משתמש:Shayakir/ארמון בחול(ירע)

טיפול בנוער במצוקה במישור הלימודי הישגי

כמו כל תופעה חברתית בעיית הכשלון בלימודים בקרב נוער שוליים היא רב מימדית, וקשה להצביע על סיבה אחת שמסבירה את כל הגורמים לתופעה. על כן עלינו להיות מודעים לשילוב מכלול הגישות הנותנות פתרון הולם לבעיה.

הגישות העקריות המסבירות את סיבת כישלונם של נוער במצוקה מתחלק לשלוש:

1. הגישה הרואה את הבעיה כסביבתית - חברתית.
2. הגישה הרואה את הבעיה במוסד הלימודים.
3. הגישה הרואה את הבעיה כתזונתית - פיזיולוגית.

הגישה הרואה את הבעיה כסביבתית - חברתית

שיטה זו טוענת שהסיבה העיקרית לכשלון נוער במצוקה בהשגת רמה נאותה בלימודים נעוצה בסביבה החברתית בה הם גדלים ומתחנכים. לפי שיטה זו קיימים בניסיון החיים של נוער זה מספר אלמנטים אשר מדכאים אותם ומונעים מהם לתפקד בשיא יכולתם הקוגנטיבת ואשר משפיעים במידה ניכרת על צמצום המוטיבציה שלהם בחתירה להצלחה בהרבה תחומים מהחיים כשבראשם התחום הלימודי.

הפער בהישגים של נוער זה נעוץ בהבדלים בכמות ובאיכות חשיפתם לאירועים תרבותים וחינוכיים החל מראשית חייהם. גישה זו נחלקת לשלוש שיטות עיקריות.

השיטה הראשונה

הראשונה שבהם טוענת שהצלחה בלימודים קשורה לכושרם של הילדים להשתמש בשפה המקובלת. נוער זה לא הורגל משחר ילדותו להתבטא בדיבור ובכתב בשטף ובקלילות. בנוסף הוא גם לוקה במחסור בכישורים אחרים הנחוצים להצלחה בלימודים כמו: חשיבה מאורגנת ושיטתית, יכולת להביע רעיונות מופשטים ומורכבים, התבטאות נכונה בכתב ובעל - פה, ועוד.

על כן עלינו לקחת בחשבון תכנון דרכים המעשירות את שפתם וכושר ביטוים של נוער זה.

השיטה השניה

השיטה השנייה טוענת שעיקר הבעיה נעוצה בהעדר מוחלט או במיעוט גירויים של נוער זה אשר נובע מקיפוח סביבתי וחברתי המאפיין נוער הגדל בתנאי מצוקה. קיפוח זה מתאפיין בהיעדר אינטראקציה משמעתית בין נוער זה לסביבתו, העדר משוב, מחסור בספרים ובצעצועים חינוכיים בביתו, מיעוט הגירוי האינטלקטואלי וחוסר הגיוון בניסיונות ובחוויות.

על כן עלינו לקחת בחשבון דרכים המעשירות את יכולת נוער זה להתמודד עם וריאציות שונות בחיים על ידי חשיפתו והעשרתו למגוון רחב ככל האפשר של גירויים אינטלקטואלים וחברתיים, כשעלינו להתייחס גם לסביבת המגורים שלו.

השיטה השלישית

השיטה השלישית טוענת שהבעיה נעוצה בכך שנוער זה לא הצליח להפנים את ערכי החברה המתוקנת השואפת להצלחה בלימודים, אקטיביזם, דאגה לעתיד, השגיות, יעילות, וכולי. יתר על כן, הערכת המאפיינים נוער זה הם ערכים הפוכים השואפים לפאסיביזם, דאגה להווה, רצון שלא להיות מנוצל, תוקפנות וכולי. ערכים אלה אינם תורמים לאוריינטציה המחוצה כדי להצליח בלימודים.

על כן עלינו לקחת בחשבון תכנון דרכים המנסים לשנות ערכים בסיסים אלו המושרשים בנוער זה ולהטמיע במקומם ערכים המביאים להצלחה בתחום הלימודי חברתי.

הגישה הרואה את מקור הבעיה במוסד הלימודי

רוב מוסדות הלימודים כיום בארץ מנוהלים לרוב על ידי נציגים מן המעמד הבינוני המנותק בדרך כלל מעולמם הפנימי של נוער השוליים. בעקבות כך יש לפחות שלושה אלמנטים המונעים מנוער השוליים מלהשיג הישגים חינוכיים משמעותיים:

1. במקרים רבים מורים ומחנכים "חוזים מראש" את כשלונם של נוער זה. הנוער מצידו מבחין בציפייה זו ומתנהג בהתאם לה (נבואה המגשימה את עצמה).
2. היחס מצד המורים לתרבות ומורשת נוער זה ועולמם הפנימי הוא אדיש ולעיתים אף מזלזל. באווירה כזו אין לצפות להבנה ושיתוף פעולה מצדם החשים ובצדק כפגועים.
3. החומר הלימודי אינו משקף את עולמם של נוער זה, בעקבות כך הם מרגישים זרות ואי שייכות התורם בהכרח להורדת המוטיבציה להצליח בלימודים.

על כן עלינו להביא בחשבון לא רק את הנוער המקופח אלא גם את צוות החינוך. עליהם להכיר את מורשתם ועולמם הפנימי של נוער זה, להבין אותו ולהתייחס אליו בכבוד הראוי. בנוסף ראוי לגייס צוות המאמין ביכולתם של נוער זה להגיע להישגים לימודיים. כמו כן יש להתאים את החומר הלימודי לחוויותיהם, ניסיונם ועולמם הפנימי של נוער זה.

הגישה הרואה את הבעיה כתזונתית - פיזיולוגית

הגישה השלישית להסביר את התופעה של כשלון נוער שוליים בלימודים היא שאינם רק מקופחים מבחינה חינוכית חברתית אלא גם מבחינה פיזית ותזונתית. אוכלוסייה זו נחשפת לקשת רחבה של סיכונים פיזיים, אשר כל אחד מהם מסוגל לתרום לכשל חינוכי ומגרעות אינטלקטואליות. צעיר הגדל במשפחת מצוקה סובל לרוב מבעיות של תזונה נכונה ולא מספקת, הקשר בין תת תזונה ותת הישגים הוכח במחקרים רבים ואינו צריך ראייה, וכאילו לא די בכך, בד בבד לבעיית תת התזונה נמצא שנוער זה פגיע יותר למחלות בהשוואה לנוער אחר וסובל מתקופה ממושכת יותר של המחלה, דבר המביא להפסד רב יותר של ימי לימודים, והם נוטים להיות עייפים, מתוסכלים, ואינם מתפקדים היטב גם כשהם נוכחים בכיתה.

על כן עלינו להביא בחשבון את המרכיב התזונתי פיזיולוגי בתוכנית לקידומם החינוכי של הנוער במצוקה.

הסתייגויות

ישנם כמה הסתייגויות לדברים הנאמרים כאן:

1. הגורם הגנטי.
2. בסופו של דבר הבחירה של הנוער להצליח בלימודים היא תלויה בו, ולראיה שיש יוצאים מן הכלל שלמרות התנאים המקדימים הנ"ל, ואולי דווקא בשל כך, מצליחים הם להתעלות ולהצליח בלימודים. וכן בקצה השני ישנם בני נוער שקיבלו את כל התנאים המקדימים להצליח ובכל זאת נכשל.

במאמר זה אין הטלת ה"אשמה" רק על גורמים חיצוניים, ומבטלים את זכות הבחירה של הנוער, אלא ישנה הצבעה על כמה מן הגורמים העלולים לדחוף את הנוער לבחור בבחירה כזו או אחרת, ואלו שהצליחו או נכשלו למרות התנאים המקדימים לכך הם בבחינת "יוצא מן הכלל המעיד על הכלל".

Shayakir 12:19, 14 אוקטובר 2005 (UTC)