לדלג לתוכן

משתמש:Ruthbu/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Ruthbu.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Ruthbu.

יצחק מרכוס (נולד ב-17 במרס, 1931, בקולברג, גרמניה) הוא פרופ' אמריטוס לכימיה באוניברסיטה העברית.

רקע אקדמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

1949 עד 1952 לימודים באוניברסיטה העברית לתואר מוסמך בכימיה ופיסיקה.

1953 עד 1956 לימודים ומחקר לתואר דוקטור בכימיה במשותף מהאוניברסיטה העברית ומכון וייצמן.

1956 עד 1958 עמית מחקר בתר-דוקטורט במכון הטכנולוגי המלכותי בשטוקהולם ובמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.

תחומי מחקר ומומחיות

כימיה של נוזלים ותמיסות: תכונות של נוזלים, סולבטציה של יונים, תערובות ממיסים, פלואידים על-קריטיים, מלחים מותכים, מסיסות, תכונות תרמודינמיות של גזים. כימיה קואורדינטיבית בתמיסה, כימיה של לנתנידים ואקטינידים, תהליכים הידרומטלורגיים, חלוף יונים, מיצוי בממיסים.

ניסיון מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

1952 עד 1965 במרכז למחקר גרעיני נחל שורק, מתקדם בתפקידים מחוקר דרך ראש המחלקה לרדיוכימיה למנהל שטח כימיה

1965 עד 1999 פרופסור מן המניין לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

1965 עד 1973 ראש המחלקה לכימיה איאורגנית ואנליטית,

1973 עד 1975 דיקן משנה להוראה בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע

1999 עד היום פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים. תפקידי פרופסור אורח:

1967 באוניברסיטה הטכנית של המזרח התיכון, אנקרה, תורכיה.

1970/71 באוניברסיטת פרדיו, לאפאייט, אינדיאנה, ארה"ב.

1971 עד 1976 (בחדשי הקיץ) במרכז למחקר גרעיני קרלסרוהה, גרמניה.

1973 (בחדשי הקיץ) באוניברסיטת היידלברג, גרמניה.

1975 (בחדשי הקיץ) במכון הטכנולוגי של טוקיו, טוקיו, יפן.

1980 עד 1982 (בחדשי הקיץ) במכון גמלין, פרנקפורט, גרמניה.

1986/87 באוניברסיטת קליפורניה, אירוויין, קליפורניה, ארה"ב.

1988 (בחדשי הקיץ) באוניברסיטה הטכנית של מינכן, גרמניה.

1990 (בחדשי הקיץ) במכון מקס-פלנק בגטינגן, גרמניה

1993 באוניברסיטת לסטר, לסטר, אנגליה. 1993/94,

1998/99 באוניברסיטת מרדוק, פרת', אוסטרליה המערבית.

1999 באוניברסיטת סארי, גילפורד, אנגליה

2001 (בחדשי הקיץ) במרכז למחקר גרעיני קרלסרוהה, גרמניה.

מענקי מחקר ופרסים:

1971 עד 1991 (למקוטעין) עמית מחקר בכיר של קרן אלכסנדר פון הומבולדט.

1993 פרופסורת מחקר באוניברסיטת לסטר מטעם החברה הכימית המלכותית.

1998 עד 2001 ראש קבוצת מחקר בין-לאומית: חוקרים מרוסיה, גרמניה, יוון,וישראל.

2014 פרס ע"ש קרל הנסן מטעם החברה לתעשייה כימית (אנגליה) ו-DECHEMA (גרמניה).

פרסומים חשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכוס חיבר 9 ספרים, 350 מאמרים בכתבי-עת מבוקרים וכן 30 פרקים מוזמנים במונוגרפיות מרובות-מחברים. שימש עורך ועורך-שותף של 17 ספרים.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Y. Marcus and A.S. Kertes, Ion Exchange, and Solvent Extraction of Metal Complexes

Wiley-Interscience, London, 1969, 1050 pp. Y. Marcus, Introduction to Liquid State Chemistry, Wiley, Chichester, UK, 1977, 357 pp. Y. Marcus, Ion Solvation, Wiley, Chichester, 1985, 320 pp. Y. Marcus: Ion Properties, Marcel Dekker, New York, 1997, 272pp. Y. Marcus: Properties of Solvents, Wiley, Chichester, 1998, 239 pp. Y. Marcus: Solvent Mixtures. Properties and Preferential Solvation, Marcel Dekker, New York, 2002, 258 pp. Y. Marcus: Ions in water and biophysical implications, Springer, Dordrecht, 2012, 209pp. Y. Marcus: Supercritical water, Wiley, New York, 2012, 202pp. Y. Marcus: Ions in solution and their solvation, Wiley, New York, 2015, 293 pp.

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]