STS-80[עריכת קוד מקור | עריכה]

STS-80 היא משימה שהוטסה על מעבורת החלל קולומביה. ההשקה תוכננה במקורה לתאריך ה- 31 לאוקטובר בשנת 1996, אך עוכבה לתאריך ה- 19 בנובמבר ממספר סיבות. בנוסף על כך, הנחיתה שתוכננה במקור לתאריך ה- 5 בדצמבר, נדחתה לתאריך ה- 7 בדצמבר, מפני שמזג האוויר הקשה מנע את הנחיתה למשך יומיים. המשימה הייתה משימת המעבורת הארוכה ביותר שהוטסה אי פעם. היא הייתה בחלל במשך זמן של 17 ימים, 15 שעות ו- 53 דקות. למרות שהיו מתוכננות שתי יציאות של אסטרונאוטים לחלל, הן בוטלו בגלל בעיות עם פתח האוויר מה שמנע מהאסטרונאוטים תום ג'ונס ותמרה ג'רניגן לצאת מהמעבורת.

משימת החלל
שם	STS-80
מעבורת	קולומביה
כן	מרכז החלל קנדי-B-39
זמן יציאה	62 שניות.
שיגור	19 בנובמבר 1996, ב ~2:55:47 EST מרכז קנדי, מסלול 15
נחיתה	7 בדצמבר 1996, ב ~6:49:05 EST מרכז קנדי, מסלול 33
משך	17 ימים, 15 שעות ו-53 דקות.
גובה מסלול	198-233 מיילים ימיים (318-375 קילומטרים)
נטייה	28.45 מעלות
הקפות	279
מרחק	11.3 מיליון קילומטרים (7 מיליון מיילים)
תמונה
כיתוב	יושבים (מימין לשמאל): רומינגר, קוקרל. עומדים (מימין לשמאל): ג'רניגן, מוסגרייב, ג'ונס.
המשימה הקודמת	STS-79
המשימה הבאה	STS-81

צוות המעבורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקיד	אסטרונאוט
מפקד	קנת' קוקרל (Kenneth D. Cockrell)
טייס	קנט רומינגר (Kent V. Rominger)
מומחית משימה	תמרה ג'רניגן (Tamara E. Jernigan)
מומחה משימה	תומאס ג'ונס (Thomas D. Jones)
מומחה משימה	פ. סטורי מוסגרייב (F. Story Musgrave)

סדר ישיבת הצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושבים	המראה	נחיתה
מושב 1	קוקרל	קוקרל
מושב 2	רומינגר	רומינגר
מושב 3	מוסגרייב	ג'רניגן
מושב 4	ג'ונס	ג'ונס
מושב 5	ג'רניגן	מוסגרייב*

* בזמן הנחיתה, נשאר מוסגרייב על סיפון הטיסה כדי לצלם את החזרה של החללית דרך החלונות שמעליהם.

עיקרי המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

• המשלחת פרסה שני לוויינים והצליחה לשחזר אותם לאחר שביצעו את משימתם.

• במשימה שוגר הלוויין Orbiting and Retrievable Far and Extreme Ultraviolet Spectrometer . נפרס ביום הטיסה הראשון לחלל ונתפס ביום הטיסה השישה עשר על ידי המעבורת.

• המתקן של המגן נשלח ביום הטיסה הרביעי וחזר למעבורת 3 ימים לאחר מכן.

• המשימה הייתה משימת המעבורת הכי ארוכה בהיסטוריה.

• במשימה הזאת סטורי מוסגרייב נהפך להיות האיש היחיד בהיסטוריה שטס בחמש מעבורות- צ'לנג'ר, אטלנטיס, דיסקוברי, אינדוור וקולומביה.

פרויקטים מדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולומביה נשאה עימה שני לוויינים ששוחררו והוחזרו לאחר זמן קצר בחלל. הראשון היה Orbiting and Retrievable Far and Extreme Ultraviolet Spectrometer-Shuttle Pallet Satellite II) ORFEUS-SPAS II). לרכיב העיקרי של הלווין, הטלסקופ ORFEUS, היו שני ספקטרוגרפים לקליטת קרינת אולטרה סגול מרחוק. עוד ספקטרוגרף היה גם הוא על הלוויין. היה סביב הלוויין מטען שלא קשור לאסטרונומיה. הלוויין טס ללא תקלות, וצילם 422 תמונות של כמעט 150 גופים אסטרונומיים, בין הירח לכוכבים חוץ גלקטיים וקוואזר. בגלל שזו הייתה טיסתו השנייה של הלוויין, הוא יכל לשאת עימו יותר ציוד רגיש ולספק פי שניים יותר מידע.

עוד לוויין על הקולומביה היה Wake-Shield Facility) WSF) לווין שיצר אולטרה-וואקום מאחוריו, מה שאפשר יצירת סרטים דקים מוליכים למחצה שמשמשים לטכנולוגיה מתקדמת. הלוויין יצר שבעה סרטים לפני שהוחזר על ידי הזרוע הרובוטית של קולומביה לאחר שלושה ימי טיסה. קוטרו של הלוויין היה 3.7 מטרים, וזו הייתה משימתו השלישית, כשבעיות בחומרה מנעו ממנו לפרוש את השרוע הרובוטית שלו. הלוויין תוכנן ונבנה על ידי המרכז ל... באוניברסיטת יוסטון, יחד עם השותף התעשייתי שלהם, תעשיות חלל בע"מ.

עוד פרוייקט שנכלל היה Space Experiment Module) SEM) שכלל פרויקטים מחקריים של תלמידים שנבחרו לטוס לחלל. זו הייתה הטיסה הראשונה בה נכלל הפרויקט. בין הניסויים היה ניתוח של התרבות חיידקים על אוכל בזמן הקפת כדור הארץ, התפתחות קריסטלים בחלל, וההשפעה של מיקרו-גרביטציה על מטוטלת.

NIH.R4 היה ניסוי שהתבצע בשביל אוניברסיטת המוסד הלאומי לבריאות ובריאות אורגון. מטרת הניסוי הייתה לבחון את השפעת הטיסה בחלל על מחזור הדם והתכווצות כלי הדם. BRIC (Biological Research In Canister) חקר את השפעות כוח הכבידה על זרעי טבק ועגבניות. Visualization in an Experimental Water Capillary Pumped Loop) VIEW-CPL) בוצעה כדי לבחון תיאוריה על וויסות הטמפרטורה ברכבי חלל. הניסוי MDA ITA המסחרי הורכב ממספר ניסויים שתוכננו על ידי תלמידי תיכון וחטיבות ביניים ומומן על ידי חברות טכנולוגיה.

מטען המעבורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולומביה הביאה עימה שני לוויינים צפים חופשיים, שניהם היו בביקורים חוזרים בחלל. כמו כן, מגוון של ציוד שהיה חלק מהמטען היה אמור להיבדק על ההליכות חלל שהיו מתוכננות. אלה היו משמשים להיערכות לבניית תחנת החלל הבינלאומית. במטען של המעבורת היו גם:

• לוויין בשם Orbiting and Retrievable Far and Extreme Ultraviolet Spectrometer) ORFEUS-SPAS II)

• ספקטרוגרף אולטרה סגול.

• ספקטרוגרף אקסטרים אולטרה סגול.

• פרופיל קליטה בין כוכבי- (IMAPS)

• משטח אפקטים- (SESAM)

• פרויקט טרום פיתוח פרויקט טרקטורונים- (ARP)

• ניסוי סטודנטים על SEAS) ASTRO-SPAS)

• מתקן מגן- (WSF-3)

•תכנית ניסוי חלל

•EVA Development Flight Tests) EDTF-5) : מנוף, יחידת החלפת סוללות, כבל נושא כלים, פלטפורמת עבודה ניידת- תחנת עבודה רגלית ניידת, ציוד סיוע זמני, תחנת ארטיקולציה (תכנון תוך כדי ירידה לפרטים) רגלית ניידת, קשירת גוף, שימוש רב לקשירה.

•Visualization in an Experimental Water Capillary Pumped Loop) VIEW-CPL)

•מחקר ביולוגי בקופסה

•פיזור חומרים מסחריים, מכשירי טכנולוגיה עם ניסוי(CCM-A): ניסוי מסחרי (CMIX-5)

רקע משימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסטרונאוטים נבחרו למשימה שהתקיימה ב- 17 בינואר 1996. ה-Stacking of the Solid Rocket Boostersׁׁׁׁׁׁׁ) SRBs) החל 9 ספטמבר 1996. ב-18 בספטמבר תאריך השיגור נדחה לתאריך לא מוקדם יותר (נטו) מהתאריך 31 באוקטובר עד ה8 בנובמבר. מטען הדלתות נסגרו ב25 בנובמבר. למחרת, טנק הדלק החיצוני התחבר ל- SRBs בתוך בניין האספקה של הרכב. התקדמות נוספת התעכבה בעוד שני חלונות על המסלול הוחלפו; נאס"א חששה כי הם עלולים להיות רגישים לשבירה לאחר שבע ושמונה טיסות. ב 11 באוקטובר, קולומביה התחבר עם מיכל הדלק החיצוני, והמשלוח נמסר, הועבר והתגלגל ל Pad 39B התרחשה ב 16 אוקטובר, אשר בעקבות בדיקות נכונות הטיסה של מערכת ההנעה העיקרית. לאחר בדיקה של טיסת טיסה ב -28 באוקטובר, נדרשה בדיקה נוספת של ה- FRR כדי להמשיך ולנתח את מנוע הרקטות המוצק מחדש (RSRM), בשל שחיקת הזרבוב שהתרחשה ב- STS-79, וב -29 בחודש, משאבת דלק נכשלה, ועכבה את תהליך התדלוק של קולומביה, בעיית השחיקה הובילה לעיכוב של שבוע שהונהג ב -4 בנובמבר. יום השיגור של 15 בנובמבר נקבע, מותנה על השקת אטלס מוצלח יומיים לפני. התחזית של מזג אוויר גרוע דחתה את השיגור עוד יותר, עד ה-19 בנובמבר.

משתמש:Shiran15/טיוטה