משתמש:Ronwin/טיוטה

היסטוריה

באמצע המאה ה-19 כאשר רוסיה הצארית קבלה זכיון מאת השולטן התורכי לבניית המזח הראשון והיחיד לאורך החוף הסורי, במזרחה של העיר חיפה (אל מול תחנת הרכבת המזרחית לערך כיום), מזח אבן שאורכו היה 30מ' סימן את תחילת התעצמותה של העיר חיפה אל מול עכו שמצפון לה ונמלה העתיק ומלא החול. מזח זה הוארך מאוחר יותר על ידי המהנדס הגרמני/טמפלרי שומאכר לכדי 53מ'.

מזח שני, אל מול המושבה הגרמנית המשגשגת ומערבית מהמזח הרוסי הוקם לכבוד בואו של הקיסר וילהלם השני לחיפה בחודש נובמבר 1899 ומידותיו היו 85מ' אורך ו-6מ' רוחב.

למרות מאמצי השלטון התורכי לא התממשה תוכניתם לבניית נמל מודרני בחיפה וכל שנשאר ממאמציהם היה מזח נוסף שנבנה לצורכי בניית מסילת הברזל החיג'זית שסעיף אחד שלה "רכבת העמק" הגיע עד לחיפה.

הכיבוש הבריטי של א"י – תכנון נמל מודרני

בשנת 1918, עם סיום מלח"ע 1 וכיבושה של כל א"י על ידי הבריטים מצאו אלה את עצמם ללא נמל עמוק מים ומוגן בחלק זה של המזרח התיכון ונאלצו לתכנן ולבנות אחד כאשר וראשית נבחנה מיקומו. הברירה הסופית היתה בין העיר יפו, לה היה "נמל" היסטורי ומיקומה במרכז הארץ הנושבת וקרוב לירושלים, ובין העיר חיפה הבנויה על צלעו הצפונית של רכס הכרמל, הנמשך כמה מאות מטרים מערבה תחת גלי הים ובכך מספק הן הגנה בפני רוחות דרומיות מערביות והן הגנה כנגד רוב החול הנסחף על ידי זרמי הים לכיוון צפון מזרח. סיבות נוספות וכבדות משקל לבחירת חיפה היתה קרבתה למקורות האבן לבנית הנמל, רכסי הכורכר של עתלית, והיותה, כבר אז, צומת חשובה בסחר עם ארצות ערב ממזרח. יש לציין שמפרץ חיפה הפך גם לתחנה חשובה בסחר הנפט משדות הנפט של עירק ויצואו לאירופה בדרך הים ממפרץ חיפה. יש ל\כור שלצד מעלות אלה היה לחיפה חסרון אחד גדול, והוא רצועת היבשה הצרה מאוד בין רכס הכרמל והים, רצועה שעליה אי אפשר היה לבנות מתקני נמל ראויים ודרכי גישה הן לנמל והן לתחבורה העוברת ממזרח למערב דרך חיפה. על מגבלה זו תוכנן להתגבר בעזרת החול הרב שישאב מתוך שטח הנמל שיוקם לשם העמקתו ואשר ישפך דרומה לו על רצועת החוף הצרה (עליה סלולים כיום רחובות הנמל והעצמאות כמו גם כל מבני המסחר והשירותים לאורכם).

בנית נמל חיפה המודרני – שלבים

חודש מאי לשנת 1929

נקודת שורש שובר הגלים הראשי נבחרה למרגלות תלולית, שיושרה ואיננה עוד, במרחק קצר מאוד מבתי האבן של הנזירות הכרמליתיות הנמצאים כיום במתחם בית החולים רמב"ם בכניסה המזרחית לשכונת בת גלים, בקצהו של חצי אי קטנטן שסימן את כיוונו הכללי של השובר לצפון מזרח.

יבוש ראש שובר הגלים הראשי על ידי ישור הגבעה ושפיכת האדמה לים ובנית מסד האבנים לתחילת העבודה על השובר עצמו.

תוך כדי תהליך העבודה המעשית על שובר הגלים גופא בוצעו עבודות רבות ושונות הקשורות למערך הלוגיסטי, כמו הנחת מסילות ברזל משניות מהמסילה הראשית חיפה – תל אביב/יפו, מסילה מיוחדת לעגורן 15 טון, בניית מבנים ומחסנים, העמדת מגדלי מים עבור הקטרים והעגורנים שכולם פעלו על כח הקיטור ועוד ועוד.

הוחל בשפיכת מילוי לאורך החוף ממזרח חיפה ותחת מבני שכונת חיפה אל עתיקה/שכונת תחנת הכרמל לשם סלילת דרך והנחת מסילת ברזל להעברת מכונות וציוד אל מוקדי העבודה. בתוך הים יצרו בתחילה משולש החל משורש השובר הראשי ועד אל המזח הגרמני (מתחת למושבה הגרמנית) תוך בניית מזחי משנה ומילוי הרווחים באדמה וסלעים וכך הרחיבו את רצועת היבשה הצרה שבין הים לבתי העיר.

השלב הבא היה בנית סכר אבנים שתחם את אזור הרציפים עליהם יעמדו המבנים והכלים של הנמל ומאחוריו השטח הימי, שיועמק אחר כך, עד לשובר הגלים הראשי. בתוך השטח המיובש טמנו את התשתיות הנחוצות לתפעול הנמל כגון צינורות ביוב וכו'.

עם גמר הטמנת התשתיות בשטח המיובש הוחל בציפויו של מזח הדוברות (קצת מערבה למרכז הנמל) ועיצוב צורתו בבלוקים של בטון שעוצבו ויוצקו במקום (בלוקים בעלי זיזים ושקעים המורכבים כפאזל ומוחזקים ונאחזים אחד בשני)

הוכנה מכונת ערבול לבטון גדולה על דוברה שתפקידה יהיה יציקת מעקה בטון על שובר הגלים הראשי שעבודתו הולכת ומסתימת

הוכנס לעבודה דרדג'ר (מחפר) אשר אסף חול משטח המעגן הפתוח של הנמל וירק אותו אל השטח המסוכר שעליו יעמדו מתקני הנמל בעתיד ומאחוריהם בעיר, יסללו הרחובות "הנמל" ו"המלכים" על בתיהם.

נסתימה בניתו של שובר הגלים המשני/מזרחי (כ-300מ' אורכו) ולמעשה פתחו של הנמל, לצפון מזרח, כבר קיים

החלה הנחת קיר המזח הראשי של הנמל (גם הוא מבלוקים של בטון דוגמת פאזל)

1932

תוך כדי כל העשיה הקדחתנית הזו של בנית הנמל הולכים ומוקמים מבנים, מצופי אבן, לאורך שדרת "המלכים" (שדרות העצמאות כיום) ורחוב "הנמל" הגובל בגדר הנמל החדש

1.7.1932

מחסן ראשון עם רצפת בלוקים מוקם לראשונה כנסיון

קיר המזח הראשי מוקם מבלוקים של בטון כאשר מאחוריו, לכיוון היבשה, ממשיכים לשפוך חול המוצא מהמעגן העמוק לשם יבושו לצורכי המבנים והרציפים

קיר המזח הראשי מצופה בבטון

יוצקים את אריחי הרצפה של מחסן הקבע הראשון על הרציף

אוקטובר 1932

הנמל עדיין בשלבי סיום בניה אך אוניות רבות כבר מוצאות מחסה מאחורי שובר הגלים הראשי