משתמש:Noga333/גמול אמפירי
ההנחה שרווחה הרבה זמן היא שהמטרות של עשיית צדק ומלחמה בפשע הן בהכרח מנוגדות[1].
ואולם, קיימת גישה לפיה המדובר על 2 מטרות של המשפט הפלילי שאינן סותרות. זאת, מאחר ש"עשיית צדק" עשויה להיות האמצעי הכי אפקטיבי להילחם בפשע.
יש רעיון של הקהילה ביחס לצדק שנקרא "גמול אמפירי".
"גמול אמפירי" טוב ורע בבניית עקרון של אחריות פלילית וענישה; מצד אחד, גמול אמפירי ניתן להגדרה בקלות – העקרונות והחוקים שלו יכולים להיקבע באמצעות מחקר מדעי-חברתי בנוגע לאינטואיציות המשותפות של אנשים ביחס לצדק. מצד שני, האינטואיציות המשותפות של אנשים ביחס לצדק אינן צדק ב"מובן הנשגב", שכן אינטואיציות משותפות של אנשים ביחס לצדק עלולות להיות מוטעות.
חשוב להזכיר שהמערכת הפלילית ממלאת תפקיד מרכזי ביצירת קונצנזוס חברתי חיוני לגבי הנורמות המוסריות. המערכת הפלילית היא זו שיוצרת את הנורמות החברתיות בכך שהיא מגדירה מה מותר ומה אסור. מערכת פלילית שבאופן קבוע ובכוונה איננה עושה צדק למעשה פוגעת באמינות המוסרית שלה בקרב הציבור ובכך ביכולת שלה להשפיע על התנהגות ע"י עיצוב נורמות חזקות.
בנוסף, ככל שהמערכת הפלילית מרוויחה את המוניטין שלה כדבר אמין של מה שקהילה סבורה שראוי לגנות, אנשים יותר מוכנים להתייחס להוראותיה כמוסריות. כלומר אם מכבדים את המערכת, אזי גם אם אדם איננו מבין מייד מדוע התנהגותו הייתה אסורה- האדם יכבד את החוק שבגינו הורשע.
האמינות המוסרית של המערכת הפלילית חיונית על מנת להיות אפקטיבית במניעת פשע והיא מועצמת אם הטלת האחריות הפלילית נתפשת כ"עשיית צדק" – כלומר אם עשיית הצדק מסמלת הטלת אחריות וענישה בדרכים שהציבור תופש אותן כתואמות לאינטואיציות המשותפות של הצדק, "הגמול האמפירי".
- ^ (Paul H. Robinson, Empirical Desert, in Criminal Law Conversation (2009