משתמש:Npm2022/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מטמון אבלה

מטמון אבלה, הוא מטמון של עצמים עשויים כסף אשר נמצא מתחת לרצפת בית מתקופת הברונזה השנייה (בערך 1600-1800 לפנה"ס) בעיר אבלה (כיום בשם תל מרדיך) אשר ממוקמת בצפון מזרח סוריה.[1]

בשיאה הייתה העיר הדומיננטית ביותר באזורי צפון סוריה, לבנון ומספוטמיה (עיראק של היום) ובשל כך התאפיינה ביחסי מסחר ודיפלומטיה עשירים גם עם מדינות רחוקות יותר כמו מצרים, ואיראן.  חלק משגשוגה של אבלה נבע מההיצע החקלאי העשיר שלה, שם גידלו פירות וירקות, קטניות וצאן. העיר עצמה הייתה מרכז ייצור והפצה. תעשיית הטקסטיל, הייתה רוב המוצרים העיקריים אשר יצאו ממנה. עיבוד מתכת, כולל זהב, כסף, נחושת, בדיל ועופרת, הייתה הפעילות השנייה בחשיבותה. כמו כן התבצע גם ייבוא של מתכות כמו כסף וזהב ושל אבנים יקרות – בשל מיקומה המרכזי היוותה לעיר מסחר חשובה באותה העת. [2]

הנתונים

מטמון אבלה מכיל 171 פריטי כסף, מחולקים בעיר, חתיכות/ גושים ומטילים. הפריטים הכלולים במטמון, למעט אפשרות יחידה למה שנראה כמו חרוז כסף, אינם חפצים תועלתיים או קישוטים מכל סוג שהוא. המטמון נשמר בצנצנת המזכירה צורה של ביצה, מלאה ב-171 פריטי כסף במשקל כולל של 5043.5 גרם, מטילי הכסף כוללים 117 פיסות, 53 מטילים וחרוז אחד גדול. שברי כסף קטנים הם הסוג הנפוץ ביותר במטמון זה (83 פריטים), ואחריהן שלמים ומקוטעים, מטילים בצורת דיסקואידים שטוחים (47 דגימות), שברי מטילים שלמים וחלקיים (20 פריטים) ומוטות (11 פריטים). לפיכך, המטמון כולל ברובו סוגים שונים של מטילים (או שלמים או חלקיים בכוונה), בעוד שלא ניתן להעיד על הימצאות של תכשיטים, או חפצים לשימוש אחר, מלבד חרוז כסף בודד, 5 יריעות מקופלות ו4 חפצים מותכים. התוכן של כלי החרס בו נשמר המטמון משותף למטמונים אחרים מתקופת הברונזה מהמזרח הקדום, המורכבים בדרך כלל מגושים ומחפצי מתכת מגוונים. [1]

עד גילוי אבלה לא היה ידוע דבר על אמנות סורית לפני 1750 לפנה"ס. חפירות במקדשי אבלה חשפו פסלי אבן דקורטיביים מרשימים מתקופות קדומות, קערות, כלים ולוחות חרס מסוגים שונים. [3]

פרשנות

מחקרים סטטיסטיים של המסות של פיסות כסף (מתכת) במספר מטמונים הראו חזרות משמעותיות על ערכי משקל מסוימים, מה שמצביע על כך שהמתכת חולקה לגושים בעלי משקל סטנדרטי – וכנראה שבעקבות כך גם לפי ערך. כסף שקול, כמכשיר כלכלי ופיננסי המקובל בכל המזרח הקרוב, נייד בקלות ובעל ערך: משקל נוח, היה אפוא גם הכלי המועדף למחזור בצורת יחידות משקל שניתן להמרה בקלות שאומצו על ידי המערכות הכלכליות והמנהליות השונות באמצע האלף השלישי לפני הספירה ואילך, במסופוטמיה, בדרום הלבנט באיראן והמפרץ הפרסי לאורך זמן רב, עד להכנסת המטבע (המאה ה-6 לפנה"ס), כאשר מרבית המטמונים מכילים פיסות כסף ושברי מטבעות.[4]

מחקר שנערך, עשה ניסיון להשוות בין מטמונים אשר נמצאו באתרים ארכיאולוגיים שונים מאותה התקופה אליה שייך מטמון אבלה על מנת למצוא מכנה משותף בין הממצאים שבמטמונים. במחקר ניסו בעיקר להשוות בין הגודל, המשקל והצורה של הממצאים שבמטמונים על מנת לשפוך אור על השימוש האפשרי של הממצאים הללו, בעצם לנסות לאתר מעין קוד כלכלי משותף אשר יתכן והתחיל כבר באותה התקופה – או שמא מדובר בצירוף מקרים.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Nicola Ialongo, Agnese Vacca, Luca Peyronel, Breaking down the bullion. The compliance of bullion-currencies with official weight-systems in a case-study from the ancient Near East, Journal of Archaeological Science 91, 2018-03, עמ' 20–32 doi: 10.1016/j.jas.2018.01.002
  2. ^ Ebla | ancient city, Syria | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
  3. ^ Matthiae, P, Ebla: a lost metropolis of 4,000 years’ ago discovered in Syria, The UNESCO Courier, UNESCO, 1977, עמ' 6-12
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    Scane. Oriente Antico., [1], ‏2020, February