לדלג לתוכן

משתמש:Subb16/אפרים צוקרברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב אפרים צוקרברג נולד ביום שישי כו' אב התרצג נפטר ביום ראשון ט' ניסן התשעו. נולד בליציה שבפולין במהלך מלחמת העולם השנייה בהיותו בן שש שנים הוגלה עם משפחתו לסיביר בעקבות בקשת המשפחה מהשלטון הסובייטי להצטרף עם שאר משפחתם שנמצאים בשטח הנאצי ובעקבות כך הוגלתה המשפחה כולה לסיביר בגלל בקשה זו שנתפסה בעיני השלטון הסובייטי כבגידה. מהלך ההגליה התברר למפרע שהביא להצלתו של הרב צוקרברג ומשפחתו שהרי הנאצים לא הצליחו באף שלב במהלך מלחמת העולם השנייה להגיע לסיביר. בסיביר המשפחה סבלה מעוני ומרעב ביחד עם כל הגולים שסבלו רעב עצום ונורא שאי אפשר לתאר במילים. לאחר גמר מלחמת העולם השנייה הגיע עם משפחתו חזרה לפולין ושם ראה את מבטיהם השונאים של הגויים הפולנים שכביכול אמרו "חבל" שהצליחו לשרוד את השואה כך סיפר הרב צוקרברג.

לאחר מכן בהיותו בן 14 שנים הוא עלה עם משפחתו ארצה והלך ללמוד בישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה אצל הרב נריה. הרב צוקרברג למד ביחד עם הרב דב ליאור באותו מחזור, "מחזור ח" בכפר הרוא"ה השכבה הייתה מחולקת חצי מחזור היו של צברים וחצי מחזור היו של ניצולי שואה. הלימודים בכפר הרוא"ה של אז היו לימודי קודש בלבד ללא לימודי חול. כאשר הוא הגיע לכפר הרואה הם התחילו בלמידת חומש הואיל והיה חסר לכל העולים מפולין שהיו במלחמה ידע בסיסי ביהדות בעקבות המלחמה. בכפר הרואה הרב צוקרברג נקשר מאוד לרב נריה ולמד ממנו ומדרכיו.

לאחר סיום לימודיו בכפר הרואה הרב נריה שלחו ללמוד בישיבת כנסת חזקיהו ששכנה בזכרון יעקב באותה תקופה כיום היא שוכנת בכפר חסידים. לאחר שנתיים בכפר חסידים הרב צוקרברג עבר ללמוד בישיבת סלובדקא שהייתה אז בראשות רבי אייזיק שר ממנו הוא ספג את דרכו במוסר.

לאחר שלוש שנים בישיבת סלובדקא הוא התחתן עם שרה לאה ביתו של ראש ישיבת תפארת צבי רבי יחזקאל פרצוביץ' דודו של ר' נחום פרצוביץ' ראש ישיבת מיר בעל שיעורי רבי נחום. לאחר חתונתו גר בשכונת גאולה למד במיר והיה לתלמידו של רבי נחום פרצוביץ'. ובנוסף לכך כיהן כר"מ בישיבת תפארת צבי הישנה שהוקמה בתור ישיבה קטנה של חברון.

לאחר סגירתה של תפארת צבי הישנה בסוף שנת תשמא' נפתחה מחדש תפארת צבי החדשה בשנת תשמט אשר נועדה להיות ישיבה גבוהה לתיכוניסטים ושם כיהן הרב צוקרברג כראש ישיבה עד פטירתו בט' ניסן התשעו'.

השקפת עולמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב צוקרברג ראה את השואה בתור האסון הנורא ביותר שהיה לעם היהודי אי פעם ותמיד היה חוזר על כך בדרשותיו.

כל ליל עצמאות הרב צוקרברג היה עומד ודורש על השמחה הגדולה שהייתה בעם היהודי ובארץ ישראל כשקמה המדינה וכשקם הצבא והיה מתאר את תחושת ההתרגשות שהייתה במצעד הראשון ביום העצמאות שלא נתנו לחיילים ולג'יפים לצעוד וכך כונה המצעד הראשון המצעד שלא צעד.

דרכו בחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב צוקרברג דגל בשיטה חינוכית בתור ראש ישיבה שאין לכפות דברים והנהגות על התלמיד אלא התלמיד צריך מעצמו ומיוזמתו לתקן את דרכיו ודרכו של ראש הישיבה והרבנים רק לרמוז לו שיבין לבד שעליו לשפר את דרכיו. הרב צוקרברג היה תמיד מספר את המשל של הכפרי שהלך לנקות את התרנוגלת החדשה שקנה מהשוק עמל הכפרי במשך שעה תמימה לנקות את התרנגולת מהבוץ ואולם שוב התרנגולת חזרה לבוץ והתלכלכה אולם כשרצתה התרנגולת ללכת חזרה לישון היא פרשה כנפיה ותוך 20 שניות ניקתה עצמה מכל הבוץ. הרב צוקרברג אחז של התלמיד לעצב לעצמו את הדרך האישית בחייו ואין לראש ישיבה ולרבניה להלעיט אותו בהשקפה מסוימת תפקיד הרב זה לכוון אותו מלמעלה ולא לקבוע לו מה לחשוב. כל ליל שבת היו תלמידי תפארת צבי באים לביתו ושואלים אותו שאלות בענייני אקטואליה ואמונה.

דרכו בלימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב צוקרברג היה מוסר שיעור כללי פעם בשבוע בישיבת תפארת צבי בסוגיא הנלמדת ובה חתר למצוא את האמת בפשט הפשוט והאמיתי ולא להאריך בחקירות וסברות תמיד היה רגיל לומר בשם רבותיו כל הדחוקים אמת כל הסברות והפלפולים שקר.