משתמש:Uri R/חטופים מוכחשים בסיני

מיקוד הסוגייה:

אין חולק על כך שאלפי מבקשי מקלט/מסתננים/מהגרים אפריקאים העושים את דרכם לישראל נחטפים בשלבים שונים של מסעם (החל ממחנות הפליטים בסודן, עבור במצרים, וכלה בסיני) למחנות עינויים בסיני ומוחזקים שם כבני ערובה תמורת כופר. המקורות על כך נכתבים זה שנים בידי ארגונים בינלאומיים, סוכנויות בינלאומיות, ארגונים ישראליים, וגם בתי המשפט הישראליים מכירים בכך (דוגמאות ספורות לכך ניתן למצוא במקורות למטה). הנושא השנוי במחלוקת הוא האם יש בין החטופים גם כאלו שנחטפו לסיני ולבסוף הגיעו לישראל למרות שכלל לא התכוונו להגיע לישראל, ואם כן, מה היקף התופעה והאם יש לציינה בערך.

עמדה מתומצתת:

מספר רב של מקורות מבוססים (על מאות ואלפי ראיונות בידי ארגונים וסוכנויות שונות, לאורך מספר שנים, ושזכו לכיסוי תקשורתי) ומקרים אמינים מתועדים (שאיש לא הזים אותם, לא הביא נתונים סותרים, ואשר גם זכו להכרת מערכת המשפט הישראלית) מבהירים כי בין המעונים בסיני ישנם גם כאלו שכלל לא התכוונו להגיע לישראל, ואשר נחטפו למטרות כופר ממחנות הפליטים בסודן למחנות העינויים בסיני. (ראו מקורות והערות בהמשך)

מקורות שונים מעריכים את היקף התופעה בצורה שונה. להבנתי את המקורות הנתון המבוסס ביותר הוא שמדובר על כ-7.2% מכלל ניצולי מחנות העינויים, קרי עשרות ואף למעלה מכך בשנה, ומאות ואולי אף אלפים במהלך השנים האחרונות.

יש לציין זאת בערך משלוש סיבות עיקריות: הראשונה היא שלא מדובר על מספר זניח או מקרים אנקדוטליים. את סוגיית היקף התופעה יש לציין בערך או מוטב בהערת שולים ולהביא דברים בשם אומרם; השנייה היא שזה גם כן הוא חלק מסיפורם של אנשים אלו, וחלק מהתופעה בה עוסק הערך. לא לחינם יש פרק משנה העוסק בדרך לישראל ושם גם מקור המידע. לכל תופעת הגירה יש "גורמי דחיפה" ו"גורמי משיכה", ותופעה זו היא חלק מגורמי הדחיפה שאין להתעלם ממנה; שלישית, יש לדברים השלכה על הדיון על מעמדם של מבקשי המקלט/המסתננים/המהגרים, שכן הם קורבנות של סחר בבני אדם, וזו (אני מניח) גם הסיבה שהמידע מופיע כרגע בסמוך לדיון על מעמדם.

מי שנחטפו עבור כופר לסיני ושוחררו, אין להם מקום אחר ללכת אליו אלא לישראל, ועל אף שלא תכננו זאת, לרוב אין להם גם לאן לשוב, גם לא למחנות הפליטים בסודן. כניסתם והישארותם בישראל איננה מעידה שזו הייתה כוונתם, ועל אך שגם אם לא היו נכנסים לישראל ונשארים בסיני הם חלק מסיפור הגירה זה, הרי שמשהם כאן, הם חלק אף חשוב יותר של הסיפור.

אז מה צריך להיכתב?

בדיוק מה שנכתב לעיל במשפט פשוט או שניים ולהביא דברים השם אומרם, כמקובל (לא נוסח שכתוב בסלע): שלפי מגוון דו"חות ומחקרים של ארגונים שונים הדואגים לזכויות אדם באפריקה ולזכויות פליטים ולרווחתם, חלק מקורבנות מחנות העינויים בסיני נחטפו לשם ממחנות הפליטים בסודן מבלי שכלל התכוונו להגיע לישראל. בהערות השוליים יש לכלול את מרבית המקורות המופיעים למטה, ללא ההערות כמובן, להוציא משפט אחד על ההערכות המספריות השונות ושוב, להביא דברים בשם אומרם.

מקורות (בתוספת הערות והסברים, שיש להכניסם לערך לאחר הניסוח הסופי)

מחקרים ודו"חות

• מוקד סיוע לעובדים זרים ורופאים למען זכויות אדם, "עונו במדבר, נכלאו בישראל: מבקשי מקלט עצורים לפי החוק למניעת הסתננות", יוני-ספטמבר 2012
  • "7.2% נחטפו ממחנות פליטים בסודאן ואתיופיה והובאו לסיני ולישראל מבלי שהתכוונו לכך" (עמ' 9) נתון המתבסס על ניתוח של למעלה מ-1,300 עדויות של ניצולי מחנות העינויים בסיני, ואל אף שהדבר לא ברור לגמרי, להבנתי הנתון מתייחס לאחוז מקרב ניצולי המחנות. אם אני טועה והכוונה היא לאחוז מכלל הפליטים, רזי מדובר על תופעה רחבת היקף פי כמה וכמה.
  • 30 פרוטוקולים של בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין (במתקן הכליאה "סהרונים") מתוך כ-1,500 שנכלאו ביוני-ספטמבר 2012 ואשר הארגון הצליח להשיג את הדו"חות שלהם שהדיין החליט שהם אמינים מספיק (זה לא אומר ש-1,470 אחרים אינם אמינים, רק שהארגון לא השיג את הפרוטוקולים) מראים כי 14 מתוך ה-30 נחטפו; 12 מתוך ה-30 מעולם לא התכוונו להגיע לישראל. (עמ' 20 ואילך) לדעתי המקורות האחרים המציינים כי כמחצית מהפליטים הם קורבנות חטיפה שכלל לא התכוונו להגיע לישראל טועים בהבנתם דו"ח זה, ומפרשים את הנתון של 12 מתוך 30 כמייצג את כלל אוכלוסיית הפליטים, אבל יתכן ואני טועה ומדובר בתופעה רחבה עוד יותר.
• אמנסטי אינטרנשיונל, "מצרים/סודן: מבקשי מקלט ופליטים נתונים להתעללויות יחס אכזרי, חטיפות לשם כופר וסחר בבני אדם" 3/4/2013 (הודעה לעיתונות)
• Prof. Mirjam van Reisen, Meron Estefanos, Dr. Conny Rijken, Human Trafficking in the Sinai: Refugees between Life and Death, Tilburg University/Europe External Policy Advisors, Brussels, 26 September 2012, pages 25-34
  • "רבים מהפליטים דיווחו שלא היו בדרכם לישראל. יעדם היה קסאלה (סודאן) או אחד ממחנות הפליטים" (עמ' 28)
  • "מרבית הפליטים המגיעים בסופו של דבר לסיני מעולם לא התעתדו להגיע למצרים או לישראל" ("most of the refugees who end up in Sinai, never intended to go to Egypt or Israel") (עמ' 28)

• CNN [1], [2]
  • לא ראיתי את כל הכתבה, אבל היא הוזכרה בדיון המקדים ולכם אני מביא אותה.

דיווחים בעיתונות

• יובל גורן, "נחטפו באריתראה, עונו בסיני, נכלאו בישראל", NRG, 6/11/2012‏
• עומרי אפרים, "נחטפים ממחנות פליטים בסודן, מעונים בסיני", YNET, 3/4/2013
• גלעד גרוסמן, "בג"ץ: עינוי מסתננים בסיני - עילה לשחרורם מהכלא", וואלה! חדשות, 19/4/2013
  • סיפורו של צעיר שסיפר שערק מהצבא האריתריאי לסודן, ונחטף בדרך, שגם מסביר למה אחרי שהגיעו לישראל מבלי להתכוון, אין להם לאן לחזור.
• דנה ויילר-פולק, "אונס, התעללות ועינויים בסיני: המסע של הפליט מאריתריאה", וואלה! חדשות, 27/7/2013

אחר

• ענת בן-דור, התוכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב, דברים שאפשר לעשות רק כשאף אחד לא רואה, לסה פסה, 28 בספטמבר 2012

על טענות הצד השני

• אין שום ביסוס לעמדה הנגדית. פשוט טענות לא מבוססות על דבר והרהורי ליבם של ויקיפדים.
• "הם אמרו..ויגידו כל דבר כדי להישאר בישראל..." כלומר הטענה היא שראיון הוא מקור לא אמין
  • טענה שערורייתית וצרת אופקים משהו. מתוך הערך שלנו: ראיון עומק: "ראיון עומק הוא כלי מתודולוגי במסגרתו מראיינים אדם באמצעות סדרה של שאלות. מתוך הטקסט הארוך של השאלות והתשובות מחלצים יחידות אינפורמציה (תמות), המתגבשות לכדי רעיונות ותובנות בנוגע לשדה המחקר. ראיון עומק הוא כלי המחקר העיקרי בשיטות מחקר איכותניות המתבצעות במסגרת מדעי החברה."
  • שיקולים מתודולוגיים בפתח דו"ח המוקד למען הפליטים המצוטט לעיל מבהירים מדוע ההפך הוא הנכון: מדוע הפליטים לא מדווחים על קורותיהם, לא מודעים להשלכות המשפטיות של מעמדם, ומדוע הליך התחקור של הרשויות הישראליות לא מעודד אותם לספר את הדברים.
• "מדובר בבודדים..." / קוריוז / מקרה אנקדוטאלי
  • ראו תחת פרק המקורות התייחסות להיקף התופעה.
  • ""כמחצית מהפליטים שנכנסו לישראל והובאו בפני בית הדין למשמורת מאז נכנס לתוקפו החוק למניעת הסתננות נחטפו באריתריאה והובאו למחנות העינויים בסיני ומשם לישראל בניגוד לרצונם. כך חושף דוח של ארגון רופאים לזכויות אדם ומוקד הסיוע לעובדים זרים." - בכתבה ממעריב, אבל הנתון שגוי. אלו ה-14 מתוך ה-30 אותם החליט הדיין להעביר הלאה.
• "זה לא רלוונטי..."
  • נימקתי לעיל בפרק העמדה
  • התופעה נופלת תחת סחר בבני אדם ולכך יש השלכה על מעמד הפליטים בישראל (ראו כתבה של גרוסמן על בג"ץ בוואלה לעיל, למשל)
• "שמאלנים קיצוניים הממומנים בידי הקרן החדשה לישראל..." וצורות נוספות של פסולה אידיאולוגית ולא עניינית של מקורות
  • אד הומינם...
  • טענה פוליטית טהורה שאיננה רלוונטית לדיון כלל וכלל
  • יצא המרצע מהשק...
• "טוב, הם נחטפו לסיני, אבל הם בחרו להיכנס לישראל..."
  • "סכנות בסיני: הסכנות האורבות למהגרים, פליטים ומבקשי מקלט במצריםובישראל" (בעיקר פרק 4). - דו"ח המסביר את הסכנות האורבות לפליטים בסיני ובמצרים שמבהיר מדוע מששוחררו בסיני, אין לניצולים לאן ללכת זולת ישראל (או אוסטרליה, אך למרבה הצער אין לאוסטרליה גבול משותף עם חצי האי סיני).
• נחטפו או "טוענים שנחטפו"?
  • במקורות הראשוניים שעומדים בפני מחברי הדו"ח, קרי הראיונות, ישנן טענות על חטיפה. מחברי הדו"ח עשו מה שעשו לאמת מקורות וחיברו דו"ח ובו מסקנתם - נחטפו גם נחטפו. אנחנו משתמשים בדו"ח לפי מדיניות גלובאלית של טיפול במקורות ולכן לגיטימי שיכתב שבם נחטפו, ולציין מקור.
  • אין בעיה להרחיב (מוטב בהערת השוליים) על מקורות המידע: מי טוען מה, על מה זה מתבסס, מקורות שונים ועוד. שם ניתן לכתוב שהדו"חות מבוססים על ראיונות בהם טענו הפליטים שנחטפו.
• "אם הם נחטפו, למה הם לא חוזרים?..."
  • האם יש צורך לפרט על המצב באריתראה ומחנות הפליטים בסודן?
  • ואלו שחוזרים - מה גורלם? לעתים: מוות (יובל גורן, "ארגוני הסיוע: מעל 22 פליטים שגורשו לדרום סודן מתו השנה", NRG מעריב, 5.6.13 (מצוטט אצל א.ס.ף)
  • תחת #אחר לעיל ניתן למצוא דוגמא מדוע החטופים לא ממהרים לחזור לארצות מוצאם.
  • רופאים לזכויות אדם, "לא מחזירים אנשים אל דיקטטורה – קריאה דחופה של ארגוני זכויות האדם בישראל לעצירת הגירוש לאריתריאה", 25/07/2013 - נייר עמדה המסביר מדוע הפליטים, והחטופים נגד רצונם ביניהם, לא ממהרים לחזור מרצונם למקום מוצאם.

אורי • שיחה 20:23, 17 באוגוסט 2013 (IDT)