משתמש:Nanitzan1/טיוטה

פיני נחמני

פיני נחמני שירת בחיל האוויר כנווט במטוס קרב. במהלך מלחמת ההתשה נפגע מטוסו והוא נשבה על ידי הסורים. הפך לדבוראי המייצר זני דבש מיוחדים, ומגלף כלים מעץ. את מעשה ידיו מוכר בחנות בחצר ביתו במושבה יקנעם בדרך ייחודית המשקפת את אמונו באדם.

השבי יום חמישי, ה- 2 באפריל 1970 יום נוסף במלחמת ההתשה. מטוס F-4 פנטום ובו הטייס גדעון מגן והנווט פיני נחמני, ניהלו קרב אווירי, מול הסורים. הם הצליחו להפיל מיג סורי אחד ובמהלך רדיפה אחרי מיג אחר, הבחינו כי טיל עומד לפגוע במטוסם. הצפצופים ששמעו באוזניות היו הסימן לכך שהטיל ננעל. כסא המפלט חילץ אותם והם הצליחו לצנוח בטרם המטוס התרסק, אך נפלו בשבי. לראשונה, מאז מלחמת ששת הימים, החזיקו הסורים בשבויים ישראלים. שלושה חודשים מאוחר יותר, במהלך חודש יוני, נשבה טייס נוסף בשם בועז איתן. במהלך התרסקות המטוס נפגע פיני נחמני. ידו ורגלו נשברו, ובנוסף אף סבל משברים בגבו. נחמני הוחזק בכלא אל-מאזה בדמשק במשך שלוש שנים, חודשיים ויום אחד, במהלכן עבר עינויים קשים. בשבי כתב יומן בסתר, המכיל כ- 300 עמודים אשר נכתבו על קרעי נייר טואלט ונייר עטיפה.

עסקת חילופי השבויים ישראל ניסתה לסכם עסקת חילופי שבויים עם הסורים, אך המאמצים לא נשאו פרי. צה"ל תכנן את מבצע "ארגז" שמטרתו היתה חטיפת קצינים סורים בכירים, על מנת שאלו ישמשו כקלף מיקוח. המבצע בוטל פעמיים. ב- 21 ליוני 1972, יצא מבצע אגוז 3 לדרך, במהלכו הצליחו חיילי סיירת מטכ"ל לחטוף קצינים סורים. לאחר משא ומתן, ב- 3 ביוני 1973 התקיימה עסקת שחרור השבויים ופיני נחמני שב הביתה. במהלך המאמצים לשחרור השבויים, כתבה אמו של נחמני מכתב למשה דיין, אשר שימש באותה תקופה כשר הביטחון, ובקשה שלא יסכן חיילים על מנת להשיב את בנה מהכלא. דבר המכתב נודע לנחמני לאחר שנים, והוא קרא אותו על קברה.

בשירות המדינה "בארבעת החודשים האחרונים לישיבתו בשבי למד נחמני צרפתית מתוך קריאה בספרים. בשנת 1985, 12 שנים לאחר חזרתו מהשבי מינה אותו צבי ברק, עוזר הגזבר בסוכנות באותה תקופה, לגזבר הסוכנות בצרפת. הדבר קרה בעקבות מפגש בין השניים, כאשר ברק הבחין כי נחמני קרא את הספר "עוף החול" בתרגום צרפתי. עשור מאוחר יותר התמנה נחמני למנכ"ל מחלקת העלייה של הסוכנות, תפקיד בו שירת עד אשר יצא לגמלאות."

מתוק מדבש נחמני הינו דבוראי (=יצרן דבש), אשר מייצר מינים שונים של דבש כגון: פרחי אביב, אקליפטוס, פרחי קוצים ודבש אזוב אשר זכה במקום הראשון על טעמו המיוחד. כוורותיו פרוסות במרחבי רמת מנשה. את הדבש הוא מוכר בחצר ביתו במושבה יקנעם, המוקפת בצמחיה אותה מטפחים הוא ואשתו ובכלי העץ אותם הוא יוצר. בחצר נמצא מבנה אשר שימש בעבר כרפת המשפחתית, שם נמכרת התוצרת באופן עצמאי. הדבש מסודר בצנצנות בגדלים שונים, כאשר חלקן משמשות לטעימות. מולן ניצב שולחן עליו משאירים את סכום הכסף הדרוש, קופסת עץ בה מונחים מטבעות המשמשים כעודף, ספר קבלות ושקיות אריזה. השירות העצמי טומן בחובו סכנות, אולם נחמני מעיד כי עד היום התרחשה גניבה אחת בלבד. בשנים האחרונות מתנדב בעמותת ער"ן.