לדלג לתוכן

משתמש:Space sheep1964/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפני שאין כוחות משיכה בחלל ,לאחר שמקיאים בחלל הקיא מתפזר ומאוד קשה לנקות אותו או לאסוף אותו. כל נוזל שנמצא בחלל מרחף בצורת בועה (אם לא מתערבים בו).אם מקיאים בחלל במקום סגור (חללית) לאחר זמן מה המקום יתחיל להריח רע כתוצאה מהקיא. בנוסף קיא הוא אינו סטרילי – הוא נושא חומרים רעילים וחומרים מזיקים. אם הסיבה להקאה היא זיהום, הקיא הוא הכן דבר מדבק. הפתרון העכשווי הוא שקית הקאה אטומה אשר בעת ההקאה מקיאים לתוכה (כמו שמחלקים ברכבות הרים רק שהשקית המדוברת במקרה זה היא אטומה) והיא נשארת בחללית באזור האשפה.

בעיה ראשונה- קיא בתוך מעבורת החלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפני שאין כוחות משיכה בחלל ,לאחר שמקיאים בחלל הקיא מתפזר ומאוד קשה לנקות אותו או לאסוף אותו. כל נוזל שנמצא בחלל מרחף בצורת בועה (אם לא מתערבים בו). תכונותיו של הנוזל בחלל שונות מתכונותיו על כדור הארץ. על כדור הארץ , הנוזל תופס את נפח הכלי בו הוא נמצא ולעומת זאת בחלל הוא נראה כמן 'גוש מרחף' של נוזל. אם מקיאים בחלל במקום סגור (חללית) לאחר זמן מה המקום יתחיל להריח רע כתוצאה מהקיא. בחלל האסטרונאוטים עוברים מסעות רבים ותחושות שונות עוברות עליהם בזמן השהייה בחלל. מחקרים הוכיחו כי ריחות משפיעים על נפש האדם והם יכולים להשפיע על מצב רוחו, על מצבו הנפשי, על התנהגותו, על יכולותיו הקוגניטיביות (זיכרון, שפות, חשיבה, הכרה), על יכולות הביצוע שלו ועוד. בנוסף קיא הוא אינו סטרילי – הוא נושא חומרים רעילים וחומרים מזיקים. אם הסיבה להקאה היא זיהום, הקיא הוא הכן דבר מדבק. אם אדם מקיא בחללית יש על כל השוהים בה לדאוג להיגיינה מקסימלית , לסטריליות ולדאוג למרחק מהאדם החולה. את השתן והצואה מאחסנים בבטן החללית, צואת האסטרונאוטים שיש להם זיהום חייבת להישמר בסביבה סטרילית ולהסגר היטב לפני שהיא מושלכת אל הפח! הפתרון העכשווי הוא שקית הקאה אטומה אשר בעת ההקאה מקיאים לתוכה (כמו שמחלקים ברכבות הרים רק שהשקית המדוברת במקרה זה היא אטומה) והיא נשארת בחללית באזור האשפה. הבעיה בפתרון זה שצריך להוציא את השקית מהר מאד ולפתוח אותה, הפעולה לוקחת זמן רב יותר מהזמן שייקח לאסטרונאוט להקיא. ובהתחשב בעובדה שהאסטרונאוט צריך להקיא , זוהי אינה פעולה נוחה במיוחד. בנוסף, על השקית להיות זמינה לאסטרונאוט. בנוסף הפתרון לא עונה על השאלה של מה קורה אם מקיאים במהלך משימה כאשר האסטרונאוט חובש קסדה.

בצהלך הקאה בתוך החליפה חייו של האסטרונאוט נמצאים בסיכון. הקיא יכול לגרום לדלקת ריאות חמורה והוא יכול לשבש את מחזור החמצן של האסטרונאוט. דבר זה יגרום לאסטרונאוט להרגיש מאוד לא בנוח. בנוסף לזה שהוא ירגיש לא בנוח דבר זה עלול להקשות עליו לבצע משימות. האסטרונאוט מייק מולאן העיד בביוגרפיה שלו שקיא בתוך קסדת חלל יכול להיות קטלני במיוחד אם האסטרונאוט נמצא במהלך הליכת חלל. הקיא יכול להימרח בתוך הקסדה ובכך "לעוור" את האסטרונאוט. אם הקיא נכנס למערכת הנשימה של האסטרונאוט הוא יכול לגרום לדלקת ריאות והקיא אפילו יכול לגרום לאסטרונאוט להחנק והוא עלול למות. הקאה בתוך הקסדה היא מאוד מסוכנת! קיא בתוך קסדת החלל מסכן את האסטרונאוט, ובעת ההקאה האסטרונאוט נמצא בסכנת מוות!


בעיה שנייה- קיא מחוץ למעבורת החלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הקאה בתוך החליפה חייו של האסטרונאוט נמצאים בסיכון. הקיא יכול לגרום לדלקת ריאות חמורה והוא יכול לשבש את מחזור החמצן של האסטרונאוט. דבר זה יגרום לאסטרונאוט להרגיש מאוד לא בנוח. בנוסף לזה שהוא ירגיש לא בנוח דבר זה עלול להקשות עליו לבצע משימות. האסטרונאוט מייק מולאן העיד בביוגרפיה שלו שקיא בתוך קסדת חלל יכול להיות קטלני במיוחד אם האסטרונאוט נמצא במהלך הליכת חלל. הקיא יכול להימרח בתוך הקסדה ובכך "לעוור" את האסטרונאוט. אם הקיא נכנס למערכת הנשימה של האסטרונאוט הוא יכול לגרום לדלקת ריאות והקיא אפילו יכול לגרום לאסטרונאוט להחנק והוא עלול למות. הקאה בתוך הקסדה היא מאוד מסוכנת! קיא בתוך קסדת החלל מסכן את האסטרונאוט, ובעת ההקאה האסטרונאוט נמצא בסכנת מוות! ישנו פתרון נוסף של מדבקות נוגדות חולי, הן מצמצמות את אורך המחלות בחלל ונוגדות חיידקים רבים שיכולים לתקוף את האסטרונאוטים. אבל דבר זה רק מקטין את סיכויי התופעה. משמע, זה לא מבטיח שהאסטרונאוטים לא יחלו בחלל אלא רק מוריד את הסיכויים שיתקפו אותם חיידקים. בנוסף, כדי לאפשר לצוות להסתגל לתנאים בחלל, בדרך כלל לא מתכננים פעילויות מחוץ לחללית או לתחנת החלל בימים הראשונים של המשימה.


האדם הראשון שהקיא בחלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוכל שאכל יורי גגארין, האדם הראשון בחלל, היה לא מגוון במיוחד; שלוש שפופרות כמו של משחת שיניים. שתיים עם בשר , ואחת עם רוטב שוקולד לקינוח. אך לא לכולם יש קיבה עמידה וחזקה כמו של גגארין. גרמן טיטוב, יצא בשנת 1961 אל מסע החלל שלו (טיטוב היה במעבורת השנייה בחלל) ושם חווה המדע לראשונה את בעיית הקיא בחלל. בכדור הארץ הקיא היה נמשך על הקרקע ומתפזר (נשפך) בגלל כוחות המשיכה, אך בגלל שבמקרה הזה הוא הקיא בחלל, הקיא התפזר בכל החללית. טיטוב נאלץ לאסוף את הקיא בשקית, דבר שלקח הרבה זמן מפני שלא היו מוכנים למצב זה מראש ובנוסף הקיא שהתפשט בחללית גרם לריח רע, ותחושה לא נוחה בחללית. גרמן טיטוב - גרמן טיטוב נולד ב-11 בספטמבר 1935. לאחר שסיים את את בית הספר התיכון התקבל גרמן לבית הספר לטיס. בשנת 1957 סיים את לימודיו והוסמך לתפקיד של טייס קרבי בדרגת סגן. טיטוב התאמן יחד עם עוד עשרות טייסים צעירים בתוכנית החלל הסובייטית והיה אמור להחליף את יורי גגארין במקרה חירום. לאחר טיסתו ההיסטורית של גגארין נבחר טיטוב להיות הקוסמונאוט (אסטרונאוט רוסי) השני ושוגר לחלל ב-6 באוגוסט 1961, בחללית "ווסטוק 2". טיסתו הייתה ארוכה יותר מזו של גגארין פי 14 בערך, ובמהלכה ביצע טיטוב 17 הקפות סביב כדור הארץ. טיטוב נשאר מאז ועד היום האדם הצעיר ביותר שטס לחלל - הוא טס בגיל 25 ו-11 חודשים.

הפתרון שלנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפתרון שלנו פותר את בעיית ההקאה כשהאסטרונאוטים חובשים קסדה. הפתרון שלנו הוא לחבר צינור לקסדת החלל. פתח הצינור ( האיזור אשר מתחבר לקסדה) הינו בצורת משפך ומשם עובר הקיא בצינור אל שקית הקאה אשר ממוקמת בצד החליפה. בצינור יש מעצור אשר נפתח כאשר האסטרונאוט לוחץ על כפתור בקסדה ומאפשר כניסה אל גוף הצינור. אל הצינור מחוברת משאבה אשר יוצרת וואקום ואחראית על שאיבת הקיא אל הצינור. בצינור הקיא מובל את שקית ההקאה. אנו מצפים שכל התהליך ימשך מספר שניות , ולאחר התהליך האסטרונאוט יוכל להמשיך במשימתו כרגיל. בנוסף, ליד צינור המים שבקסדה ימוקם צינור שיעביר תרסיס מי פה בכדי להעביר את הטעם הרע לאחר ההקאה. המנגנון בצינור עובד באמצעות משאבה חשמלית וריק.