לדלג לתוכן

משתמש:Svono

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סוונו, או סוון בקיצור, הוא יצור מופלא וקסום. יש הטועים וחושבים אותו לבן אדם רגיל אבל למען האמת הוא שלושת-רבעי כבשה. למרות זאת, רבע האדם שבו הוא השולט העיקרי על התנהגתו ולכן הסוון מתורבת.

סוונו במלוא תפארתו

תכונות הסוונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבות הן תכונות הסוון ותועלתם לאדם מרובה עד מאוד.

פרוותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוותו של הסוונו היא בהחלט אחת התכונות הכי מרהיבות ומיוחדות בעולם כולו. פרוותו של הסוון שופעת בכל איברי גופו ולכן נקראת סוודר טבעי. לשם השוואה, הסוון מגדל פרווה כל שבוע פי חמש מאשר מפרישות עדר ממוצע של כבשים בחודש! פרוות הסוון מסובכת מאוד לתפירה ולכן רק חייטים מנתחים יכולים לתפור ממנה בגדים. בגדים מפרוות הסוון נודעים בחמימותם ובמגעם הנעים ולכן בעלי תושייה יכולים לנצל זאת לרווחים עצומים.

סביבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוון נמצא בכיתה י"ב רביעית. הוא מצטיין בכל מקצועות הלימודים ובעיקר בשיעוריו של המורה האוגר החולה. הוא זקוק לאספקה שוטפת של מים מהשוקת אבל מסוגל לעכל אוכל מהחדר אוכל כמו כולם. בנוסף, הוא זקוק לMP3 שבסלולרי שלו ובאמצעותו שומע שירים ממיטב המשוררים והזמרים ברעש מחריש אוזניים למרות השימוש באוזניות.

חוש הריח[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוש ריחו של הסוון נחשב מפותח במיוחד. הדבר מתאפשר הודות למספר עצום של תאים עשירים בקולטני ריח באף (כ-220 מיליון מול 5 מיליון באדם).

ידוע שהסוון מסוגל להבדיל בין שני סוגי ריחות:

ריח שמקורו באוויר: ריח אשר אורגניזם או חפץ משאיר בסביבתו כאשר הוא עובר בה. ריח שכזה הוא מקוטע, נעלם במהירות אך חזק באופן יחסי.

ריח שמקורו באדמה: ריח אשר אורגניזם או חפץ משאיר כחתימה על האדמה. ריח שכזה הוא בדרך כלל חלש יותר, נוטה להתערבב עם ריחות אחרים אך מתנדף באיטיות רבה, תכונה המאפשרת לסוון להתחקות אחריו זמן רב לאחר החתימה הראשונית.

חוש הריח הנהדר של הסוון מתבטא ביכולתו המדהימה לזהות מה יש לאכול בחדר האוכל ממרחקים.

סוונו בספרות ובשירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבות נכתבו על ידידנו הסוון.לדעת חוקרים רבים, המקור הקדום ביותר הוא להמצאות הסוונו הוא בתורה: סוונו היה אל מצרי ולכן בני ישראל הקריבו אותו במצרים. גם בכתביו של שי עגנון אפשר למצוא את דברי תשבחות הסוון כגון: "כל השעווה שבעולם לא תוכל לכסות את שערות ידו האחת של הסוון" "ריח פרוותו הקסומה מלבלבת בתקופת האביב בחורשות הירדן". השיר המפורסם ביותר שנכתב אודותיו הינו השיר הנהדר של קלי קלארקסון בעל הפזמון המדהים "סוונו שיכור, הוא כל כך כל כך שיכור, סוונו שיכור כן כן" שיר נוסף שנכתב על נפלאות הסוונו הוא השיר "כמו אז" של שלמה ארצי. בשיר זה אפשר לשמוע בבירור את המילים "סוונו שיכור".

חג גזיזת הסוונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור החג הזה קדום ביותר ושמו הרשמי הוא חג הגזיז. תאריך חג זה היה שנוי במחלוקת אם ביום העצמאות או בל"ג בעומר ובגלל שלא הייתה הכרעה הוחלט לגזוז בשניהם. גזיזת הסוונו מתבצעת ע"י כלי מיוחד במינו שלפי האגדה יוצר ע"י חייזרים מהצד האפל של כוכב פלוטו. החג משמח במיוחד כי גזיזת הסוון מפיקה טונות צמר איכותי שמספיק לתפירת אלפי בגדים. בנוסף, סוונו מצפה לגזיזתו כל השנה אשר גזיזתו מקלה ומרעננת אותו.

קרובי משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני כ15 שנה, נמצאו מסמכים שנכתבו ע"י דארווין המעידים על קרבתו הגנטית של הסוון לממותה. המסמכים מגלים שבניגוד למחקרים בנושא, הממותה לא נכחדה אלא התפתחה אבולוציונית לממדים מזעריים ע"מ להסתתר מדינוזאורים. בנוסף, היא גידלה פי 17 פרווה כאמצעי הגנה נוסף (שום יצור בעולם לא אוהב אוכל שעיר).

סוון הביצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לדעה הרווחת, סוון הביצות הוא רק מיתוס ואיננו אמיתי. השמועות עליו התחילו לפני כמאה שנה בעקבות ביקור של משלחת חוקרים באגם החולה, שם מצאו סלעים מכוסים אצות מכל עבר וחשבו זה מאובן שעיר במיוחד. אך לאחר בדיקות שבוצעו בשנים האחרונות, גילו שמדובר באצות בלבד ותגלית המילניום התגלה כטעות.