משתמש:Shmuel refael vivante/חיים רפאל

חיים רפאל, יליד סלוניקי (2014-1924) בנם של סולטנה לבית גילידי Gilidi וצדיק רפאל היה ניצול שואה, סוחר, מוסיקאי חובב, איש עדות, יקיר העיר תל-אביב-יפו (משנת 2012), ממדליקי המשואות בהר הרצל ביום העצמאות ה-44 למדינת ישראל ובשנת ה-500 לגירוש יהודי ספרד (1992).

בשנת 1946, עם השחרור ממחנות הריכוז וההשמדה, הוא נישא בסלוניקי לאסתר רפאל (2009-1929) לבית ויוונטה Vivante , ילידת האי קורפו וניצולת השואה. בני הזוג עלו ארצה ונולדו להם שלושה ילדים. חיים רפאל הקדיש שנים מרובות לסיפור סיפורם של יהודי יוון, ובמיוחד לסיפור קורותיה של העיר סלוניקי ואחריתה הנוראית בתקופת השואה. הקים ביחד עם המוסיקולוג דר משה הוך את "מקהלת ניצולי השואה יוצאי יוון בישראל" וליווה עשרות משלחות של נוער, חיילים ומבוגרים במסעות בפולין. שימש גם כאיש עדות במפגשים רמי דרג בישראל ומחוצה לה, והוזמן לספר את סיפורו בקהילות דוברות ספרדית, ספרדית-יהודית (לאדינו) ויוונית (ביוון ובקפריסין). את סיפור חייו הוא ליווה בנגינת אקורדיון.

ילדות ונעורים

חיים רפאל (בשמו המלאה חיים יעקב רפאל) נולד בשאלוניקי שביוון בקיץ 1924, ובה רכש תרבות ספרדית-יהודית והשכלה יסודית ותיכונית. כבן למשפחת סוחרים (אביו החזיק בחנות למכירת פחמים וחמיו היה בעל צי של דוברות שנהגו לפרוק מטענים בלב ים ולהובילם לנמל סלוניקי). מגיל צעיר הוא השתלב בחנות לממכר פחם שניהלה המשפחה ברחוב וסיליסיס אולגה בסלוניקי. המשפחה התגוררה בדרות מזרח העיר סלוניקי, בשכונה מודרנית, שנבנתה עם התרחבות העיר דרומה, לאחר תבערת 1917. לחיים רפאל היו שתי אחיות (אליס - עליזה וריביקה - רבקה) ושני אחים (דוד וסמי - שמואל).

במחנות ההשמדה

בקיץ 1943 נשלח ביחד עם כל בני משפחת רפאל וגילידי – כמה עשרות במספר – למחנות המוות אושוויץ ובירקנאו. שתי האחיות והאח סמי יחד עם האם סולטנה הושמדו בליל ההגעה לבירקנאו בתחילת אפריל 1944. חיים רפאל ביחד עם אביו - צדיק - ואחיו דוד שובצו לעבודות במחנה בונה, אבל אחרי חודשים ספורים נספו האח והאבא. חיים רפאל עבד בעבודות שונות במחנות האם אושוויץ-בירקנאו, ובכלל זאת שימש סניטר בבית החולים באושוויץ ומאוחר יותר עסק בשריפת גופות בבורות שריפה גדולים. בחודשי הקיץ של 1944 עבד על הרמפה של בירקנאו והיה עד להגעתם, למיונם הראשון ולהשמדתם של יהודי הונגריה. שם ביחד עם עוד קבוצה של חברים דוברי לאדינו מסלוניקי עשו כדי להציל נשים צעירות (ואמהות לילדים קטנים), באמצעות חילוץ הילדים מידי הנשים הצעירות והעברתם לידי נשים מבוגרות. שנתיים רצופות הוא היה באחד-עשר מחנות ריכוז והשמדה, על אדמת פולין וגרמניה.

עשייה מוסיקלית

בילדותו למד מוסיקה קלאסית בסלוניקי והשתלם בנגינה בפסנתר. שימש כנער מקהלה בבית הכנסת ''בית שאול'' והיה מתלמידיו של המורה איזק ציון. הוא ניגן גם על אקורדיון ומפוחית פה. את האקורדיון לקח עמו במסעו מסלוניקי לאושוויץ. אל בין גדרי התיל, ובסמוך למשרפות הביא חיים רפאל את ניגוני הלאדינו – ממורשת גירוש ספרד – ובתושייה רבת-ייחוד מזג מרוחם של יהודי שאלוניקי לאווירת יושבי המחנות. כבר אז בלטה אישיותו, בעזרתו ליחידים שהיו בסביבתו. עם החזרה לסלוניקי רכש בשנית אקורדיון וניגן בו בהזדמנויות חברתיות שונות ובהתכנסויות של ניצולי השואה, תמיד כנגן חובב. מעולם לא נטש את הנגינה, ותמיד מצא בה מזור לכאבי העבר. בישראל היה ממקימי מקהלת ניצולי השואה יוצאי יוון בישראל, וסייע למנצח ד''ר משה הוך לגבש מקהלה זו, ללכדה כדי שביחד יסופר וינוגן גם סיפור קורותיהם של יהודי יוון במחנות השמדה. המקהלה הופיעה בשורה ארוכה של כינוסים, אירועי תרבות, ימי עיון, עצרות זיכרון. חיים רפאל ורעייתו היו מיודדים עם המשורר חיים גורי ורעייתו עליזה ועם הנשיא החמישי למדינת ישראל - מר יצחק נבון ורעייתו אופירה ע"ה.

לאחר השחרור, בשנת 1946,  בחר חיים רפאל לעלות לישראל, והצטרפה אליו רעייתו אסתר רפאל לבית ויוונטה – ילידת האי קורפו, ששרדה יחידה מכול בני משפחתה את תופת ההשמדה. לפרנסתו עסק חיים רפאל בתחומים רבים, וגאוותו בחנות המכולת – היום מעדניית חיים צדיק רפאל,  חנות מובילה ומן המוכרות בתחומה בתל-אביב וברחבי ישראל.

מר חיים רפאל הוא בעל תרומה ייחודית לחברה ולקהילה. הוא השפיע על חיי העסקים ברחוב לוינסקי בתל-אביב; תרם לחייה התרבותיים-החינוכיים של העיר תל-אביב וסייע למפעלי ההנצחה נרחבים בתחומי השואה בכלל ושואת יהודי יוון בפרט. הוא היה מבין מייסדיה ומפעיליה של מקהלת ניצולי השואה יוצאי יוון, בהדרכת המנוח ד"ר משה הוך; השתתף בכמה עשרות של מסעות בני נוער לפולין, כעד רב ייחוד המשלב את סיפור השואה בשירה ובנגינה; חבר למפיקי סרטים תיעודיים ולמפיקי תכניות רדיו וטלוויזיה על אודות השואה של יהודי יוון; תרם מזמנו וממרצו לטובת הרצאות בבתי ספר ברחבי העיר והארץ, במחנות צה"ל, בקרב אורחי חו"ל שביקרו בעיר תל-אביב, במוסדות להשכלה גבוהה, ואף שימש כאיש עדות מטעם משרד החוץ בבתי ספר דוברי יוונית ברחבי בקפריסין.

את סיפור חייו ואת פעילותו ההתנדבותית הענפה תיעד חיים רפאל בספר "שירת חיים" שראה אור בשלוש מהדורות וחולק חינם בשלושת אלפים עותקים בקרב בני נוער, מורים ואנשי חינוך, חיילים וקציני צה"ל, ובקרב רבים מן המתעניינים בסיפור שואתם של היהודים-הספרדים דוברי הלאדינו. מן הספר הזה עולה לא רק סיפורו של העד היחיד, כי אם מאמציו להחדיר אל הנרטיב הישראלי את סיפור השואה של יהודי יוון – מאמץ שעל אודותיו בלבד ראוי מר חיים רפאל לאות יקיר תל-אביב.

כשהוא חדור ברוח אופטימיות יוצאת דופן, ועל אף עברו הקשה, הצליח להקים מר רפאל משפחה לתפארת. היה אב לשני בנים ובת. סבא לעשרה נכדים וסבא-רבא לנינים. ילדיו ונכדיו עוסקים בקשת רחבה של מקצועות – מסחר, כלכלה, רפואה, חינוך, מחקר, תרבות ואמנות.

בשנת 1992 נמנה חיים רפאל עם מדליקי המשואות בהר הרצל בירושלים.

בשנת 2012 זכה בתואר "יקיר העיר תל-אביב".

נפטר בתל-אביב בגיל 90.