משתמש:Sarit.Dalit/עבירות חניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עבירות חניה שייכות למשפחת עבירות התנועה ומוגדרות כעבירות קלות שהעונש הקבוע בצידן הינו דוח חניה שבו נרשם גובה הקנס הקבוע בחוק. עבירות חניה נאכפות על ידי משטרת ישראל מתוקף סמכותה, או על ידי הפקחים של הרשויות המקומיות. הקנס המוטל בדוח בגין עבירת חניה, נמוך יחסית משאר הקנסות בעבירות תנועה.

בנוסף, עבירות החניה נקראות עבירות מסוג אחריות קפידה, כלומר, הן אינן מצריכות מחשבה פלילית למעשה או מחדל בהתנהגות הפסולה של ביצוע העבירה.

מספרן הגבוה של עבירות החניה בארץ ובעולם והנזק הרב שהן גורמות לציבור ולמשק מחייבות התייחסות של המדינה לטיפול בהן ולהפחתת האירועים.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"עבירת חניה" היא מונח משפטי המתאר התנהגות של אדם בניגוד לחוקי התנועה, מדובר באופן שבו העמיד הנהג את רכבו לפרק זמן מסוים, בעת שהרכב אינו בשימוש, במקום בו אסור להעמידו ולהחנותו, או מבלי לשלם על החנייה במקום המותר לחנייה בתשלום.

עבירות החניה הוגדרו בפקודת התעבורה ובתקנות התעבורה, והסעיף העיקרי הדן בחניות אסורות ומפרט מקומות שהחניה אסורה בהן הוא סעיף 72 (א) לתקנות התעבורה.

סוגי עבירות חניה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובן של עבירות החניה נכללות תחת שלוש הגדרות עבירה:

"חניות אסורות״ – אלו הן עבירות חניה הנעשות בניגוד להוראות התמרורים.

"חסימות מעבר" – חניה באופן אסור החוסמת מעבר לרכב אחר או לחניון או לחניה או למשתמשי הדרך.

"חניה בחניה פרטית" – נכון להיום מדובר בעבירת חניה המוגדרת כעבירה פלילית של השגת גבול המצריכה הגשת תלונה וחקירה ולא ניתן לתת בגינה דוח חניה.[1]

עבירות חניה, הן עבירות קלות והעונש לצידן הינו קנס הקבוע בדוח חניה. גובה הקנס נע בין 100 ₪ בעבירה קלה של חניה ללא תשלום במקומות המותרים לחניה בתשלום, ועד ל-1000 ₪, כשמדובר בחניה בחנית נכה.

דוח החניה מפרט את פרטי החניה האסורה ובו נרשם גובה הקנס על העבירה כפי שנקבע על ידי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בהתאם לחומרת עבירת החניה.[2]

עבירה של חניה אסורה והעמדת הרכב בחניה פרטית, השייכת לאדם אחר, הנה יוצאת דופן ואינה נחשבת לעבירה קלה שדינה דוח חניה, אלא לעבירה חמורה יותר של "השגת גבול" הנאכפת רק על ידי המשטרה ומצריכה הגשת תלונה ופתיחה של תיק תביעה.

כאשר נרשם לנהג שעבר עבירת חניה דוח חניה, הנהג יכול לבחור אם לשלם את הדוח או שלא לשלם אותו. במידה והנהג בחר לשלם את הקנס, הוא יחשב כמי שהודה בביצוע העבירה ואף הורשע בה. במידה והנהג מסרב לשלם את הדוח, בטענה שלא עבר עבירה, ביכולתו להגיש בקשה לתובע העירוני או המשטרתי לביטול דוח החניה. ישנם מקרים בהם הנהג מבקש מהתובע המשטרתי או העירוני להישפט על דוח החניה כדי להציג ראיות ולהוכיח את טענתו בבית משפט, שלא עבר עבירת חניה כפי שנרשם בדו"ח.[3][4]

קיימים מספר הבדלים בין רישום דוח חניה על ידי פקח הרשות המקומית בתחומה נעברה עבירה, לבין רישום דוח חניה על יד שוטר. ההבדל העיקרי נוגע ל"קופה" אליה משולם דוח החניה. במידה והדוח נרשם על ידי פקח עירוני, הקנס ישולם לקופת הרשות בתחומה נעברה העבירה. במידה ודוח החניה נרשם על ידי שוטר, ישולם הקנס הקבוע בו, לקופת המדינה, באמצעות המרכז לגביית קנסות. הבדל נוסף משמעותי, נוגע לבית המשפט אליו יוזמן הנהג במידה ובחר שלא לשלם את הדוח וביקש להישפט. במידה ומדובר בדוח שנרשם על ידי פקח עירוני, בית המשפט המוסמך לדון בעבירה הוא בימ"ש לעניינים מקומיים ובמידה ומדובר בשוטר שרשם את הדוח, בית המשפט המוסמך, הוא בית משפט השלום לתעבורה.

היקף הפגיעה ומאפייני הנפגעים מעבירות חניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנתוני משטרת ישראל עולה כי חמישית מכלל הקריאות למוקד המשטרתי הן בתחום עבירות החניה. בשנת 2018 מתוך כ-2.5 מיליון אירועים למעלה מ-550,000 היו בתחום עבירות חניה. לא קיים מנגנון איסוף נתונים ארצי ומאגר נתונים אחיד של היקף עבירות חניה ברשויות המקומיות וכל רשות פועלת באופן עצמאי באיסוף הנתונים. אינדיקציה להיקף התופעה של עבירות חניה הנאכפות על ידי פקחים עירוניים ניתן למצוא בפרסום הנתונים על ידי חברת "פנגו" שמאפשרת תשלום עבור חניה באמצעות אפליקציה ייעודית, ולפיהם בשנים האחרונות חל זינוק של עשרות אחוזים במספר הנהגים שקיבלו דוחות לאחר שחנו ללא תשלום.

מהנתונים עולה כי בשנת 2017 נרשמו 13.5 מיליון בדיקות פקחים ברחבי ישראל.[5]

הנפגעים העיקריים מעבירות חניה הם ציבור רחב של נהגים - משתמשי הדרך, אשר עושים שימוש ברכבם לנסיעה, ועבירת החניה מונעת מהם להשתמש בדרך או לחנות באופן מותר.

מנתוני משטרת ישראל בשנת 2019 עולה כי מרבית אירועי עבירות החניה מסתיימים ללא דוח חניה.

הטבלה הבאה מציגה את מספר הקריאות למוקד המשטרתי לפי סוגי עבירות חניה ואופן סיום הטיפול בהן:

חסימות מעבר חניות אסורות חניה פרטית סה"כ
קריאות למוקד 100 347,672 100,299 104,592 552,563
הגעת ניידת 160,988 64,340 225,328
דוחות קנס

(עד 500 ₪)

22,188
רישום דוח פעולה 180,472 44,926 225,398
הגשת תלונה ל.ר. 1,458
פתיחת תיקים ל.ר. 433
כתבי אישום ל.ר. 23

מהטבלה עולה כי מדובר בהיקף גדול מאוד של אירועי חניה ביחס למספר הקריאות למוקד 100 וכפי שצוין לעיל, הטיפול המשטרתי בהן מסתיים ברוב המקרים בהעדר אכיפה ורישום דוח חניה.

הגורמים לעבירות חניה [עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר גורמים עליהם ניתן להצביע כגורמים לעבירות חניה. הגורם המרכזי הוא השימוש הגובר בכלי רכב פרטיים לצד העדר מקומות חניה מספיקים. במדינת ישראל בדומה למדינות מפותחות אחרות בעולם, המאופיינות באיכות חיים גבוהה, הגיע בסוף שנת 2018 מספר כלי הרכב המנועים בישראל לכ-3,495,400 מיליון, מתוכם 2,978,900 כלי רכב פרטיים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובהשוואה לנתוני ה-OECD. בשנת 2018 היקף הנסועה במדינת ישראל נמוך מהממוצע ב-OECD.[6]

גורם מרכזי נוסף לעבירות תנועה בכלל ועבירות חניה בפרט, נקרא "הגורם האנושי". 

הנהג בוחר להתנהג באופן פסול ולהעמיד את רכבו במקומות האסורים על פי חוק בחניה. נוצר מצב בו גם כאשר קיימים מקומות חניה זמינים ותחבורה ציבורית יעילה, כמות עבירות החניה הולכת וגדלה.

העדר אכיפה והרתעה מספיקה כנגד התופעה של עבירות החניה וכן ענישה מקלה וגובה קנסות נמוך גם מהווים אף הם גורם משמעותי לעבירות החניה. על הקשר בין אכיפה מוגברת לביצוע עבירות ובעיקר עבירות תנועה ניתן ללמוד ממחקרים מקיפים שנערכו על ידי משטרת ישראל ועבורה.[7][8] מחקרים בעולם אף הם מציינים כי הגורמים המרכזיים לגידול בכמות העבירות הם מחסור במקומות חנייה וכן כתוצאה מאכיפה וענישה לא מספיקים.[9]

נתונים השוואתיים מהעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעת עבירות החניה הינה רחבה גם במדינות אחרות בעולם אולם היא נמדדת בכל מקום באופן שונה.

על כן קשה וכן בשל הגדרות שונות לגבי סוגי העבירות, קשה להשוות את היקף התופעה של עבירות חניה באופן מדויק. למרות זאת הנתונים בכל המדינות מצביעים על היקף משמעותי הדורש טיפול והסדרה. 

להלן מספר דוגמאות מערים שונות בעולם:

ביוון נמדדת התופעה של עבירות חניה לפי שטח נתון. בשנת 2015, בעיר סלוניקי, נמצא שמדי שעה נעברו עשרות עבירות חניה לכל 100 מטר ונרשמו עשרות דוחות חניה מדי שעה בתחומי העיר.[9]

בעיר טורונטו שבחבל אונטוריו בקנדה נמצא שבין השנים 2008-2014 נרשמו 2.7 מיליון עבירות חניה בממוצע בשנה.[10] יצוין שמדובר בעיר בה התחבורה הציבורית מפותחת ומכסה את כל חלקי העיר,

בצרפת נמצא כי 66% מעבירות התנועה היו בתחום מטרדי חניה.[11]

בעיר ברצלונה נמצא שכמות עבירות החניה בשנת 2014, הגיעה למאות אלפי אירועים והנתון עקבי לאורך השנים. סך הנזקים כתוצאה מעבירות החניה הוערך בשנת 2014 בכ-80 מיליון דולר.[12]

במדינת ישראל, כמו גם במדינות העולם, היקף התופעה של עבירות החניה הוא רחב מאוד.

פעולות האכיפה בעבירות חניה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לבצע מספר פעולות לאכיפה של עבירות החניה. הפעולה המרכזית היא רישום הדוח לרכב שעמד במקום אסור לחניה. הדוח הוא בגובה הקבוע בצו עבירות קנס או בחוק העזר העירוני.

אפשרות אכיפה נוספת הבאה אך ורק בנוסף לרישום דוח חניה היא גרירת הרכב החונה באיסור והרחקתו.[13] 

בעבירות חניה אסורה בחניה פרטית (השגת גבול), האכיפה מתבצעת באמצעות הגשת תלונה בתחנת משטרה של בעל החניה. לאחר הגשת התלונה יפתח תיק חקירה ולעיתים יבשיל לכתב אישום פלילי על עבירה של השגת גבול.[14]

בין השנים 2015 ל 2019 חלה עלייה עקבית בכמות עבירות החניה במדינת ישראל. לאור ההיקפים העצומים והנזק שנגרם לציבור משתמשי הדרך כתוצאה מעבירות חניה, הן בתחושת הביטחון והן הנזק הכלכלי, החליט משרד התחבורה על החמרת הענישה והגברת האכיפה. משרד התחבורה קידם תיקון חקיקה והוסיף לתקנות התעבורה עבירה של חסימת של רכב בחניה פרטית. כעת משהוכנסה העבירה לפקודת התעבורה ניתן יהיה לאכוף אותה על ידי רישום דוח חניה ולא כעבירה פלילית. יחד עם זאת, טרם תוקן החוק הקובע כי חניה אסורה בחניה פרטית תהווה גם היא עבירת תעבורה ועבירה זו נותרה עבירה פלילית של השגת גבול.[15]

עלויות כלכלית מנזקי עבירות חניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבירות חניה פוגעות ביכולתם של משתמשי הדרך לעשות שימוש בדרך פנויה ולחנות את רכבם בבטחה מבלי לחשוש שיפגעו כתוצאה מחניה אסורה של נהג רכב אחר

משתמש הדרך שנפגע מעבירת חניה עלול להפסיד זמן (עבודה או פנאי), עד להפסקת העבירה. בנוסף אכיפת עבירות חניה הן על ידי המשטרה והן על ידי פקחים עירוניים מסיטה את עבודתם של הגורמים האוכפים מטיפול באירועי פשיעה או איכות חיים חמורים, הטיפול המשטרתי בעבירות חניה יוצר עומס רב המוטל על המשטרה שמשימותיה רבות והוא פוגע ביכולת כוח האדם המשטרתי לתת מענה מהיר ויעיל לתופעות פשיעה אחרות.

העלות למדינת ישראל מהעסקת שוטר בטיפול בעבירות חניה, גורמת לנזק כלכלי ניכר. בשנת 2019 עלות מעסיק ממוצעת של סייר משטרתי עמדה על כ-260,000 ש"ח לשנה ומאחר שבאכיפה משטרתית מטפלים בכל אירוע קל וחמור, לכל הפחות שני סיירים ומוקדן, אזי כשמדובר ב-550,000 אירועים בשנה העלות מוערכת בלמעלה מ-170 מיליון ₪ בשנה.

הכנסות מקנסות על עבירות חניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2019 רשמה משטרת ישראל 22,182 דוחות בגין עבירות חניה. גובה הקנס הממוצע הינו 500 ₪.

ההכנסות מדוחות חניה שנרשמו על ידי פקחים עירוניים, עוברות לקופת הרשות המקומית, בהתאם להיקפי האכיפה ומספר הדוחות שנתנו. מרבית דוחות החניה ברשויות הן על עבירה של חניה במקום המסומן בכחול לבן, ללא תשלום וגובה הקנס הממוצע נע בין 100 ₪ ל250 ₪ . עיריית תל אביב עומדת כבר שנים, בראש הרשימה של הכנסות עירייה מגבייה בגין דוחות שנאכפו על ידי פקחים עירוניים בגין עבירות חניה. בשנת 2018 הכנסות עיריית תל אביב מקנסות עירייה חצו את הרבע מיליארד ₪.[16]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סעיף 1 לחוק העונשין, ‏התשל"ז – 1977
  2. ^ צו התעבורה (עבירות קנס), ‏תשס"ב-2002
  3. ^ סעיף 221 (א), 221 (ב), 221 (ד) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], ‏התשמ"ב-1982
  4. ^ סעיף 229 (ח), 229 (ח2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], ‏התשמ"ב-1982
  5. ^ דוח סיכום השנה בחניה של פנגו: מספר בדיקות הפקח בישראל זינק ב-28% ב-2017, ‏06/02/2018
  6. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כלי רכב מנועיים, ‏2018
  7. ^ גיטלמן, ויקטוריה והקרט שלום, הקשר בין אכיפה ותאונות דרכים, 2003
  8. ^ המפנה בעין מחקרית - אסופת מאמרים בנושא משטרה, באתר העיקר במחקר, ‏2015
  9. ^ 1 2 Anastasios Tsakalidis, Panagiotis Tsoleridis, The impacts of illegal parking on the urban areas’ traffic and environmental conditions: The case of the city of Thessaloniki, Spatium, 2015, עמ' 41–46 doi: 10.2298/spat1533041t
  10. ^ IMPACTS OF ILLEGAL ON-STREET PARKING ON TORONTO’S CBD CONGESTION, ‏2017
  11. ^ Petiot Romain. 2004.  Parking Enforcement and Travel Demand Management. Transport Policy.  (11): 399  
  12. ^ Carlos Morillo Carbonell, Jose Magin Campos Cacheda, On-street illegal parking costs in urban areas, Procedia - Social and behavioral sciences 160, 2014-12, עמ' 342–351 doi: 10.1016/j.sbspro.2014.12.146
  13. ^ סעיף 70א לפקודת התעבורה
  14. ^ סעיף 447 לחוק העונשין, ‏התשל"ז – 1977
  15. ^ פקודת התעבורה תיקון 122
  16. ^ בן גדליהו דובי, [globes.co.il/news/article.aspx?did=1001220625 הכנסות ת"א מקנסות חניה יחצו את הרבע מיליארד שקל ב-2018], באתר גלובס, ‏22.01.2018