משתמש:Rotemyahel/אינדוקציה בסיסית (אינדוקציה מהמניין)

אינדוקציה היא שיטה להסקת מסקנות, זאת על ידי גזירת כלל אונברסלי מתוך מקרה פרטני אחד או יותר. שאלות בנוגע למעלותיה ומגבלותיה של האינדוקציה ככלל והאינדוקציה מהמניין בפרט הן נושא מרכזי בפילוסופיה של המדע, ולעקרונותיה תפקיד חשוב בעיצוב השיטה המדעית המסורתית. הצורה הבסיסית ביותר של האינדוקציה היא "אינדוקציה מהמניין" או אינדוקציה לאחר מניין. למעשה, בסוג זה של אינדוקציה, מוצגת רשימה של מקרים, ומהם נגזרת מסקנה שחורגת מעבר למספר מקרים אלו על סמך המשותף (הדפוס שנוצר) בניהם. למשל: אם אהבת את שלושת האלבומים הקודמים של זמר מסוים, ניתן להסיק באופן אידוקטיבי שתאהב גם את האלבום הבא של אותו הזמר. ניתן אף להסיק כי תאהב את כל האלבומים שיוציא הזמר. ניתן לראות כי גזירת המסקנה מתוך סדרת המקרים שתוצפתו נעשית באופן מאוד חופשי וגורף, ואינה מבטיחה כי המסקנה אמיתית באופן מוחלט, אלא כי ישנו סיכוי סביר שהמסקנה היא אמיתית.

הדוגמה הקלאסית להסקה מהמניין היא תצפית על 100 ברבורים לבנים. לאחר שנאספו תצפיות אלו, סביר להניח כי גם הברבור הבא שיתועד יהיה לבן. ניתן להניח גם כי כל הברבורים לבנים. יש לשים לב שככל שההכללה היא יותר גורפת, אומנם היא נעשה יותר משמעותית, אך כך הסיכוי שתופרך ותמצא שגויה גדל, ולעומת זאת, ככל שההכללה תהיה יותר ספציפית (הברבור הבא שימצא יהיה לבן גם הוא), כך הסיכוי שתופרך קטן. עוד משתנה שמשפיע על חוזק הטענה האינדוקטיבית ואמינותה הוא מספר המקרים הנצפים. אם התצפית כללה מיליון ברבורים, וכולם היו לבנים, סביר יותר להניח שכל הברבורים לבנים. כך עדיין, תצפיות רבות ככל שיהיו לא יכולות להבטיח את האמיתות המוחלטת של הטענה האינדוקטיבית. (גם אם ימצאו מיליארד ברבורים לבנים, תמיד ישנו סיכוי, גם אם קטן, שישנו אי שם ברבור שאינו לבן ובו לא נתקלנו עוד).

עוד סוג של תהליך הסקה אינדוקטיבי הוא אינדוקציה אנלוגית. אינדוקציה אנלוגית היא פיתוח של האינדוקציה מהמניין, כך שלא מספיק רק למנות רשימה של מקרים, אלא שיש גם למנות את מאפייני המקרים שתוצפתו, למצוא את הדפוסים המשותפים ואת ההבדלים בניהם ולבסוף להסיק מסקנה מעבר למקרים שתוצפתו, על סמך הדפוסים שנמצאו. כך למשל: אם אהבת את שני האלבומים הראשונים של זמר מסוים, (אותם הפיק אותו המפיק ונגנו אותם הנגנים), ולעומת זאת לא אהבת את האלבום השלישי של אותו הזמר (ולו מפיק אחר ונגנים אחרים), ניתן להסיק כי תאהב את האלבום החדש שיצא לאותו הזמר אם הפיק אותו אותו המפיק ונגנו אותם הנגנים של שני האלבומים הראשונים. כאן למעשה המסקנה האינדוקטיבית מעוגנת בעוד "תת-דפוסים" ובכך מחזקת את הסבירות שהטענה האינדוקטיבית תהיה נכונה.

התייחסיות לאינדוקציה מהמניין לאורך ההיסטוריה

תחילה, חשוב לציין כי על מנת לקבל את אמיתות הטענות האינדוקטיביות בכלל, נדרש ביטחון ביכולת התבונה האנושית, כיוון שהתבונה, היא ה"שריר המחשבתי" שמפעיל את ההסקה האינדוקטיבית. על כן, הוגים שונים לאורך ההיסטוריה של הפילוסופיה של המדע שנויים במחלוקת לגבי יכולותיה של התבונה האנושית ומכאן גם על מקומה של האינדוקציה- על חשיבותה ועל מגבלותיה.

העת העתיקה

בעת העתיקה, 300 לפני הספירה, הגה אריסטו את תורת הלוגיקה ובה הסתמך תהליך הסקת המסקנות על טענות יסוד, אקסיומות, שהן "כללי על", אמת בסיסית, אותן אי אפשר לגזור מטענות קודמות ועל כן אי אפשר להוכיח שהן אמיתיות אלא רק לקבל אותן כאמת. כך שבסיס הלוגיקה האריסטוטלית הוא למעשה אינדוקציה על אף שהתהליך הלוגי ממוקד בדדוקציה (הסקת מסקנה מהכלל אל הפרט). בשנת 300 לספירה, פילוסוף יווני מאוחר יותר, סקסטוס אמפיריקוס, אבי תורת הספקנות טען כי כלל אוניברסלי שנוסח דרך אינדוקציה אינו יכול להיות נכון וזאת כיוון שאנו אוספים את התצפיות בעזרת החושים שלנו ואלו מטעים אותנו.

פרנסיס בייקון

בשנת 1620, ערער בייקון על השיטה המדעית השלטת לאורך אלפיים שנה שעברו מאז גיבש אריסטו את תורתו. גישתו של בייקון אמנם דגלה באינדוקציה, אך לא כדרכה של האינדוקציה מהמניין- אין להסתמך על הניסיון ועל מניין רשימת תצפיות לבדם. עלינו לזווג את הניסיון עם הניסוי. בניסוי, להבדיל מהניסיון, יהיו תצפיות ניטרליות, מגוונות ורבות ככול האפשר ואלו ילמדו על מבנה טבע העולם והקשרים אשר מעבר להיקף הניסיון. כך למעשה שתמש האינדוקציה מהמניין מרכיב אחד בתהליך האינדוקטיבי האידאלי אותו גיבש.

דיויד יום

בשנת 1740, דיויד יום טען כי לאינדוקציה מהמניין אין שום בסיס רציונלי או לוגיקה, כי זו משקפת הרגלי חשיבה יומיומיים שהם חיוניים לקיומו והישרדותו של האדם, אך מרחיקים אותנו מהעולם האובייקטיבי. כשם שיום ביטל את עיקרון האחדות וטען כי אם שתי תופעות מופיעות יחדיו אין זה אומר שישנו קשר סיבתי בהכרח, כך גם ביטל את האינדוקציה, כיוון שזו מעידה על הסקים סיבתיים בהכללה מהפרט לכלל.