משתמש:Netashpasser/פביולה ג'יאנוטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פביולה ג'יאנוטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פביולה ג'יאנוטי (Fabiola Gianotti, נולדה באיטליה ב-29 באוקטובר 1960) היא ד"ר לפיזיקת חלקיקים והאישה הראשונה להיות מנכ"ל המרכז לחקר פיזיקת חלקיקים CERN בו נמצא מאיץ החלקיקים הגדול ביותר והמורכב ביותר שנבנה אי פעם. היא החלה את כהונתה ב-1 לינואר 2016 ותכהן בו עד 2021.

נעוריה ותחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר מגיל צעיר התעניינה ג'יאנוטי בטבע ובעולם סביבה. אביה, גאולוג זוכה שבחים, עודד את אהבתה המוקדמת ללמידה. באחד הראיונות אמרה ג'יאנוטי כי ממנו התשוקה והאהבה שלה לטבע.

בתור ילדה, חלמה להיות פרימה בלרינה, ומאוחר יותר החלה לנגן בפסנתר וקיבלה תואר בפסנתר באיטליה. היא שקלה להיות פסנתרנית קלאסית, אך אז המשיכה ללימודי הדוקטורט בפיזיקה באוניברסיטת מילאנו.

על בחירתה לעסוק במחקר מדעי ולא במוזיקה כפי שחשבה, אמרה בראיון ל-New York Times: "הייתי חייבת לבחור. החלטתי שאני יכולה לטפח את המוזיקה בתור תחביב - אך לא את הפיזיקה." תשוקתה למוזיקה גורמת לה להאמין שיש לשבור את המחסומים שבין המדע לאמנות. בראיון אמרה: "הקפדנות, ההתמדה והיצירתיות שלמדתי בלימודי המוזיקה חשובות כמו המחקר בפיזיקה בו אני עוסקת כיום כמדענית." בעיניה המדע והאמנות הם הביטויים הגבוהים ביותר של יצירתיות, סקרנות, כוח המצאה ואנושיות.

ג'יאנוטי גילתה את תשוקתה למחקר המדעי לאחר שקראה את הביוגרפיה של המדענית מארי קירי. לפני כן למדה מדעי הרוח, והתמקדה במוזיקה ופילוסופיה.

חינוך ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פביולה ג'יאנוטי קיבלה את הדוקטורט שלה בפיזיקת חלקיקים מאוניברסיטת מילאנו בשנת 1989.

החל משנת 1996, היא החלה את דרכה ב-CERN בתור פיזיקאית מחקר במחלקה לפיזיקה, ובאוגוסט 2013 קיבלה את התואר פרופסורית כבוד מאוניברסיטת אדינבורו.

ג'יאנוטי חברה גם באקדמיה האיטלקית למדעים, באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, ובאקדמיה הצרפתית למדעים.

ג'יאנוטי לקחה חלק במספר ניסויים ב-WA70, UA2, ALEPH, ATLAS) CERN) והייתה מעורבת במחקר ופיתוח ובבנייה של גלאי, בפיתוח תוכנה ועיבוד נתונים.

ג'יאנוטי חברה במספר ועדות בינלאומיות, ביניהן המועצה המדעית של המרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי, הוועדה המייעצת לפיזיקה של מעבדת פרמילאב (ארה"ב), המועצה של החברה האירופית לפיזיקה, המועצה המדעית של מעבדת Deutsches Elektronen-Synchrotron) DESY, גרמניה) וועדת הייעוץ המדעי של NIKHEF (הולנד).

בשנת 2013 ג'יאנוטי נבחרה להיות אחת מתוך 26 מדענים בועדת הייעוץ המדעי של מזכ"ל האו"ם באן קי-מון.

גילוי בוזון היגס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 נבחרה ג'יאנוטי לראש הפרויקט והייתה הדוברת הראשית של פרויקט ה-ATLAS ב-CERN. פרויקט זה כלל שיתוף פעולה של כ-3,000 פיזיקאים מ-180 מוסדות ב-38 מדינות. ATLAS היה אחד מתוך שני ניסויים שהיו מעורבים בתגלית של בוזון היגס. ב-4 ביולי 2012, במסגרת תפקידה כדוברת הניסוי, הכריזה ג'יאנוטי על גילוי החלקיק. עד אז היה בוזון ההיגס חלק תיאורטי במודל הסטנדרטי בתאוריית פיזיקת החלקיקים, שנועד להסביר מנין מסת החלקיקים האלמנטריים.

בעזרת ההבנה העמוקה שלה בפיזיקה, אישיותה ומנהיגותה, היה לה תפקיד מרכזי בהצלחתו של ניסוי ה- ATLAS.

את סיפור התגלית של בוזון ההיגס ניתן לשמוע על ידי ג'יאנוטי בסרט הדקומנטרי  "קדחת החלקיקים" (משנת 2013) על ה-LHC.

מינויה למנכ"לית CERN[עריכת קוד מקור | עריכה]

על בחירתה למנכ"לית  CERN אמרה נשיאת המועצה, אנייסקה זאלבסקה: "היה זה החזון של ג'יאנוטי לעתידו של CERN והידע העמוק שלה בתחום פיזיקת החלקיקים הניסויית שגרמו לנו לבחור בה."

לאחר מינויה אמרה ג'יאנוטי: "זה כבוד גדול ואחריות גדולה להיבחר כמנכ"לית של CERN ולהיכנס לנעליהם של 15 מנהלים מצוינים. CERN היא מרכז מצוינות מדעית ומקור לגאווה ולהשראה לפיסיקאים מכל העולם. CERN היא גם הערש לטכנולוגיות וחדשנות, מעיין ידע וחינוך ודוגמה בולטת לשיתוף פעולה עולמי ושלום. השילוב של כל ארבעת הנכסים הללו הופך את CERN למקום ייחודי שיוצר מדענים טובים יותר ואנשים טובים יותר. אשמור על מצוינות CERN בכל הכיוונים הללו. אני מודה לכולם ולחברי מועצת CERN, העובדים והמשתמשים מכל העולם."

ג'יאנוטי היא מקדמת נלהבת של תנועת "המדע הפתוח" ופרסום עבודות מדעיות בכתבי עת עם גישה פתוחה לציבור. היא רואה בזה דרך להפיץ ידע מדעי ברחבי העולם.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יאנוטי כתבה (או הייתה שותפה לכתיבה) של מעל 500 פרסומים בכתבי-עת מדעיים, ונאמה מעל 30 נאומים בכנסים בינלאומיים מרכזיים בתחום.

סביבת עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יאנוטי היא המנכ"לית האישה הראשונה של CERN, והיא הובילה שניים מהניסויים הגדולים ביותר ב-CERN בשנת 2012. היה עליה להשקיע מאמצים רבים בכדי להצליח בתחום שנשלט על ידי גברים. בקהילה המדעית האירופית ישנם פי 2 גברים מנשים. רק 20% מהצוות שעבד על פרויקט ה-ATLAS היו נשים, ומתוך כל 2,500 הפיזיקאים והמהנדסים ב-CERN רק 12% הן נשים. אף על פי שהיא מתעקשת שהיא מעולם לא חוותה אפליה מגדרית, היא עוזרת לשבור מחסומים שנוצרו בעקבות שליטת הגברים בתחום למען מדעניות שאפתניות. לג'יאנוטי חשוב במיוחד להעניק יותר תמיכה לנשים שהן אמהות לילדים. היא מרגישה שהיא מעולם לא קיבלה מספיק תמיכה ולכן החליטה שלא להביא ילדים, החלטה שכעת היא מתחרטת עליה.

ג'יאנוטי אף נבחרה להיות אחת מ-7 יושבות הראש של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס (שוויץ). על כך אמרה בראיון ל-New York Times: "זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של דאבוס שראש ארגון מדעי נבחרה להיות יושבת ראש. זה היה סימן טוב מאוד. המסר שלי היה שלמדע אין דרכון, מין, גזע, תרבות או עמדה פוליטית. אמרתי שמדע יכול להיות המפתח לחיבור בין אנשים וליצירת עתיד משותף בעולם שבור, כי המדע הוא אוניברסלי ומאחד."

השקפה דתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיון בשנת 2010 אמרה ג'יאנוטי שבעיניה אין סתירה בין המדע לאמונה ושאלו שני תחומים שונים.

פרסים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יאנוטי נכללה ב"100 הנשים הכי מעוררות השראה" בעיתון "The Guardian" (בריטניה, 2012), דורגה במקום ה-5 ב"אישיות השנה" במגזין האמריקאי "Time" (בשנת 2012) ובמקום ה-2 ב"איש השנה", נכללה ב"100 הנשים המשפיעות ביותר" במגזין "Forbes" (ארה"ב, 2013) וב"חוקרים מובילים בעולם לשנת 2013" ב-"Foreign Policy Magazine" (ארה"ב, 2013).

ג'יאנוטי נבחרה לחברה זרה בחברה המלכותית (Royal Society) בשנת 2018.

תארים אקדמיים של כבוד:

פרסים:

  • בספטמבר 2013 זכתה ג'יאנוטי בפרס אנריקו פרמי של האגודה האיטלקית לפיזיקה.
  • בנובמבר 2013 זכתה ג'יאנוטי במדליית הכבוד ע"ש נילס בוהר.
  • בדצמבר 2012 זכתה ג'יאנוטי בפרס הפיסיקה הבסיסית של קרן מילנר - פרס פריצת דרך מיוחדת.
  • בדצמבר 2012 זכתה ג'יאנוטי ב"מדלית הזהב" (ידועה בשם "Ambrogino d'oro") של עיריית מילאנו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]