משתמש:Morenogold/משל הקדמוני
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
ספרו של יצחק אבל סהולה שנכתב בקסטיליה בשנת 1281 ומתייחד בזכות שני חידושים שנקט המחבק. האחד - בעלי החיים שבמשלי החיות מתאפיינים בקווים יהודיים, והאחר - זהו ספר החול העברי הראשון שבו שיבץ המחבר ציורים בגוף הספר. שני אלה מוסיפים לעוזרו החזותי והתוכני של הספר ושובים את העין ואת הלב. לפי רויטל רפאל-ויוונטה ניתוח הספר מאיר צדדים רבים בדמותו של ר, יצחק אבן סהולה[1], שעליו ידועים לנו פרטים ביוגרפיים מועטים. חשיבותו של הספר רבה, שכן הוא ניצב בצומת התרבויות היהודית, הערבית והנוצרית, ומשקף את ההתכתבות של הספרות העברית עם הספרות הערבית, עם הספרות המזרחית-ההודית, ועם זו האירופית-נוצרית בימי הביניים.
חלקי הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שני שירים ושתי הקדמות בפתיחה
- הקדמה
- הקדמה אל השער הראשון
- השער הראשון: במהלל השכל והחכמה
- השער השני: במהלל התשובה
- השער השלישי: במהלל העצה הנכונה
- השער הרביעי: במהלל הענווה
- השער החמישי: במהלל היראה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רויטל רפאל-ויוונטה, מטמון שמלים, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2017