משתמש:Shlomi chen/הערכה באמצעות פרויקטיים PBL

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 30/06/16. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב.
הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 30/06/16. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב. שיחה

.

מאפייני למידה מבוססת פרויקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ל PBL חמישה מאפיינים: ( J. W Thomass בתוך זוהר 2014) הנושא מרכזי בתכנית הלימודים. העבודה מאורגנת סביב שאלה מניעה שמובילה את התלמידים לעיסוק במושגים ותהליכים מרכזיים בנושא הנלמד. העבודה כוללת חקר והבניית ידע. התהליך מנוהל על ידי התלמידים אשר אחראים לבחור, לתכנן ולנהל את מהלך העבודה. התהליך אותנטי ורלוונטי. עוסק בבעיות הקשורות לעולם האמיתי וכאלה שלתלמידים אכפת מהן.

שלבי תהליך למידה מבוססת פרויקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע תיאורטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה מתבססת על רעיונותיו של וויליאם קילפאטריק, ש"תרגם" ב 1918 את רעיונותיו של מורו דיואי לספר בשם "שיטת הפרויקטים". בשיטה זו מאורגן תהליך החקר סביב פרויקט – תוצר המניע את פעילויות התלמידים. הלמידה כרוכה בהשלמת מטלות מורכבות שהתוצאה שלהן היא בד"כ "ארטיפקט" – תוצר מוחשי כגון דגם, ציור, מסמך מדיניות, הצגה, שיר וכדו'. התלמידים מציגים את התוצר שלהם בפני קהל (פרזנטציה), מסבירים אותו, מגנים עליו ומבצעים רפלקציה על תהליך הלמידה (זוהר, 2014). שיטה זו דורשת כמה תנאים בסיסיים שעיקרם שינוי מעמדו של המורה: מורה אוטונומי המעצב תכניות לימודים בהתאם לעניינו ולעניין התלמידים, למידה פעילה ועתירת חשיבה של התלמידים כשהמורה הופך ממוסר ידע למנחה, דרכי הערכה חדשות שמעודדות תוצר מורכב (פרויקט) ותהליכים של למידה חקרנית, שיתוף פעולה וצמידות אישית.[1] מחקרים מוכיחים שהערכה האמצעות פרויקטים מהווה אתגר עבור התלמידים ובכך יכולה להגדיל את הישגי התלמידים.[2] https://s3.amazonaws.com/easel.ly/all_easels/62972/Project-Based_Learning/image.jpg?w=1600&h=5220

מאפיינים של גישת ה- PBL[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. רלוונטיות לתלמיד[3]

2.שאלה "מניעה" (driving question), שאלה שתעורר את הצורך והרצון לדעת, ותאפשר חקר.

3. מעורבות תלמידים בבחירה ובבניית תהליך הלמידה

4. למידה עצמאית פעילה ושיתופי פעולה

5. אורינות מידע ותקשוב- חקר מלווה במידע ובכלים דיגיטליים חדשניים

6. הערכה שזורה- משוב שוטף, ריבוי גרסאות (תהליך של טיוט רב פעמי)

7.תוצר משמעותי המוצג באופן פומבי

ביקורות על שיטת הערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הערכה פורמלית - מונחים
  • הערכת ביצוע
  • הערכת עובדים
  • הערכת עמיתים
  • הערכה מקוונת

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר חינוך לחשיבה(אופק פדגוגי),[1], משרד החינוך
  2. ^ Trauth-Nare, Amy; Buck, Gayle. " Assessment "for" Learning: Using Formative Assessment in Problem- and Project-Based Learning, " Science Teacher v. 78 no. 1. January 2011
  3. ^ עעעע