משתמש:Ramipaykin/טיוטה

קובץ:Http://www.pitria.com/wp-content/uploads/2013/06/40.jpg

דייגו פאציו, עיפרונות על דף, 63x77 ס"מ

קובץ:Http://www.pitria.com/wp-content/uploads/2013/06/411.jpg

דיאגו פאציו בתהליך.

*היפר ריאליזם - אמנות ויזואלית* *הערך יעסוק בזרם האמנותי היפר-ריאליזם אשר הן בציור והן בפיסול, מנסה לדמות בצורה הכי ריאליסטית את המציאות וכמו כן, בהבדלים בין הפוטוריאליזם.*

היפר ריאליזם זהו זרם עצמאי שהתפתח בעיקר בארה"ב ואירופה והתחיל בתחילת שנות ה2000. מתבטא בטכניקה של פיסול וציור ברזולוציה גבוהה מאוד וברמת פרטים ודיוק אשר לעיתים מעלים שאלה- האם זה אמיתי?.

זרם זה, נחשב כהמשכו של זרם הפוטו-ריאליזם אשר משתמש בצילום על מנת ליצור במדיום אחר ברמה הריאליסטית הכי גבוהה כניתן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוחר האמנות הבלגי, Isy Brachot היה הוא זה שהגה את המילה הצרפתית Hyperréalisme שמשמעותו היפר ריאליסטי, על שם התערוכה הראשית בגלריה שלו בבריסל ב1973. התערוכה הציגה אמני פוטו-ריאליזם כגון ראלף גוינג, קלואוס, דון אדי, רוברט בצ'טל וריצ'ארד מק'לין. כמו כן, היו גם אמנים משפיעים חשובים מאירופה כגון Gnoli, Richter, Klapheck, Delcol. מאז, אמנים מאירופה אימצו לעצמם את הזרם ההיפר-ריאליסטי המושפע מהפוטו-ריאליזם.

בתחילת המאה ה-21 הוקם הזרם על בסיס היסודות של זרם הפוטוריאליזם אשר ניסה לחקות צילומי סטילס. מאחר וזרם הפוטוריאליזם צמח מהפופ ארט, כל עניין הטכנולוגיה היה בשיאו ולכן, אמני הפוטוריאליזם ניסו להגיע לתוצאה איכותית ככל האפשר, ברמת דיוק ובצורה מכאנית מאוד. על מנת להגיע לתוצאות איכותיות אלו, היו לעיתים משתמשים בהקרנה של מקרן על בד ומציירים. לפיכך, הנושאים העיקריים היו יומיומיים וארציים. הם השמיטו והפשיטו נושאים חשובים כמו פוליטיקה או נושאים חברתיים וכו' על מנת להתמקד בעיקר- חיקוי צילומי סטילס.

אמני ההיפר-ראיליזם, להבדיל מהפוטוריאליזם, השתמשו בצילומים כנקודת התייחסות(reference) על מנת ליצור אשליה של מציאות אשר לעיתים גם לא נראית בתמונה המקורית ואף אצל האובייקט האמיתי. הסגנון ההיפר-ריאליסטי או הסופר ריאליסטי, מתייחס לפרטים הקטנים שהעין האנושית בד"כ לא מצליחה לזהות ולהתמקד. עקב כמות של פרטים ודיוק בתאורה, במרקמים, בהצללות ובהשתקפויות וכו', ניתן ליצור אשליה של ציור דימיוני המתרחש במציאות בזכות הטכניקה הזו. אל עף שניתן להתרשם שזרם זה הוא פשוט "סוריאליזם", אין זה נכון. הסוריאליסטים שילבו בעבודתיהם אלמנטים של הפתעה וחוסר הגיון וזאת בעזרת ניסיון לצייר בצורה ריאליסטית בסיטואציה שהיא מעל המציאות(לא מציאותית). העבודות ההיפר-ראליסטיות מתארות בעזרת טכניקות יוצאות דופן מבחינת גימורים את המציאות ע"פ השקפת עולמם. אם פוטוריאליסטים נשענו על צילומים אנאלוגיים, אז ההיפראליסטיים השתמשו בצילומים דיגיטליים על מנת לפתח את התמונה וליצור מציאות חדשה. העבודות של ההיפראיליסטים תמיד גרמו לצופה תחושה\אשליה של תמונה מעובדת ברזולוציה גבוהה בצורה מאוד קפדנית.

סגנון וטכניקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון ההיפר ריאליזם מתמקד מאוד על אובייקטים ופרטים אך לא רק. אמנות היפר-ריאלית אינה מתערבת ישירות בצילומים, אלא משתמשת בהם על מנת ליצור אשליה של מציאות שלא יכולה להתממש או כזאת שהעין לא מסוגלת לקלוט אותה. יתרה מכך, הם ישלבו בעבודתם אלמנטים של רגשות, נושאים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים כאמצעי להבהרת האשליה.

ניתן להשתמש בהקרנות של מקרן על בד קאנווס ולצייר מעליו וכמו כן שיקופים אחרים למיניהם. שימוש בגריד בדר"כ ייתנו תוצאות גבוהות יותר בדיוק הפרטים ובמיקומם. הציורים בדרך כלל גדולי ממדים, לעיתים פי 10 או 20 מהצילום המקורי ועדיין, הפרטים, הצבעים והדיוק הם ברזולוציה סופר גבוהה. הם עובדים עם AirBrush, אקריליק, צבעי שמן ושילובים שלהם. כיום, המון אומנים עובדים עם תמונות דיגיטאליות, עם עיבודי מחשב. הם משתמשים בתוכנות ציור כמו Adobe Photoshop בעזרת לוח גרפי (משטח רישום דיגיטלי).

פסלים לעתים נבנים על בסיסם של בני אדם ויצירות אלו בדר"כ בגודל של יחס 1:1. לפסלים בדרך כלל יש יותר פרטים מבמציאות.

טכניקת ההיפר ריאליזם דורשת מיומנות גבוהה, סבלנות וכושר התבוננות כשל נץ. לכידת הפרטים נעשית בצורה וירטואוזית, אמנים אלו מסוגלים ליצור מרקמים ביצירה ע"י הכרת החומר בלבד. הם יוצרים מציאות לא מציאותית. הם מסוגלים להתגבר על מגבלות הצילום כמו עומק שדה, פרספקטיבה וטווח הפוקוס.

נושאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנושאים העיקריים יהיו ברוב המקרים פורטרטים (דיוקן), עצמים דוממים, נופים עירוניים ונופים בטבע. ככל שהזמן מתקדם, ההיפר-ראליזם מתמקד בפרטי היצירה תוך הדגשת מסרים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. להבדיל מהפוטוריאליזם שלא נותן מקום לחריגות. אמני היפר ריאליזם, נוגעים בנושאים חשובים ולעיתים גם חושפים ממשלים טוטליטריים ומשטרים צבאיים של מדינות עולם שלישית. חלקם עוסקים בנושאים קשים של העבר, חלקם בהווה וחלקם בעתיד. אמנים כמו גוטפריד הלנויין התעסקו גם בעבר גם בהווה וגם בעתיד, גוטפריד התעסק בסטיות של השואה.

אמנים היפר-ראליסטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל:

בעולם:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבואה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[1], באתר אגנוסטיקה.
[2], באתר הפיטריה.