ ישראל והתקבל כחזן ראשי בביהכ"נ "היכל מאיר" בת"א, ושם הקים מקהלה בניצוח מרטין והייט.
עם פרישתו לגימלאות עבר לפני בבתי כנסת שונים בארץ ובגולה, ועיקר עיסוקו היה הכשרת דור צעיר של חזנים יודעי תפילה.
המונים השתתפו בלוויה שיצאה ממקום מגוריו במושב חמד. הניח אשה מרת יעל, בן ובת, נכדים ונינים, כולם שומרי תורה ומצוות.
תנצב"ה עקיבא צימרמן (מתוך הצופה יום א' י"ב באדר תשס"ו )
עוד קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעודו לומד בישיבת פרשבורג בגיל 13 כבר עבר לפני התיבה, רק בן 19 היה כשנשיא הקהילה היהודית במינכן גילה אותו ומסר לו את תפקיד החזן הראשי בבית הכנסת החדש למרות שבאותה התקופה שגשגה ופרחה חזנות יהדות מזרח אירופה ואפשר היה להעסיק בתפקיד זה חזן ידוע ובעל שם.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו
- ^ לפי ספר "ט"ל החיים"
[[קטגוריה:חזנים]] [[קטגוריה:חזנים ישראלים]]