משתמש:Socsci/הפקולטה למדעי החברה
הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב נוסדה בשנת 1964.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפתיחת בשנת 1964, הלימודים בפקולטה למדעי החברה החלו בחוגים: סוציולוגיה, ארצות מתפתחות, מדעי המדינה ויחסים בין לאומיים. במרוצת השנים נפתחו חוגים נוספים ללימוד ולימודי תארים מתקדמים.
על הפקולטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמה של הפקולטה למדעי החברה מעיד על ייחודה, היא מהווה מסגרת אקדמית ברמה גבוהה, המכשירה סטודנטים תוך שילוב ההוראה עם המחקר, כאשר כל אחד מנושאי הלימוד מחוברים באופן ישיר והדוק לסביבה בה אנו חיים. הסטודנטים רוכשים ידע תאורטי מעמיק ומיומנויות שמאפשרות להם להבין את מורכבות החיים החברתיים ומתנסים בביצוע מחקרים ברמה גבוהה שמחברים בין התאוריה לשדה העשייה של החברה הישראלית. גישה רב ממדית זו באה לידי ביטוי בכך שסגל הפקולטה מורכב מחוקרים מן השורה הראשונה, תאורטיקנים מוכרים בארץ ובעולם, וכן מדמויות מפתח מהשדה המביאות לפקולטה את ניסיונם העשיר בתחומים: הכלכלי, המדיני, התקשורתי והצבאי. מאז הקמתה צמחה הפקולטה והתפתחה הן מבחינת מספר הסטודנטים, חברי הסגל המנהלי והאקדמי, והן מבחינת הרחבת נושאי הלימוד ותחומי המחקר. נכון לשנת 2013 לומדים בפקולטה כ3500 תלמידי תואר ראשון, 1800 תלמידי תואר שני וכ-200 תלמידי תואר שלישי.
תחומי הלימוד בפקולטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפקולטה למדעי החברה הינה רב-גונית ומיוצגים בה מגוון התחומים של מדעי החברה. בפקולטה שלושה בתי ספר עצמאיים: בית הספר לכלכלה, בית הספר לעבודה סוציאלית ובית הספר למדעי הפסיכולוגיה, ו-5 חוגים: מדע המדינה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, תקשורת, לימודי עבודה ומדיניות ציבורית. כמו כן, מתקיימות בפקולטה תכניות לימודים ייחודיות בעברית ובאנגלית ביישוב סכסוכים וגישור, הגירה, דיפלומטיה וביטחון, תקשורת פוליטית למנהלים, התכנית הבינלאומית ללימודי ביטחון ודיפלומטיה, התכנית הבינלאומית למדע המדינה ותקשורת פוליטית, התכנית למנהלי משאבי אנוש, והתכנית להתמודדות עם מצבי לחץ, אסון וטראומה. במסגרת לימודי התואר הראשון מעודדת הפקולטה לימודים בין-תחומיים ורוב הסטודנטים לומדים במסגרות דו-חוגיות בתוך הפקולטה או בשילוב עם פקולטות אחרות כגון ניהול, מדעי החיים, מדעי הרוח, אומנויות ומדעים מדויקים, ואילו בתארים המתקדמים לומדים הסטודנטים באחד החוגים ומתמחים בתחומי המחקר המובילים, חלק מתוך שאיפה להשתלב בעולם האקדמי וחלק אחר מתוך רצון ליישום הידע בפרקטיקה המקצועית. הפעילות המחקרית הענפה המתקיימת בפקולטה נעזרת במרכזי ומכוני מחקר והיא מהווה בסיס לתכניות ההוראה השונות בהן הפקולטה מכשירה את דור העתיד של החוקרים ואנשי המקצוע במגוון מדעי החברה. בפקולטה מתקיימים מידי שנה מגוון אירועים - ימי עיון, כנסים והשתלמויות בהם יש הזדמנות לסטודנטים, וכן לקהל הרחב ללמוד ולהכיר תחומים ייחודיים הקשורים לחיי החברה, והנמצאים במרכז השיח הציבורי בהווה.
הדקאנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תשכ"ז – תשכ"ט: ד"ר יונתן שפירא
- תש"ל- תשל"ב: פרופ' חיים בן-שחר
- תשל"ג-תשל"ד: פרופ' איתן ברגלס
- תשל"ה-תשל"ז: פרופ' סעדיה תובל
- תשל"ח-תשמ"א: פרופ' אשר אריאן
- תשמ"ב-תשמ"ו: פרופ' אסף רזין
- תשמ"ז-תשנ"א: פרופ' אפריים יער
- תשנ"ב-תשנ"ג: פרופ' יונתן שפירא
- תשנ"ד-תשנ"ח: פרופ' אריה נדלר
- תשס"א-תשס"ב: פרופ' משה סמיונוב
- תשס"ח-תשס"ז: פרופ' נח לוין-אפשטיין
- תשס"ו-תשס"ג: פרופ' איה וינר
- תשס"ט-תשע"ב: פרופ' נח לוין-אפשטיין
- תשע"ג-תשע"ד: פרופ' תמי רונן
המכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מכון ב.י. ולסיל כהן לחקר דעת קהל
- מכון וולטר ליבך לחינוך לדו-קיום יהודי-ערבי
- מכון ע"ש דוד הורוביץ לחקר החברה והכלכלה
- מכון הרצג לחקר ההזדקנות והזקנה
- המכון ללימודים ארופאיים ע"ש מוריס א. קוריאל
- מכון חיים הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה
- מכון סאקלר לכלכלה
- המכון האוניברסיטאי לדיפלומטיה ושיתוף פעולה אזורי
- מכון למחקר כלכלי ע"ש ד"ר ישעיהו פורדר
- מכון לחקר חברתי
- המכון לדיפלומטיה יישומית ע"ש פרנסיס ברודי
המרכזים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המרכז לחקר התקשורת של העם היהודי ע"ש אנדראה וצ'רלס ברונפמן
- בית ספר לממשל ולמדיניות ע"ש הרולד הרטוך
- המרכז האוניברסיטאי לגישור ויישוב סכסוכים ע"ש אוונס
- מרכז אדלר לחקר רווחת הילד ושלומו
- המרכז הבינתחומי לחקר מדיניות וטיפול בילדים ונוער
- מרכז לפיתוח ע"ש פנחס ספיר
- מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום
- מרכז אדלר לחקר ההתפתחות והפסיכופתולוגיה של הילד