משתמש:Ofir michael/טיוטה
{{אישיות תקשורת |שם=סנאא חמוד |שם בשפת המקור=سناء حمود |תמונה= |כיתוב= |תאריך לידה= |מקום לידה= |תאריך פטירה= |מקום פטירה= |כינוי= |מעסיק= |תחקירים בולטים= |סוג כתב=עינייני ערבים |תחום סיקור= |פייסבוק=SanaaHammoudAbuSeif |טוויטר= |אתר אינטרנט= }} '''סנאא חמוד''' (ב[[ערבית]]: '''سناء حمود''') היא [[עיתונאי|עיתונאית]] ויועצת תקשורת ערבייה. ==ביוגרפיה== חמוד היא בעלת תואר ראשון ב[[לימודי משפטים בישראל|משפטים]] [[המרכז הבינתחומי הרצליה|המרכז הבינתחומי בהרצליה]] ובעלת תואר שני בתקשורת מהאוניברסיטה האמריקאית ב[[וושינגטון די. סי.]]. הגישה את התוכנית "חמסה וחמישה" ב[[ערוץ 2]]. רכזת מדיניות ב[[מרכז מוסאוא - לזכויות האזרחים הערביים בישראל]] ==חיים אישים== חמוד נשואה לגאנם ולה שלושה ילדים, מתגוררת ב[[נצרת]]. עיתונאית ויועצת תקשורת מומחית בענייני החברה הערבית הפלסטינית בישראל בפרט וענייני החברה הפלסטינית בכלל, לצד סוגיות הקשורות לעולם הערבי. בעלת תואר ראשון במשפטים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ותואר שני בתקשורת מהאוניברסיטה האמריקאית בוושינגטון הבירה (The American University). בעברה עבדה ככתבת של רשת אל-ערביה בירושלים ורמאללה, כמפיקה במחלקת החדשות והתוכניות של רשת אל-ג׳זירה בוושינגטון וכמנחת תוכנית דוקומנטרית שבועית בערוץ 2 . כמו כן, התארחה רבות באמצעי התקשורת האלקטרונית והכתובה, ניהלה קמפיינים ציבוריים חשובים וכן שימשה כיועצת תקשורת בכירה במחלקת התמיכה במו״מ המדיני - (NSU,Negotiations Support Unit) {{אלבום |סוג= |שם=Garbage |תמונה={{אין תמונה}} |כיתוב= |מאת=[[Garbage]] |כותרת מאת= |מאת2= |יצא לאור=[[15 באוגוסט]] [[1995]] |הוקלט=אפריל [[1995]] מאי 1995 |אורך=50:51 |חברת תקליטים= (Mushroom Records (UK) |Allmusic=0000178973 |דירוגים= |ביקורות= |אלבום לפני= |אלבום אחרי=Version 2.0 |תאריך אלבום לפני= |תאריך אלבום=[[4 במאי]] [[1998]] |תאריך אלבום אחרי= |אלבום לפני2= |אלבום אחרי2= |תאריך אלבום לפני2= |תאריך אלבום2= |תאריך אלבום אחרי2= |עטיפה אלטרנטיבית= |כיתוב אלטרנטיבי= |סינגל1=Vow |תאריך סינגל1=[[20 במרץ]] 1995 |סינגל2=Only Happy When It Rains |תאריך סינגל2=[[17 בספטמבר]] 1995 |סינגל3=Queer |תאריך סינגל3=[[20 בנובמבר]] 1995 |סינגל4=Stupid Girl |תאריך סינגל4=[[11 במרץ]] 1996 |סינגל5=Milk |תאריך סינגל5=[[7 באוקטובר]] 1996 |סינגל6= |תאריך סינגל6= |סינגל7= |תאריך סינגל7= |סינגל8= |תאריך סינגל8= |סינגל9= |תאריך סינגל9= |סינגל10= |תאריך סינגל10= |הפקה=Garbage |סוגה=[[רוק אלטרנטיבי]]}} }} ==Track listing== {{Track listing | all_writing = [[Garbage (band)|Garbage]], except where noted | writing_credits = yes | title1 = [[Supervixen]] | length1 = 3:55 | title2 = [[Queer (song)|Queer]] | length2 = 4:36 | title3 = [[Only Happy When It Rains]] | length3 = 3:56 | title4 = As Heaven Is Wide | length4 = 4:44 | title5 = Not My Idea | length5 = 3:41 | title6 = A Stroke of Luck | length6 = 4:44 | title7 = [[Vow (song)|Vow]] | length7 = 4:30 | title8 = [[Stupid Girl (Garbage song)|Stupid Girl]] | writer8 = {{hlist|Garbage|[[Joe Strummer]]|[[Mick Jones (The Clash)|Mick Jones]]}} | length8 = 4:18 | title9 = Dog New Tricks | length9 = 3:56 | title10 = My Lover's Box | length10 = 3:55 | title11 = Fix Me Now | length11 = 4:43 | title12 = [[Milk (song)|Milk]] | length12 = 3:53 }} ב[[אלגברה]], '''חוק הספיגה'' היא [[זהות (מתמטיקה)|זהות]] המקשרת שתי [[פעולה בינארית|פעולות בינאריות]]. שני האופרטורים הבינארים ¤ ו-⁂ קשורים בחוק הספיגה כאשר: :''a'' ¤ (''a'' ⁂ ''b'') = ''a'' ⁂ (''a'' ¤ ''b'') = ''a''. [[קבוצה (מתמטיקה)|קבוצה]] בעלת שני אופרטורים בינארים [[פעולה קומוטטיבית|קומוטטיבים]], [[פעולה אסוציאטיבית|אסוציאטיבים]] ו[[אידמפוטנט|אידמפוטנטים]] <math> \land </math> - "[[וגם (לוגיקה)|וגם]]" ו-<math> \lor </math> - "[[או (לוגיקה)|או]]" המקושרים כל ידי חוק הספיגה נקראת [[סריג (מבנה סדור)|סריג]]. דוגמאות לסריגים נכללות ב[[אלגברה בוליאנית]] ==הגדרה פורמלית== [[קובץ:MashlimU-G.png|שמאל|ממוזער|250px|[[דיאגרמת ון]] של המשלים של G בקבוצת U הוא השטח המסומן בצבע אפור.]] תהא <math>\!\, U</math> קבוצה, ותהא <math>\!\, G\subseteq U</math> קבוצה חלקית שלה. אז המשלים של <math>\!\, G</math> ב<math>\!\, U</math> יוגדר כך: <math>\!\, G^\complement=U-G</math>. סימונים מקובלים נוסף למשלים הם <math>\!\, G',\ \complement_UG,\ \overline G,\ -G</math>. עם זאת, הסימון <math>\overline G</math> מתנגש לעתים עם שימושים אחרים של הסימון בקו עליון, ולכן מקובל להימנע ממנו. ==דוגמה== תהא קבוצה N המכילה את כל המספרים הטבעיים {{משמאל לימין|1,2,3,...}}. תהא קבוצה A המכילה רק את המספרים הטבעיים הזוגיים {{משמאל לימין|2,4,6...}}. הקבוצה B היא המשלים של A ביחס ל-N אם היא מכילה את המספרים המוכלים ב-N אך לא ב-A, כלומר את המספרים הטבעיים האי זוגיים {{משמאל לימין|1,3,5...}}. ניתן לראות כי החיתוך של A עם B נותן קבוצה ריקה, בעוד שאיחודן יוצר את הקבוצה N. ==תכונות בסיסיות== <math>\!\, A^{\complement\complement}=A</math>, כלומר המשלים של המשלים של קבוצה הוא הקבוצה עצמה. <math>\!\, A \cap A^\complement=\emptyset</math>, כלומר, חיתוך קבוצה והמשלים שלה שווה לקבוצה הריקה. <math>\!\, A \cup A^\complement=U</math>, כלומר, איחוד קבוצה והמשלים שלה שווה לקבוצה האוניברסלית. <math>\!\, U^\complement=\emptyset</math>, כלומר המשלים של הקבוצה האוניברסלית הוא [[הקבוצה הריקה]]. <math>\!\, \emptyset^\complement=U</math>, כלומר המשלים של הקבוצה הריקה הוא הקבוצה האוניברסלית. ==כללי דה מורגן== [[כללי דה מורגן]] קושרים את הפעולות "איחוד", "חיתוך", "משלים". בכתיב פורמלי הם מוצגים כך: :<math>(A\cap B)^\complement=A^\complement\cup B^\complement</math> :<math>(A\cup B)^\complement=A^\complement\cap B^\complement</math> {{תורת הקבוצות}} [[קטגוריה:תורת הקבוצות]] [[קטגוריה:פעולות אונאריות]] ב[[אנליזה וקטורית]], '''פוטנציאל וקטורי''' הוא [[שדה וקטורי]] שה[[רוטור]] שלו הינו שדה וקטורי נתון. מצב זה דומה ל[[פוטנציאל סקלרי]] שהוא שדה סקלרי שה[[גרדיאנט]] שלו הוא שדה וקטורי. באופן פורמלי, שדה וקטורי '''v''' הוא פוטנציאל וקטורי כאשר: :<math> \mathbf{v} = \nabla \times \mathbf{A} </math> לפי זהויות של נגזרות וקטוריות, דיברנץ של רוטור שווה לאפס: :<math>\nabla \cdot (\nabla \times \mathbf{A}) = 0</math> ולכן, הדיברגנץ של הפוטנציאל הוקטורי גם הוא שווה לאפס. :<math>\nabla \cdot \mathbf{v} = \nabla \cdot (\nabla \times \mathbf{A}) = 0</math> מכאן ששדה וקטורי '''v''' הוא שדה וקטורי סולנואידי. ב[[אנליזה מתמטית]], '''שוויון פרסבל''' הוא תוצא ה[[סכימות]] של פיתוח ל[[טור פורייה]] של [[פונקציה]]. מבחינה [[גאומטריה|גאומטרית]] זהו [[משפט פיתגורס]] של [[מרחב מכפלה פנימית]]. המשפט נקרא על שמו של ה[[מתמטיקאי]] ה[[צרפת]]י [[מארק אנטואן פרסבל]]. ניתן לומר באופן בלתי רשמי כי סכום הריבועים של מקדמי פורייה של פונקציה שווים ל[[אינטגרל]] על הפונקציה בחזקת 2. :<math>\sum_{n=-\infty}^\infty |c_n|^2 = \frac{1}{2\pi}\int_{-\pi}^\pi |f(x)|^2 \, dx,</math> כאשר מקדמי פורייה נתונים על ידי: ''c''<sub>''n''</sub> of ''ƒ'' are given by :<math>c_n = \frac{1}{2\pi}\int_{-\pi}^{\pi} f(x) \mathrm{e}^{-inx} \, dx.</math> בצורה רשמית, ניתן לומר כי התוצא ''ƒ'' הוא [[אינטגרל לבג|אינטגרבילי לבג]] או בכלליות יותר ב [[מרחב Lp|<math>\ L^2[-\pi,\pi]</math>]]. תוצאה דומה היא משפט פלנשרל המהווה הכללה לשוויון פרסבל, הקובע כי אינטגרציה על ריבוע של התמרת פורייה של פונקציה שווה לאינטגרל על ריבוע הפונקציה עצמה. במימד אחד, כאשר {{nowrap|''ƒ'' ∈ ''L''<sup>2</sup>('''R''')}}, :<math>\int_{-\infty}^\infty |\hat{f}(\xi)|^2\,d\xi = \int_{-\infty}^\infty |f(x)|^2\, dx.</math> == הכללה של משפט פיתגורס == זהות פרסבל קשורה למשפט פיתגורס במובן הכללי של [[מרחב הילברט]] [[מרחב ספרבילי|ספרבילי]]. נניח כי ''H'' הוא מרחב הילברט בעל מרחב מכפלה פנימית 〈•,•〉. יהא (''e''<sub>''n''</sub>) [[מערכת אורתונורמלית שלמה|בסיס אורתונורמלי]] של ''H'', ה[[קבוצה פורשת|קבוצה הפורשת]] של (''e''<sub>''n''</sub>) הוא [[קבוצה צפופה]] ב ''H'' ו (''e''<sub>''n''</sub>) היא אורתונורמלית באופן הדדי: :<math>\langle e_m, e_n\rangle = \begin{cases}1&\mbox{if}\ m=n\\ 0&\mbox{if}\ m \not= n.\end{cases}</math> זהות פרסבל קובעת כי עבור כל ''x'' ∈ ''H :<math>\sum_n |\langle x, e_n\rangle|^2 = \|x\|^2.</math> זוהי אנלוגיה ישירה למשפט פיתגורס, אשר קובע כי סכום הריבועים של איברי [[וקטור]] בבסיס אורתונורמלי שווה לריבוע האורך של הוקטור. [[משפט ריס-פישר]] מרחב מכפלה פנימית One can recover the Fourier series version of Parseval's identity by letting ''H'' be the Hilbert space ''L''<sup>2</sup>[−π,π], and setting ''e''<sub>''n''</sub> = e<sup>−i''nx''</sup> for {{nowrap|''n'' ∈ '''Z'''.}} More generally, Parseval's identity holds in any [[inner-product space]], not just separable Hilbert spaces. Thus suppose that ''H'' is an inner-product space. Let ''B'' be an [[orthonormal basis]] of ''H''; i.e., an orthonormal set which is ''total'' in the sense that the linear span of ''B'' is dense in ''H''. Then :<math>\|x\|^2=\langle x,x\rangle=\sum_{v\in B}\left|\langle x,v\rangle\right|^2.</math> The assumption that ''B'' is total is necessary for the validity of the identity. If ''B'' is not total, then the equality in Parseval's identity must be replaced {{nowrap|by ≥,}} yielding [[Bessel's inequality]]. This general form of Parseval's identity can be proved using the [[Riesz–Fischer theorem]]. == See also == *[[Parseval's theorem]] ==References== * {{springer|title=Parseval equality|id=p/p071590}} * {{citation|last1=Johnson|first1=Lee W.|first2=R. Dean|last2=Riess|title=Numerical Analysis|year=1982|edition=2nd|publisher=Addison-Wesley|location=Reading, Mass.|isbn=0-201-10392-3}}. * {{citation|last=Titchmarsh|first=E|authorlink=Edward Charles Titchmarsh|title=The Theory of Functions|year=1939|edition=2nd|publisher=Oxford University Press}}. * {{citation|title=Trigonometric series|first=Antoni|last=Zygmund|authorlink=Antoni Zygmund|publisher=Cambridge University Press|year=1968|publication-date=1988|isbn=978-0-521-35885-9|edition=2nd}}. {{Functional Analysis}} [[:Category:Fourier series]] [[:Category:Theorems in functional analysis]] ב[[אלגברה מופשטת]], שדה הוא '''לא אפס''' [[חוג קומוטטיבי|קומוטטיבי]] [[חוג עם חילוק]] In abstract algebra, a field is a nonzero commutative division ring, or equivalently a ring whose nonzero elements form an abelian group under multiplication. As such it is an algebraic structure with notions of addition, subtraction, multiplication, and division satisfying the appropriate abelian group equations and distributive law. The most commonly used fields are the field of real numbers, the field of complex numbers, and the field of rational numbers, but there are also finite fields, fields of functions, algebraic number fields, p-adic fields, and so forth. Any field may be used as the scalars for a vector space, which is the standard general context for linear algebra. The theory of field extensions (including Galois theory) involves the roots of polynomials with coefficients in a field; among other results, this theory leads to impossibility proofs for the classical problems of angle trisection and squaring the circle with a compass and straightedge, as well as a proof of the Abel–Ruffini theorem on the algebraic insolubility of quintic equations. In modern mathematics, the theory of fields (or field theory) plays an essential role in number theory and algebraic geometry. As an algebraic structure, every field is a ring, but not every ring is a field. The most important difference is that fields allow for division (though not division by zero), while a ring need not possess multiplicative inverses; for example the integers form a ring, but 2x = 1 has no solution in integers. Also, the multiplication operation in a field is required to be commutative. A ring in which division is possible but commutativity is not assumed (such as the quaternions) is called a division ring or skew field. (Historically, division rings were sometimes referred to as fields, while fields were called commutative fields.) As a ring, a field may be classified as a specific type of integral domain, and can be characterized by the following (not exhaustive) chain of class inclusions: Commutative rings ⊃ integral domains ⊃ integrally closed domains ⊃ unique factorization domains ⊃ principal ideal domains ⊃ Euclidean domains ⊃ fields ⊃ finite fields {{מוזיקאי |שם=מורן מגל |תמונה=[[קובץ:MoranMagal.jpg|250px|מרכז]] |כיתוב=מורן מגל |שם לידה= |תאריך לידה=[[1984]] |מקום לידה={{דגל|ישראל}} [[ישראל]] |תאריך פטירה= |מקום פטירה= |סוגה=[[רוק (מוזיקה)|רוק]], [[מוזיקת פופ|פופ]], [[ג'אז]], [[בלוז]] ו[[הבי מטאל]] |סוג קול= |כלי נגינה=[[פסנתר]] |חברת תקליטים= |שיתופי פעולה בולטים=[[אורפנד לנד]] |חברי ההרכב= |חברים לשעבר= |אתר אינטרנט=www.moranmagal.com |סיווג=זמר |שנות הפעילות=[[1999]]{{כ}}–היום}} '''מורן מגל''' (נולדה ב-[[21 באפריל]] [[1984]]), היא [[זמר|זמרת יוצרת]] ו[[מוזיקאי|מוזיקאית]] [[ישראל|ישראלית]]. ==ביוגרפיה== מגל נולדה מגל היא בוגרת ה[[קונסרבטוריון]] על שם [[יוסף אהרון]] ש[[בפתח תקווה]]. ב [[16 ביוני]] [[2013]] הופיעה מגל בתוכנית [[רעש מקומי]] ==סגנונה המוזיקלי== מגל ==דיסקוגרפיה== * 2013: רגישות יתר * 2010: Piece of Advice ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} ==קישורים חיצוניים== *[http://www.moranmagal.com אתר הבית של מורן מגל] *{{ynet|מוסיקה|על מוזיקה ורגישות: הכירו את מורן מגל|4284092|20 באוקטובר 2012}} *{{nrg|חן לב|פופ ומוסיקת עולם: הזמרת מורן מגל מגיעה לחיפה|197/710|7 בינואר 2011|54|2}} * {{שירונט|מספר=10925|שם=מורן מגל}} *{{יוטיוב|fK4rAm6hbY8|זמן=0|שם=ישראל 3 The Voice - מורן מגל - Poison}} *{{יוטיוב|OBOu59tHFjs|זמן=0|שם=מורן מגל - לחיות בכבוד}} {{מיון רגיל:מגל, מורן}} [[קטגוריה:זמרים השרים בעברית]] [[קטגוריה:זמרים ישראלים]] [[קטגוריה:זמרי רוק ישראלים]] [[קטגוריה:זמרי פופ ישראלים]] [[תמונה:Chizbatron 1949.jpg|שמאל|ממוזער|250px|להקת [[הצ'יזבטרון]] בספטמבר [[1949]]. [[חיים חפר]] יושב בשורה התחתונה בין [[נעמי פולני]] ל[[גדעון זינגר]]]] '''הפינג'אן''' הוא שירו של המשורר והפזמונאי [[חיים חפר]]. הלחן הוא עממי [[ארמני]] {{הערה|1=http://www.iba.org.il/bet/?entity=786813&type=1 סובב לו סובב הפינג'אן ...בארמניה, רשת ב', 19.09.11}}. השיר נעשה אהוד מאוד ביישוב ובחברה הישראלית, זכה לביצוע מוכר של [[יפה ירקוני]]. ונהוג לשיר אותו מסביב למדורה בעת [[קומזיץ]]. השיר מבטא את ההווי החברתי של אנשי ה[[פלמ"ח]]. == תכנים ואמירות == נושאי השיר הם אהבה, פרידה ושכול ברוח אירועי תקופת [[מלחמת העצמאות]]; הוא נחשב למבטא את רגשותיהם וחוויתם של, במיוחד לוחמי [[חטיבת הראל]], ששיכלו רבים מחבריהם בשמירה על השיירות שנעו בדרך אל ירושלים הנצורה ובפריצת הדרך אליה וכיבוש חלקים ממנה, עד לסיום המלחמה. השיר [[חריזה|המחורז]] הכולל ארבעה [[בית (שירה)|בתים]], מדבר בלשון רבים. '''הבית הראשון''' המתאר את פנייתם של הלוחמים אל החזית, פותח במילים: {{ציטוטון|יָצָאנוּ אַט, חִוֵּר הָיָה הַלַּיִל}}ו מסיים במילות פרידה אל דמות נשית יחידה, ידידה, חברה או רעיה רומנטית, אשר „הַדְּמָעוֹת” „עֲצוּרוֹת” בעיניה, בשל הפרדה, ובשל אי הוודאות אם הלוחמים ישובו מהקרב. '''הבית השני''' ממשיך את תיאורי עצב הפרדה והדמעות אצל הדמות הנשית, ורומז על חוויות משותפות שלה עם מי מהלוחמים אשר נותרו כזיכרון: „וְאַתְּ זָכַרְתְּ אֶת הַשָּׁעוֹת בְּטֶרֶם”; והשורה האחרונה מדגישה את ההקשר הלחימתי: „יָצָאנוּ בַּמִּשְׁעוֹל הַצַּר לַקְּרָב”. ב'''בית השלישי''' מפרט האני השר על החוויות המשותפות בין הדמות הנשית לבין דמות הלוחם; חוויות אלו כללו: צחוק, ריקוד לקול המוזיקה שמפיקה [[מפוחית]],{{הערה|המפוחית הייתה כלי נגינה נפוץ ב[[תנועות הנוער היהודיות הציוניות]], ובמיוחד של [[תנועת העבודה]] ב[[ארץ ישראל]] ובפלמ"ח.}} ומגע גופני של השניים בחיק ה[[טבע]]: {{ציטוטון| וְאַתְּ זָכַרְתְּ צְחוֹקֵנוּ כְּמוֹ נַחַל וְאַתְּ זָכַרְתְּ רִקּוּד וּמַפּוּחִית וְאַתְּ זָכַרְתְּ אֶת עֲרֵמַת הַשַּׁחַת וְאֶת מַגַּע יָדוֹ שֶׁל הַיָּחִיד...}} '''הבית הרביעי''' מתאר את רגשות המחסור והגעגועים של הדמות הנשית אל החבר שבחזית המלחמה ואת כללי ההתנהגות והמוסר הנהוגים, או המצופים ממנה; מנת חלקה הם הבדידות, היחידאות בהיותה נאמנה לחבר שבמרחקים, ואלו, המלווים בעצבות ובכובד מביאים לאיטיות: פסיעה איטית, ולהמתנה בשתיקה מאופקת. == קישורים חיצוניים == *[http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=orQruaiENhA ביצוע של יפה ירקוני], באתר YouTube. *[http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=byp9zwSA8G0 הביצוע הארמני לשיר] , באתר YouTube. == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:שירי חיים חפר]]