משתמש:Motkys/הללה טל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

*הללה טל* (נולדה ב-99.99.1927 ברחובות) היא אוצרת אמנות ישראלית ובעלת כרם ויקב "רד פואטרי".

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הללה טל נולדה ברחובות. הוריה היו מבני העלייה הראשונה. שמה כשמו של סבה, הלל, מן הטעם שציפו להולדת בן. לסבה מצד אביה, הלל אהרונוביץ, היו באוקראינה כרמים ויקב והוא ייצר משקאות אלכוהוליים. אמה, שלומית פיינשטיין, באה מברסט ליטובסק, עירו של מנחם בגין שבפולין, היום בלארוס.

משפחתו של אביה, שהיתה בין עשר המשפחות שהקימו את רחובות, רכשה אדמות במושבה עוד לפני עלייתם לארץ. כשהוריה נישאו היתה בידיהם נדוניה קטנה של כ-220 דונם. "לכל משפחה ברחובות אז היו אדמות", היא אומרת, "עניין הממון לא שיחק תפקיד, כי כולם ידעו כמה יש לכל אחד". בתחילת המאה ה-20 הקימו 12 משפחות מרחובות, ביניהן גם משפחתו של אביה, יעקב, יקב וקראו לו "גת". ב-1925 הוא נמכר ליקבי הברון בראשון לציון. "ומה אני עשיתי בחלק שלי אחרי שירשתי אותו?" שואלת טל וזיק שובב בעיניה, "קניתי לאה ניקל וקופפרמן".

בית גידולה של טל היה משופע באמנות ובתרבות אירופית. ציור ומוזיקה. אביה למד בוטניקה בברלין ושם נחשף לתרבות אירופית ולאדריכלות מודרנית. כשחזר לארץ, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הביא איתו לרחובות ניחוחות מאירופה. "קשה להאמין שב-1932 בנו ברחובות בית בסגנון הבאוהאוס", אומרת טל. "תיכנן אותו האדריכל אריך מנדלסון, עם שני חדרי אמבטיה ושני חדרי שירותים וגם הרהיטים היו בסגנון באוהאוס. עשו אותם הנגרים מקיבוץ גבעת ברנר. והיו לנו כל מיני מטפלות ומבשלות".

דודה, שלום אהרוני, למד בבצלאל עם נחום גוטמן, אביגדור סטימצקי, וראובן. "גם אני נדבקתי בחיידק הזה", אומרת טל. "למדתי ציור בגימנסיה והתחלתי לצייר בעצמי". גם במשפחת אמה, פיינשטיין, היו לא מעט אמנים ואנשי רוח. רובם היו חלוצים, כל אחד בתחומו. נחמה פוחצ'בסקי, אחות סבה, נחשבת לסופרת הראשונה בארץ. "נתנו לה ללמוד באוניברסיטה. היא היתה אשה מיוחדת, דעתנית, סופרז'יסטית, הקדימה את זמנה והיה לה קשה בחברה הישראלית. לא הבינו אותה. בעלה היה היינן הראשון אצל הברון".

סבתה של טל, חייקה רייזל פיינשטיין נסעה כל שנה מרחובות לקארלסבאד (קרלווה וארי) להשתכשך במעיינות החמים, לראות ולהיראות. "היא הביאה משם חפצים שלא ראינו עד אז, כמו כוסות מקריסטל צבעוני ומפות, וכולם היו באים לראות ולמשש. היא ראתה שם ציירים שמציירים דיוקנאות של נסיכים ונסיכות וזה נכנס לה לראש. היא היתה קלפנית וניהלה בביתה ברחובות מועדון קלפנים. היו באים אליה מכל הארץ לשחק. בוריס שץ שיחק אצלה קלפים והציע שאחד מתלמידיו בבצלאל יצייר פורטרט שלה. פתאום היה בבית צייר, לזר קריסטין, והיא ישבה לפניו כל יום שעה-שעתיים".

בגיל 15 שלחו את טל ללמוד בגימנסיה המקצועית על שם אליס סליגסברג בירושלים. היה זה בית ספר לבנות נוסח בוסטון שלמדו בו, בין היתר, ציור ("למדתי אצל מיטב המורים, ארבע שנים אצל ארדון ואצל ד"ר פריץ שיף"), אופנה, פקידות, בישול, משק בית, אריגה ורקמה. שכרו לה חדר בירושלים והניחו לה לנפשה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]