קביעת סטנדרטים לערכים על ספרי המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי המקרא הם קודם כל יצירה ספרותית, "ספר". שם הספר הוא שלב שני, שכן הוא בא להם להם רק לאחר חיבורם. מלבד השם העברי שלהם יש את הכינוי שלהם בתרגום השבעים ("הספטוגינטה"), שכן ספרי המקרא הם לא רק נחלתם של העבריים. כך גם הכינוי הלטיני שלהם בתרגום הוולגטה.

מלבד עצם היצירה ושמה, יש את קיטלוגה בקאנון העברי והיווני (שהשפיע על שאר התרגומים). בקאנון העברי יש קיטלוג לתורה, לנביאים ולכתובים. כאשר יש שמות גם לתת מקבצים (חמש מגילות, נביאים ראשונים, נביאים אחרונים, ספרי אמ"ת), ובקאנון היווני (בברית הישנה) יש חלוקה לפי סוגה ספרותית (ספרות היסטורית, ספרות נבואית, וספרות חכמה).

לאחר שסקרנו את היצירה, שמותיה וקיטלוגה. יש לציין את מחברה ו/או את תאריך חיבורה. כאן רב הספק על הידוע, ויש לציין את גישת המסורת לצד גישת חקר ביקורת המקרא.

3 הנושאים הללו אמורים להיות בפסקת הפתיחה של כל ערך על ספר מקראי.

ערך ראשי (מקרא)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדגם שאני מציע (בהשראת הנ"ל) הוא:

מבנה תוכן וצורה (לא מוצע כשם פסקה, רק להבנת מטרתה. לפסקה יוצע שם רהוט יותר)
- תוכן הספרים ושמותם
- הצורות הספרותיות במקרא
השתלשלות הנוסח וחתימת המקרא (כנ"ל)
- ראשית המקרא (יכלול ממצאים ארכאולוגיים ו/או היסטוריים על ראשיתו של המקרא)
- מועד חיבור ספרי המקרא
- חתימת המקרא
- עדי הנוסח הקדומים
- תרגומי המקרא
- כתבי היד של המקרא
- מהדורות מודפסות
פרשנות המקרא
- ביהדות
- בנצרות
חקר המקרא (ביקורת המקרא)
- ספרי עזר
המקרא בתרבות
- המקרא בחינוך היהודי
- המקרא בחינוך העברי
- המקרא באומנות
- המקרא במוסיקה