משתמש:Slav4/ארגז חול שמואל יהודה קצנלבוגן
שמואל יהודה קצנלבוגן - (מהרשי"ק), (ה'רפ"א - פדואה, ו' ניסן ה'שנ"ז - ונציה). מגדולי רבני איטליה במאה ה-16, דרשן ופוסק, אביו של שאול ואהל.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנת 1521 לאביו המהר"ם מפדואה ולאימו חנה נכדתו של רבי יהודה מינץ בת בנו אברהם. בצעירותו לימד תורה בעיר פדואה. בשנת ה'ש"ו בהיותו בן 25 שנים בלבד, עבר לוונציה והיה שם אחד מרבני הוועד. עם פטירתו של אביו הגאון, ישב מהרשי"ק על כסאו וכיהן כראב"ד וונציה, בתקופה זאת לימד מאות תלמידים. מהרשי"ק עמד בחליפת שאלות ותשובות בענייני הלכה עם גדולי חכמי הדור בפולין (המהרש"ל, הרמ"א ועוד) וכמה מתשובותיו נכללות בקובצי חשובותיהם.
הספר "מאור עיניים" של עזריה מן האדומים, היה שנוי במחלוקת, והוטל עליו חרם בידי רבנים כמו רבי שמואל יהודה קצנלבוגן והאלשייך הקדוש (אולם מובא ממנו ציטוט בתוי"ט בפי’ המשנה),מהו היחס בימינו לקריאה בספר זה, ובכלל מה צריך להיות היחס שלנו לחרמות על ספרים שהיו בעבר, האם הם תקפות לימינו בהם אנו מסובבים בכתבים אשר "מסוכנים" מהספר הנ"ל פי כמה וכמה?
אביו: ר' מאיר. סבא: ר' שמואל יצחק מפדובה (מצד אביו).
נערץ על כל גדולי דורו, בניהם הבית יוסף והרמ"א אשר התכתבו עמו. גם הגויים כיבדו אותו, שרים ונכבדים היו מבקרים בביתו (ביניהם הנסיך הפולני רדזיויל).
לאחר פטירתו בשנת ה'שנ"ז נספד ע"י גדולי הדור.
מספריו:
• י"ב דרשות לר' יהודה מינץ.
http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=219&safaid=6
ר 1י שמואל יהודה קצנלנבוגן ובין הנסיך ראדזיוויל. הגדת־העש מתאכצת למצוא יסיר להתקרבות זו של רבי שאול ומנה? אל הנסיך ניקילי כרי 1טוף רארז־וויל ומספרת, שהנסיך עלה לרגל לאר>ך ישראל, ובדרך שובו לביתו. כשהיה באיטליה, תם הבםף מכיסו, והרב מסדווא, ר ב י שפואל יהידי. ק ג נ ל נ ב ו ג ן , תמך בידו. ה י ב לא יד* כ ל ל א ת רוממותו של אורחו ,העני״, יכש:ורע לו אחר־כך מי הוא, בקשהו שיתענץ בגורלו של בנו הנמצא בבריםק. לה יסוד היסטורי, כי על דבר גם־עתו של־ « הגדה זו איבנה קלוטה מן האויר וי הנסיך ראדזיוויל בשנת 1584 לארץ ישראל ושיבתו משם, הדפיס בן לויתו של הנסיך הכומר טרעטער םפר (אנטוורפן 1614 ) ותורגם לפולנית על ידי הכומר ווארגצקי(קראקא 2) ושם אנו קוראים, כי אמנם נשאר הנסיך באיטליה, בעיר וויניציא, בלי פרוטה (1617 בכיסו, והיה מוכרח ל מ ש ק אצל סוחר וויניצאי נוצרי את *שרידי הקדושה״ (רעליקוויען) שהביא אתו מארץ ישראל; ו.הסוחד הלז, הגש שהיה נוצרי, מאן להכיר בקדושת המשכון. ורק אחרי הפצרות רבות נאות להלוות להנםיך את הכסף. בלאך מעיר על זה, כי הרב רבי שמואל יהודה גר איזה זמן בוויניציאה ולא מן הנמנע הוא, שיש איזו שייכות בינו ובין הנסיך. אבל את העסק הנזכר ודאי שלא עשה ר ב יהודי 'בפרט שמחבר השפר של רשםי־הפםצ אומר בפירוש, שהסוחר היה נוצרי. בשנת 1889 הדפים הפרופיסר ברשדסקי בה,ווםכודי מאמר חשוב בשם . ה י ה ו ד , שאול בן יהודה וואהל מבריסק דליטא מלך בפולין לפני המלך סטפן בתורי״ 3). לשם הגדול הזה יש שם־משנה .ההגדה היסטורית״ ומזה מוכח, שהמחבר איננו מאמין בכל הענין, אפם שבכל זאת הוא יגע לחפש מתוך מקורות שונים ולהעמיד על בוריה את אישיותו ההיסטורית של ר ב י שאול זזאהל. ואמנם הוא היה הראשון מכל ח ו ק ר י - הקדמוניות, שחפש בארכיונים בנדון זה ומצא ברטים מענינים מאד על־אודות ר ב י שאול וואהל. על יסוד חקירותיו של ברעדםקי וגם על יסוד חקירותי אני הנני לתת בזה שרטוטים אחדים לקורות האדם הגדול הזה. בל$ך בילימ ( 1 Die Sage ו 01 ט Saul Vahl, dem Eintagskoenig von Polen. Zeltschrilt der hist. Gcsellschaft d. Provlnz Posen, IV Jahrgang s. 233-258. צ) Peregrinacia albo pielgrzymowanie do Ziemie Swi?tej J. 0. P. rtiko* I&ja Chrisztola Radziveilla woj. Wilerisktego przez J . r t . x. Tomasza Tretera Kuet. Warmirtskiego opisana, a przez X. R. Wargockieko na vohki przelozonti מו KrA« kouie 1617 הכפרות של הדבר הזה א*ל H a r t l e b K a z i m i e r z : polskie dztennik* $0dv6iy מו x v i ״ש Lwdw 1920 str. 6~7. 3) EEPUlAJlCKlHi: BOCXORI, 1889 דבי שאול וואהל — אישיות היפצודית ד
http://chabadlibrarybooks.com/download.aspx?req=29041
ר' אליעזר אשכנזי (מעשי ה'), פוסטאט-איטליה-פראג-פולין (1513-1586) תלמידם של רבי יוסף טאיטאצאק ושל ר' יוסף קארו (יחד עם מהר"ם אלשיך). בהיותו בן 26 שימש ברבנות במצרים. בחלוף 20 שנה נאלץ לצאת ממצרים ועבר לעיר פמגושטה שבקפריסין (על תקופה זו כתב בהקדמתו לספרו "יוסף לקח").
משם עבר רבי אליעזר לוניציה אך בשל מחלוקת קשה עם ר' שמואל יהודה קצנלנבוגן (מהרשי"ק) מפאדובה וסיעתו נאלץ להעתיק מקומו לפראג. מאוחר יותר חזר לאיטליה, הפעם לקרימונה, אך גם שם לא פסקו נדודיו והוא היגר לפולין, שם שימש כאב בית הדין בפוזנא ואף עמד בראש ישיבה מקומית. את חייו סיים בקרקוב.
חיבר את הספר "מעשי השם" על התורה ואת "יוסף לקח" על מגילת אסתר, וכן פירוש להגדה של פסח ותשובות הלכתיות רבות.
http://www.nechama.org.il/commentators/23.html
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי שמואל יהודה קצינלנבוגן (מהרשי"ק), אתר משפחת פדהצור מצפת.