משתמש:Uri levin/אלי זוהר (צנחן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אלי זוהר (לבנטל) (19171989) היה מצנחני היישוב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלי זוהר (לבנטל) נולד לרוזה ומשה לבנטל ב-24 ביולי שנת 1917 בעיירה אלברטפלו ביוגוסלביה. עיירה קטנה ליד הגבול היוגוסלבי – הונגרי, בן זקונים חמישי במספר. אחרי שנתיים עברה המשפחה לעיר הגדולה זאגרב, שם סיים בית ספר עממי יהודי, ותיכון כללי. קיבל חינוך מוזיקלי שכלל נגינה בפסנתר וביקור באופרות ובתיאטרון.

היה חבר "מכבי" ו"השומר הצעיר" הן כחניך והן כמדריך, דבר שהביאו להחלטה לעלות לארץ ולהגשים בקיבוץ. קיבל חינוך מוזיקלי שכלל נגינה בפסנתר וביקור באופרות ובתיאטרון.

התגייס עם חבריו לצבא היוגוסלבי. אחרי השירות בצבא עלה לארץ כתייר, באחד במאי שנת 1939. לאחר שהשלטונות הקשו את כניסתו לארץ, הוא קפץ מהאוניה עם רדת החשיכה וברח בעזרת ידידים לקבוץ שריד שם היה הגרעין שלו מיוגוסלביה. זמן קצר לאחר מכן, תקפו הערבים את צינור הנפט שעבר סמוך לקיבוץ, בוגרי הצבא היוגוסלבי והוא בתוכם התארגנו והדפו את הפורעים הערביים.

הוא התגייס ל"הגנה" ויצא לקורס מכי"ם בגבעת עדה. בשנת 1942 הצטרף עם חבריו להקמת קיבוץ גת. עד מהרה התגייס לפלמ"ח לפלוגה ה' שישבה בגבעת ברנר. לאחר זמן יצא לקורס מ"מים הראשון במשמר העמק.

המפגש עם אנשי "המחלקה הגרמנית" הביא אותו ואת חברו שלום פינצי למחשבה לצאת בעזרת הבריטים לשליחות ליוגוסלביה. שניהם יצאו לקהיר ושם עברו אימוני צניחה, מודיעין צבאי ואימוני חבלה. לאחר דחיות ועיכובים הוא צנח ביוגוסלביה באפריל 1944 הגיע לפרטיזנים ולחם איתם. בתום המלחמה התגייס למרכזי הבריחה והמוסד לעלייה ב'.

בספטמבר 1945 חזר ארצה ובמהרה גויס שוב לעליה ב' ונשלח לחו"ל לליווי אניות. בשהותו בארץ הקים משפחה עם חנה סרני ונולדו להם יעל ורזיה. בחודש מרץ 1948 במסגרת פעילותו בפלי"ם ובמוסד לעלייה ב', פיקד על האונייה "יחיעם" אשר הביאה מעפילים מנמל גאיטה באיטליה לארץ ישראל. בסופו של המסע הועברו המעפילים לקפריסין.

עם הקמת המדינה נמנה עם ראשוני חיל הים. בסוף 1949 פשט את מדיו לאחר עשר שנים של פעילות צבאית והגיע לגבעת ברנר. בשנת 1950 עלו לארץ אימו ואחיו הבכור פאול לבנטל, והצטרפו לגבעת ברנר. מאותה עת הוא עבד בנגרייה, במחלקה לתכנון והדרכת קבוצת נוער בגבעת ברנר. לאחר כמה שנים הוא נפרד מחנה. ב-1957 הוא הקים משפחה עם פאולה רייס עם שלושת בניה ושתי בנותיו.

בסוף שנות ה-60 פנה לעבודה ציבורית, ניהול ענייני ענף העץ במסגרת משרד המסחר והתעשייה. עיקר עבודתו התמקדה בטיפוח, הכשרה והדרכה של מאות המפעלים בתחום זה בארץ.

ב-16 באוגוסט שנת 1989 נפטר ונקבר בבית העלמין בגבעת ברנר.