משתמש:Ofir7/חיזוק האמצעים למימוש פיתוח בר קיימא והפחת רוח חיים בשותפות עולמית למען המטרה הזאת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יעד חיזוק האמצעים למימוש פיתוח בר קיימא והפחת רוח חיים בשותפות עולמית למען המטרה הזאת, הינו היעד האחרון ביעדי האו״ם לפיתוח בר קיימא. מטרת היעד הוא לעורר מחדש את השותפות הגלובאלית לפיתוח בר קיימא. סדר יום מוצלח של פיתוח בר קימא דורש שותפויות בין ממשלות, המגזר הפרטי והחברה האזרחית. שותפויות אלו, המבוססות על עקרונות וערכים, חזון משותף ומטרות משותפות שממקמות את בני האדם ואת כדור הארץ במרכז, נדרשים ברמה הגלובלית, האזורית, הארצית והמקומית.

נתונים כלליים [1][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סיוע הפיתוח הרשמי עמד על כ 135.2 מיליארד דולר בשנת 2014, הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה אי פעם.
  • נטל החוב על המדינות המתפתחות נותר יציב בכ- 3% מהכנסות היצוא.
  • מספר משתמשי האינטרנט באפריקה כמעט הוכפל בארבע שנים האחרונות.
  • ארבעה מיליארד אנשים לא משתמשים באינטרנט, 90% מהם הם מהמדינות המתפתחות.

מטרות היעד [2][עריכת קוד מקור | עריכה]

מימון:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לחזק את גיוס המשאבים המקומייים, באמצעות תמיכה בינלאומית למדינות מתפתחות, על מנת לשפר את היכולת המקומית של מס וגביית הכנסות נוספות.
  • ליישם באופן מלא את התחייבות הסיוע הרשמי של מדינות מפותחות, כולל המחוייבות של מדינות מפותחות רבות להשיג את היעד של 0.7% של ODA / GNI למדינות מתפתחות, ו 0.15%-0.20% של ODA / GNI למדינות המפותחות ביותר.
  • גיוס משאבים כספיים נוספים עבור מדינות מתפתחות ממספר מקורות.
  • סיוע למדינות מתפתחות בהשגת מעטפת חובות ברת השגה, דרך מדיניות מתואמת שמכוונת לעודד מימון חובות, הקלה בחובות וארגון מחדש של חובות לפי הצורך. כמו כן, להתייחס לחובות החציוניים של מדינות עניות על מנת להפחית ברמת מצוקת החובות.
  • לאמץ וליישם משטר של עידוד השקעות למדינות המתפתחות.

טכנולוגיה:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לחזק שיתוף פעולה בינלאומי של שיתוף ונגישות למדע, טכנולוגיה וחדשנות ולשפר שיתוף ידע בתנאים מוסכמים כולל דרך תיאום משופר במנגנונים קיימים בפרט ברמת האו״ם ודרך מנגנון סיוע טכנולוגי בינלאומי.
  • לקדם פיתוח, הפצה ופיזור של טכנולוגיות סביבתיות למדינות מתפתחות בתנאים מועדפים.
  • להפעיל בצורה מלאה את הבנק הטכנולוגי ומנגנון של מדע, טכנולוגיה וחדשנות, בשביל מדינות מתפתחות עד שנת 2017. ולהגביר את השימוש של טכנולוגיות מנגישות, בפרט טכנולוגיות מידע ותקשורת.

בניית קיבולת:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לשפר את התיכה הבינלאומית ביישום יעיל וממוקד של בניית יכולת במדינות מתפתחות, לתמוך בתוכנייות לאומיות ליישום 17 יעדי הפיתוח בר- קיימא של האו״ם על ידי שיתוף פעולה אזורי.

סחר:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לעודד מערכת עולמית של מסחר המבוססת על חוקים, פתיחות וחוסר אפליה בין המדינות.
  • להגביר משמעותית את הייצוא ממדינות מתפתחות במטרה להכפיל את הייצוא עד שנת 2020.
  • ליישם מדיניות של פטור ממכס וממס על סחורות המגיעות ממדינות מתפתחות, על מנת להנגיש את הגישה של מדינות אלה לשוק הבינלאומי.

בעיות מערכתיות:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • להגביר את היציבות המיקרו כלכלית דרך תיאום מדיניות ומדיניות קוהרנטית.
  • להבהיר את המדיניות לפיתוח בר קיימא.
  • לכבד את מקומה של כל מדינה לייצר וליישם מדיניות של צמצום עוני ופיתוח בר קיימא.
  • הרחבת הפעילות כתוצאה מהמערכת המקורית של המדינות הנתמכות, תוך כדי חיזוק ומתן כלים.

שותפויות בעלי עניין:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לחזק את השותפות הגלובלית לפיתוח בר קיימא על ידי שותפויות בעלי עניין שמניידות ומשתפות ידע, ניסיון, טכנולוגיות ומשאבים פיננסיים, על מנת לחזק את יישום 17 היעדים בכל המדינות ובפרט במדינות המתפתחות.
  • לחזק ולקדם שותפויות יעילות בין חברות פרטיות לחברה האזרחית ולמנגנונים ציבוריים ושימוש בניסיון ובמשאבים של שותפויות אלה.
  • עד שנת 2030, לפתח יוזמות קיימות לפיתוח יכולות מדידה של התקדמות בתחום של פיתוח בר קיימא ותמ״ג.
  • עד שנת 2020, לפתח במדינות מתפתחות גישה לנתונים בזמן אמת.

מדדים [3][עריכת קוד מקור | עריכה]

מימון:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סך הכל סכום התמיכה במדינות מתפתחות ובמדינות הכי פחות מפותחות, כל אלו מחושבים כחלק מה- GDP של הוועדה לתורמים של ה- OECD .
  • השקעות זרות ישירות, השקעות רשמיות של ממשלות בדרום כדור הארץ כחלק מהתקציב המקומי.
  • גובה החוב של המדינה המתפתחת כחלק מכמות היצוא של המדינה.

טכנולוגיה:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיעור הפרטים המשתמשים באינטרנט.
  • גישה לאינטרנט במהירות נאותה ל- 100 בתי אב.

בניית קיבולת:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כמות התמיכה הטכנית והפיננסית בדולרים.

סחר:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ממוצע משוקלל גלובלי של תעריפים.
  • יצוא המדינות המתפתחות והכי פחות מפותחות כחלק מהיצוא הכללי של העולם.
  • ממוצע תעריפים אחיד למדינות מתפתחות, הכי פחות מפותחות ומדינות מבודדות גיאוגרפית.

בעיות מערכתיות:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרחבת הפעילות כתוצאה מהמערכת המקורית של המדינות הנתמחות תוך כדי חיזוק ומתן כלים.

שותפויות בעלי עניין:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מספר המדינות המדווחות התקדמות בשיתוף פעולה עם בעלי עניין ולקראת השלמת יעדי פיתוח הבר קיימא.
  • שיעור המדינות אשר ביצעו מפקד אוכלוסין אחד לפחות בעשר השנים האחרונות, והגיעו ל- 100% מעקבי רישומים אחר לידות ול- 80% רישום מקרי מוות.
  • מספר המדינות בעלות תוכנית סטטיסטית לאומית, אשר ממונת לחלוטין תחת פיקוח, לפי סקטור.

חשיבות היעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015, מנהיגי העולם אימצו סדר יום לפיתוח בר קיימא, שמטרתו למגר את עוני, לפתור את בעית האי שוויון ולהיאבק בשינויי האקלים. לצורך כך העולם צריך להתאחד יחד, ממשלות, מדענים, החברה האזרחית והמגזר הפרטי. יעד זה הינו מרכיב קריטי להשגת שאר היעדים לפיתוח בר קיימא. [4]

שותפויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגופים והשותפויות העיקריים האחראיים למימוש היעד הם- DAC- development assistance committee- הועידה מונה כ- 30 מדינות שהן הגורם המממן העיקרי לתמיכה כלכלית. הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית ו- UNDP משתתפים כמשקיפים. [5]

היקף ההשקעות הכספיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היקף ההשקעות הכספיות הנחוצים למימוש היעד הינם כספי סיוע בגובה 0.7 מסכום התמ״ג של המדינות התורמות. נכון לשנת 2016, מדובר בכ- 311.9375 מיליארד דולר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האו״ם- http://www.un.org/sustainabledevelopment/sustainable-development-goals/

  1. ^ "Global Partnerships - United Nations Sustainable Development". United Nations Sustainable Development (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-07-23.
  2. ^ "Global Partnerships - United Nations Sustainable Development". United Nations Sustainable Development (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-07-23.
  3. ^ "Global Partnerships - United Nations Sustainable Development". United Nations Sustainable Development (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-07-23.
  4. ^ שותפיות- למה הן חשובות
  5. ^ Development Assistance Committee (DAC) - OECD, www.oecd.org