משתמש:Ranroby76/אלכס פרידמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אלכס פרידמן (נולד ב-5 באפריל 1988) הוא תסריטאי, פעיל חברתי, יוזם מחאת הנכים להעלאת קצבת הנכות בישראל, מייסד ויו"ר ארגון "נכה, לא חצי בן אדם". אחד מאנשי השנה בתחום החברתי של ”ידיעות אחרונות” לשנת 2016.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידמן נולד בשנת 1988 בעיר פינסק (בלארוס). בשנת 1990 בהיותו בן שנתיים, עלה עם משפחתו לישראל. בילדותו סבל מבעיות רפואיות קשות ובשנת 1996 אובחן באופן רשמי כחולה במחלת ניוון שרירים מסוג sma type 2, אשר עם השנים הובילה לשיתוק כמעט מלא בגופו. בשנת 2000, עקב החמרה נוספת במצב הרפואי, נאלץ לעזוב את מסגרות החינוך הרגיל והחל לקבל שיעורים בביתו. באותן שנים, בהיותו מרותק למיטה, החל ללמוד תסריטאות. בשנת 2011, לאחר פרסום שתי יצירות פרי עטו אשר זכו להצלחה רבה, הוזמן לעבוד בערוץ "ויוה" (דורי מדיה גרופ אינטרנשיונל) ויצר את הבלוגנובלה המלכודת הסופית, שזכתה להצלחה רבה גם כן. בזכות כתיבתו ופעילותו ברשתות החברתיות, הפך פרידמן לשם מוכר בתחום.

פעילות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 נסער אלכס פרידמן לאחר ששמע שאישה עם מוגבלות ניסתה להתאבד בעקבות מצוקה כלכלית והרים קמפיין ויראלי תחת הסלוגן נכה, לא חצי בן אדם להעלאת קצבת הנכות בישראל, אשר נחשבת לאחת הנמוכות במדינות ה-OECD ואינה מאפשרת קיום בכבוד. הקמפיין סחף אלפי אנשים, בהם גם ידוענים רבים, והוביל את פרידמן לקיים עצרת ענק בכיכר רבין בהשתתפות מיטב אמני ישראל. באפריל 2015 מכנס אלכס פרידמן פגישה בכנסת במטרה לתרגם את התמיכה בעצרת להצעת חוק קואליציונית. מאוחר יותר הצעת החוק קצבת נכות בגובה שכר מינימום מוגשת עי חכ אילן גילאון - והיא נופלת על חודו של קול. לאור האכזבה פרידמן פונה אל יור הכנסת, יואל (יולי) אדלשטיין, ומבקש ממנו לקדם משא ומתן ישיר מול הממשלה. אדלשטיין נענה לבקשה ומתווך לתחילת המשא ומתן בין פרידמן וצוותו לבין שר הרווחה, חיים כץ, מנכל משרד האוצר, שי באבד, מנכל המוסד לביטוח לאומי, פרופ' שלמה מור-יוסף, ונציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אחיה קאמרה. באפריל 2016 הקים את עמותת נכה לא חצי בן אדם שחרטה על דגלה מאבק א-פוליטי להשוואת קצבאות הנכות לגובה שכר המינימום וקידום זכויות נוספות עבור אנשים עם מוגבלות בישראל, בין היתר בנושאי: נגישות, דיור, עובדי סיעוד, טיפול רפואי ראוי ושילוב בחברה ובתעסוקה. באוגוסט 2016, בעקבות המשא ומתן מול האוצר ומאבק ממושך שניהל ברחובות וברשתות החברתיות, החליטה ממשלת ישראל להקצות 300 מיליון שקלים לצורך הגדלת קצבאות הנכות ותיקון חוק לרון. המהלך גרר ביקורת בקרב ציבור הנכים, שטען כי ההעלאה מפלה, זניחה ולא משמעותית. פרידמן אומנם בירך על המהלך כי לדעתו, היה זה מהלך חשוב וראשון מזה שנים שהצביע על שינויי בגישתה של הממשלה לקשייהם של הנכים ואף רמז לראשונה על הכרה במצוקותיהם, אך הסתייג בתקיפות מההחלטה להקצות סכומים הנמוכים משמעותית מאלה שלהם ציפה: "הבהרנו שזו התחלה טובה אך רחוקה מאוד מלספק לנכים חיים בכבוד. שר האוצר משה כחלון הסכים שמדובר בתוספת נמוכה ויש להמשיך להעלות את הקצבה בהקדם", אמר. כצעד מחאתי יזם את מצעד המיליונרים, מצעד מחאה שהתקיים בתוך קניון עזריאלי בתל-אביב, ולאחר מכן חסם עם פעילים נוספים את צומת מנחם בגין הסמוכה. תוך כדי המשך הפעילות ההסברתית והתקשורתית השוטפת בנושא העלאת קצבאות הנכות ומצוקות הנכים, נמשך שיתוף הפעולה בין אלכס פרידמן וארגונו "נכה, לא חצי בן אדם" לבין שר האוצר משה כחלון וצוותו על מנת לקדם הקמת וועדה מקצועית אשר תדון לעומק במצב הנכים בישראל ותגבש מתווה אשר ישמש כבסיס לחקיקה חברתית שתוציא את הנכים ממעגל העוני ותאפשר להם מחייה הוגנת. בדצמבר 2016 נפגש פרידמן עם פרופ' ירון זליכה ומשכנע אותו להתנדב לארגון של פרידמן, במטרה לשנות את מצבם של הנכים בישראל. זליכה מסכים. חודש לאחר מכן, בינואר 2017, נפגש פרידמן עם שר האוצר, משה כחלון, ומציע את פרופ' זליכה - כמי שמכיר את נושא הקצבאות מתפקידו כחשב הכללי - להגשת מסקנות בנושא. במקביל נמשכו פעולות המחאה וההסברה. בין היתר פרידמן קיים בבית התנועה הקיבוצית כנס משותף עם חברי הכנסת אילן גילאון וקארין אלהרר, וכן לקח חלק בעצרת ענק בכיכר רבין, שארגנה תכנית הצינור לתמיכה בלגלזציה של קנאביס, בה קרא מול עשרות אלפי אנשים להצטרף למאבק הנכים. לאחר פרסום דו"ח וועדת זליכה, שקבע כי יש להקצות למקבלי קצבאות הנכות 4.5 מיליארד שקלים בשלוש פעימות, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לגנוז את מסקנות וועדת זליכה ולהקים וועדה מקצועית נוספת משלו בראשות הפרופסור אבי שמחון, שתכריע את נושא העלאת קצבאות הנכות. מסקנות וועדת שמחון היו מפנה לרעה ביחס הממשלה למאבק הנכים וגררו גינויי מצד אלכס פרידמן וארגונו על עצם שינויי המדיניות המפתיע: "ראש הממשלה גנז את דוח פרופ' זליכה מסיבה אחת בלבד - הדו"ח נדיב מדי. לא ניתן לזרוק לנו פרוטות. באנו לשנות. באנו לקבל את המינימום למחייה בכבוד", אמר. בתגובה לגינוי יזם דוד ביטן, יור הקואליציה, מסיבת עיתונאים בה הוצג מתווה פשרה שהוסכם עי כל סיעות הבית, כולל חכ אילן גילאון. פרידמן שהשתתף במסיבת עיתונאים בירך על היוזמה בהסתייגות: היום הנכה מפסיק להיות חצי בן אדם, הוא הופך ל-80% בן אדם, אמר. שבועיים לאחר מכן ראש הממשלה בחר לגנוז גם יוזמה זו ולפרסם המלצות ראשוניות של ועדת שמחון אותן בכוונתו לקדם. הפרסום גרם להחרפה מידית של מאבק הנכים. פרידמן יצא לסדרה של הפגנות כנגד מדיניות הממשלה. ב-2 לאוגוסט הפגינו פרידמן וארגונו יחד עם נכים נוספים מול ביתו של דוד ביטן, יו"ר הקואליציה, משום שלא עמד בהבטחתו. בהפגנה זו, כינה אלכס פרידמן את דוד ביטן "שקרן" ו"פחדן". הייתה זו גם הפעם הראשונה בה הצהיר פרידמן באופן רשמי על כוונתו להכריע את מאבק הנכים בזירה הפוליטית באמצעות הקמת מפלגה ייעודית, במידה והמאבק העממי לא ימצא אוזן קשבת בקרב צמרת מפלגת השלטון. כחלק מהחרפת המחאה החליטו בארגונו של פרידמן לצאת להפגנות חסימת כבישים ברחבי הארץ. באחת מהן, נמנע מהמפגינים להפגין מול כנס פוליטי אותו ארגן ראש הממשלה באשדוד והופעלה נגדם אלימות וחלקם אף נעצרו. אלכס פרידמן גינה את האלימות המשטרתית כלפי המפגינים הנכים ואף הורה לעורך דינו להגיש נגד השוטרים המכים תלונות במחלקה לחקירות שוטרים. בתוך כך, נאבק פרידמן להעלות את קצבאות הנכות גם בזירה המשפטית, באמצעות עתירה לבג"ץ נגד הכנסת והממשלה, שהוגשה בשיתוף ארגון הגג של הנכים (מאגד כ-30 ארגונים) ושופטות בית המשפט המחוזי בדימוס, ציפורה ברון וברכה אופיר-תום, עי עוד יהודה רסלר. הלשכה המשפטית של הכנסת ביקשה בתגובה לדחות את העתירה מפני ש-"הנכים לא הוכיחו כי לא ניתן להתקיים מקצבתם שעומדת על 2342 שקלים". תגובת הכנסת עוררה סערה ציבורית רחבה ושורה של גינוים מצד חברי כנסת, אישי ציבור וכמובן פרידמן עצמו. ב-29 לאוגוסט השיבה לעתירה גם הממשלה וטענה כי מקודמים תהליכים לפתרון מצוקת הנכים ואין מקום להתערבות בית המשפט העליון. פרידמן, אשר באותו יום נשא דברים בועידת המשפט השישית, הגיב לדברים בפנייה אישית לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור: אני קורא לבית המשפט העליון ולכבוד הנשיאה, תתערבו, תצילו אותנו, אין דרך אחרת, קרא. פרידמן לא מרפה וקורא ליור ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לתמוך במאבק. ב-5 לספטמבר זימן אליו ניסנקורן את פרידמן ונציגי ארגוני נכים נוספים לפגישה בה הודיע כי ההסתדרות מתגייסת למאבק. בפגישה משתתפים גם ראשי הסיעות והוועדים הגדולים, כולם מכריזים על תמיכה במתווה של פרופ' זליכה ובמסגרת תקציבית של 4 מיליארד שקל. בפגישה נרקם שיתוף פעולה בין הארגונים וגובשה חזית אחידה. פרידמן הודיע בכל הראיונות כי המאבק ימשך עד לתחילת משא ומתן ישיר מול הממשלה. תוך זמן קצר מודיע ניסנקורן שהוא פותח בקמפיין לא מפקירים את הנכים לתמיכה במאבק הנכים ושאם הנושא לא ייסגר בחודש הקרוב, ההסתדרות תתחיל בעיצומים. יום לאחר מחר, ב-28 לספטמבר, מתכנסים יור ההסתדרות, אבי ניסנקורן, יור המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, יור הקואליציה, דוד ביטן, חכ אילן גילאון, אלכס פרידמן ומספר נציגי נכים נוספים, לפגישת משא ומתן מרתונית שנמשכת למעלה מ-12 שעות. בפגישה מציג פרידמן את המתווה שלו, שמבוסס על מתווה זליכה, אבל עם שני שיפורים משמעותיים: תוספת של 150 מיליון שקל ל-50 אלף ילדים נכים והצמדה לשכר הממוצע במשק. בתום הפגישה, מושג הסכם פשרה במסגרת תקציבית של 4.2 מיליארד שקל. בשלב זה קבוצת האקטיביסטים ״הנכים הופכים לפנתרים״ ובודדים נוספים מודיעים כי הם מתנגדים להסכם וימשיכו לחסום כבישים. מנגד, בציבור הרחב ובתקשורת מכנים את ההסכם היסטורי. עיתון "דה מארקר" אף מפרסם מאמר בו כונה פרידמן "האיש החזק במדינה".

מיזמים חברתיים והישגים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף למאבק הנכים על השוואת קצבאות הנכות, עסק אלכס פרידמן בפעילות הסברתית בקרב ילדים ונוער בהרצאות ברחבי הארץ, הקים את פרויקט "אומנים יוצרים אומנים" אשר הושק במעמד יור הכנסת יולי אדלשטיין ומקדם הגברת המודעות לאנשים עם מוגבלות עי אומנים עם וללא מוגבלות, היה מיוזמי הקמת מועדון הצרכנות "עדיף" יחד עם בנק הפועלים, חברת האשראי ישראכרט וקרן ההשקעות 2B Community אשר מעניקה הטבות והנחות לנכים ואף נבחר לאחד מאנשי השנה בתחום החברתי של ”ידיעות אחרונות” (2016), אחד מגיבורי השנה של ”ישראל היום” (2016) ואחד מהמשפיעים בכלכלה של המגזין ליברל (2017)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

www.lohetzi.co.il

http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4899499,00.html

http://www.themarker.com/markerweek/1.4036721

http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.4149311

https://www.themarker.com/opinion/1.4496819

קטגוריה:פעילים חברתיים ישראלים