לדלג לתוכן

משתמש:Storghu/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אדאוואלאת' קאקאת ג'אנאקי אמאל (באנגלית: Edavalath Kakkat Janaki Ammal) נולדה ב5 בנובמבר1897 בעיר תליצ'רי (כיום: ת'אלאסרי) שבהודו, ונפטרה ב7 בפברואר 1984. היא הייתה הבוטנית הודית הראשונה. היא ידועה ממחקריה על זיווג צמחים, גנטיקה וציטיגנטיקה. מחקריה על כרומוזומים בצמחים היו חשובה מאוד להכלאה ופיתוח זנים של כני סוכר, חצילים ומגנוליות בעלי תשואה גבוהה. בשנת 1977 זכתה בפרס פאדמה שרי, אשר מוגדר כהפרס האזרחי הרביעי הכי גדול בהודו.[1]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדאוואלאת' קאקאת ג'אנאקי אמאל נולדה בשנת 1897, האחות העשירית מבית בין 19 אחים ואחיות, בעיר תליצ'רי (כיום: ת'אלאסרי) בהודו. אביה היה שופט במערכת בתי המשפט הכפופים לתלצ'ירי, שמר על גן בביתם וכתב שני ספרים על ציפורים באזור של מאלאבאר הצפוני בהודו. זו הייתה הסביבה בה אמאל מצאה את החיבה שלה לבוטניקה (לפי אחייניתה, גיטה דוקטור).[1][2]

אמאל קיבלה תואר ראשון בבוטניקה ממכללת קווין מארי (Queen Mary’s College) ואף סיימה בהצטיינות . היה זה נדיר לבחור במסלול כזה משום שבאותו זמן, משום שנשים ונערות היו במעמד נמוך יותר מגברים, ולכן לא שאפו להשכלה גבוהה, גם בהודו וגם בעולם. לאחר שסיימה את לימודיה, לימדה אמאל במשך שלוש שנים בקולג' הנוצרי לנשים במדרס, עד שקיבלה הזדמנות ייחודית, ללמוד בחו"ל בחינם באמצעות מלגת ברבור, שהוקמה באוניברסיטת מישיגן על ידי הנדבן לוי ברבור ב-1917 עבור נשים אסייתיות. במהלך תקופתה באוניברסיטת מישיגן היא התמקדה בציטולוגיה של צמחים, חקר הרכב הגנטי ודפוסי, ביטוי הגנים בצמחים. היא התמחתה בגידול כלאיים בין-ספציפיים (המופקים מצמחים ממין אחר) והכלאיים בין-גנריים (צמחים מסוגים שונים באותה משפחה). בשנת 1925, קיבלה אמאל תואר שני במדעים. ובשנת 1931 היא קיבלה את הדוקטורט שלה, והפכה לאישה ההודית הראשונה שקיבלה תואר זה בבוטניקה בארה"ב.[1][3][4]

ב-1940 היא עברה למכון הגננות ג'ון אינס בלונדון, שם חקרה את מקורם והתפתחותם של צמחים תרבותיים עם סיריל דין דרלינגטון. עבודתה תורגמה לאטלס הכרומוזומים של צמחים תרבותיים אותו כתבה יחד עם סיריל דין דרלינגטון. יחד הם רשמו את מספרי הכרומוזומים של כ-100,000 מיני צמחים. זה לא היה כמו כל אטלס בוטני אחר שבאותה תקופה התמקד רק בסיווג בוטני. עבודה זו הפכה למקור ציטולוגי חשוב מאוד של צמחים רלוונטיים כלכלית, המספקת תובנות לגבי דפוסי הרבייה והאבולוציה שלהם. כהונתה במכון הגננות ג'ון אינס חפפה למלחמת העולם השנייה.[1][3][4]

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמומחית בציטוגנטיקה, אמאל הצטרפה לתחנה לגידול קני סוכר בקוימבטורה כדי לעבוד על ביולוגיה של קני סוכר. באותה תקופה, קנה הסוכר המתוק ביותר בעולם היה זן ה"Saccharum oficianarum" מפפואה גינאה החדשה, והודו ייבאה אותו מדרום מזרח אסיה. במטרה לשפר את זני קנה הסוכר המקומיים של הודו, הוקמה תחנת הרבייה של קנה הסוכר בקואימבטור בתחילת שנות ה-20. על ידי מניפולציה של תאים פוליפלואידים באמצעות הכלאה במעבדה, אמאל הצליחה ליצור זן בעל תשואה גבוהה של קנה סוכר שישגשג בתנאים הודיים. המחקר שלה גם עזר לנתח את התפוצה הגיאוגרפית של קנה הסוכר ברחבי הודו, ולקבוע מקורו של קנה הסוכר "Saccharum spontaneum" בהודו. האגודה המלכותית לגננות אשר התרשמה מעבודתה, הזמינה את אמאל לעבוד כעוזרת ציטולוג במעבדתם בגן ויסלי בסארי באנגליה.[1][3][4]

במהלך השנים שבהן בילתה באנגליה, אמאל ערכה מחקרים בכרומוזומים של מגוון רחב של צמחי גן. מחקריה על מספרי הכרומוזומים והפלואידה, במקרים רבים, האירו אור על התפתחות המינים והזנים. אטלס הכרומוזומים של צמחים תרבותיים שכתבה יחד עם סי ד דרלינגטון ב-1945 היה אוסף ששילב הרבה מעבודותיה על מינים רבים. באגודה, אחד המפעלים עליהם עבדה היה המגנוליה. עד היום, בקמפוס החברה בוויסלי ישנם שיחי מגנוליה ששתלה וביניהם זן עם פרחים קטנים לבנים הנקראים על שמה: "Magnolia kobus Janaki Ammal".[1][3][4]

בשנת 1946, אמאל הצטרפה לאגודת הגננות המלכותית בוויסלי כציטולוגית וכחברת צוות בשכר ראשונה של האגודה. היא חקרה את יישומים בוטניים הפוטנציאליים של מוטגן כימי שיכול להכפיל את מספר הכרומוזומים של צמחים. עבודתה הוכרה על ידי ראש ממשלת הודו בזמנו, ג'אוואנארלל נארו. הוא רצה שהיא תחזור להודו כדי לסייע בשיפור החקלאות ההודית. היא חזרה להודו בתחילת שנות ה-50, ומונתה למנהלת הראשונה של המעבדה הבוטנית המרכזית של ממשלת הודו בלאקנוב. אמאל שמה לה למטרה ליצור פלטפורמה לאומית למחקרים גנטיים ולאסוף ולסקר את המגוון הפרחוני של הודו. זה היה תזמון מצוין מכיוון שלאחר העצמאות, הודו עדיין התאוששה מרעב חמור ואמאל עזרה לזהות ולשמר את המגוון הביולוגי הפרחוני של הודו.[1][3][4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]