מדוע [מהווה הסוציולוגיה בעיה גדולה כל כך]? מפני שהיא חושפת את הדברים הנסתרים ולפעמים המודחקים כגון [...] להראות שהעולם המדעי הוא מקום התרחשותה של תחרות המכוונת על ידי חיפוש אחר רווחים ספציפיים (פרסים למיניהם, לרבות הנובל, עדיפות התגלית על פני מחקר, יוקרה וכו'), המנוהלת בשם אינטרסים ספציפיים (כלומר שלא ניתן לצמצם אותם לאינטרסים הכלכליים בצורתם הרגילה, אשר נתפסים כ"נטולי אינטרסים") - פירושו להעמיד בסימן שאלה כתיבה מדעית מהלת שאנשי המדע שותפים לה לעתים קרובות ושהם זקוקים לה כדי להאמין במה שהם עושים.
בגדול ההסבר לציטוט זה זהה לזה של הציטוט הקודם בהבדלים קלים. הטריגר לציטוט זה היה הדיון בשיחת הערך הומו הביליס. ישנם מספר ויקיפדים שרואים עצמם כמיצגי "המדע" וככאלו יש להם מונופול על הידע. הם מתיחסים בזלזול לתחומי ידע אחרים, בעיקר למדעי החברה. בסך הכל קשה להאשים אותם, זה הנראטיב הדיסציפלינרי שעם ברכיו הם התחנכו ואותו הם צריכים לספר לעצמם (כ"מדענים", לא כ"וויקיפדים") שוב ושוב. בורדייה הטיב לחשוף את המניעים לשנאה-חשש זה מהסוציולוגיה וכן את היסודות הסובייקטיביים של "הכתיבה המדעית", כפי שהיא נתפסת על ידי "המדענים". חוסר הנכונות להכיר בסובייקטיביות זו, בהשפעות הלא מדעיות על "הדיסציפלינות המדעיות" הוא בעיני לא רק שגיאה גדולה, אלא גם מעשה אנטי-אינטלקטואלי בעומק שורשיו.