משתמש:Urizvi01/המנדט עבור פלשתינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מנדט על פלשתינה - ה-"מנדט על פלשתינה," מסמך היסטורי של חבר–הלאומים, מפרט את זכותם המשפטית של יהודים להתיישב בכל מקום במערב פלשתינה, שטח בן 10,434 מילים רבועים 3 המשתרע בין נהר הירדן והים התיכון. זכות זו לא עברה כל שינוי בחוק הבינלאומי והיא תקפה גם כיום.

המסמך הובא לדיון בועידת סן רמו ( San Remo) ב-24 באפריל 1920, ותנאיו נוסחו בהסכם סוורס (Sèvres) ב-10 באוגוסט 1920. תנאי המנדט נוסחו סופית ואושרו פה אחד ב-24 ביולי 1922 על ידי מועצת חבר–הלאומים, אשר כללה באותה עת 51 מדינות, המנדט קיבל תוקף מעשי ב-29 בספטמבר 1923. ב-18 באפריל 1946, כאשר פורק חבר–הלאומים ונכסיו וחובותיו הועברו לאומות המאוחדות, הקהילה הבינלאומית למעשה אישרה שנית את תקפותה של ההסכמה הבינלאומית בעניין. בעשותה כן הובהר שוב כי התנאים להקמתו של בית לאומי ליהודים הם ביטוי לרצונה של הקהילה הבינלאומית.

רבים מבלבלים את ה-"מנדט על פלשתינה" עם השלטון הבריטי (הנאמן המופקד על קיומו). ה-"מנדט על פלשתינה" הוא מסמך משפטי של חבר–הלאומים שניסח את הזכויות החוקיות של יהודים בפלשתינה. המנדט הבריטי, מאידך, הוא הגוף שחבר–הלאומים הפקיד בידיו את האחריות לניהול האזור והמוציא לפועל את שהתווה ה-"מנדט על פלשתינה." בריטניה הגדולה (המנדטור, או הנאמן) אכן השיבה את האחריות לידי האומות המאוחדות החל מ-14 במאי 1948. אולם תקפו המשפטי של ה-"מנדט על פלשתינה" של חבר–הלאומים לא פג עם סיומו של המנדט הבריטי, אלא הועבר לידיו של האו"ם.


כתב המנדט עבור פלשתינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר–הלאומים המנדט על פלשתינה (ארץ–ישראל) לשטח הידוע כעבר–הירדן תחת התנאים המפורטים בסעיף 25 הוצג לפרלמנט בפקודת הוד–מלכותו, דצמבר, 1922 לונדון: הוצא לאור על ידי משרד הוד–מלכותו

מועצת חבר–הלאומים: הואיל ומעצמות הברית העיקריות הסכימו, לצורך מתן תוקף לדרישות כמפורט בסעיף 22 של אמנת חבר–הלאומים, למסור לידי המנדטורי (נאמן) שיבחר על ידי המעצמות הנ"ל, את ניהול שטח פלשתינה אשר הייתה שייכת לפנים לאימפריה הטורקית, בגבולות שיקבעו על ידן;

הואיל ומעצמות הברית העיקריות הסכימו ביניהן, שהממשל המנדטורי יהיה אחראי על ביצוע ההכרזה שניתנה במקור בשני לנובמבר 1917 על–ידי ממשלת הוד–מעלתו הבריטי, ואושררה על ידי יתר מעצמות הברית, לצורך הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה, בתנאי מפורש שלא ייעשה דבר אשר יפגע בזכויותיהן האזרחיות והדתיות של הקהילות הלא יהודיות בפלשתינה, או בזכויות ובמעמד הפוליטי לו זוכים היהודים בכל ארץ אחרת; הואיל ונתנה בזאת הכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי עם פלשתינה, ובזכותו לכינון מחדש של ביתו הלאומי בארץ זו;

הואיל ומעצמות הברית העיקריות בחרו בהוד–מלכותו הבריטי למנדטורי על פלשתינה;

הואיל והמנדט הנוגע לפלשתינה נוסח בתנאים הבאים והוגש למועצת חבר–הלאומים;

הואיל והוד–מלכותו הבריטי קיבל עליו את המנדט על פלשתינה והתחייב להוציאו לפועל בשם חבר–הלאומים בתנאים הבאים;↵הואיל והאמור לעיל בסעיף 22 (פסקה 8), נקבע כי מידת הסמכות, שליטה או המינהל האמור להתבצע על ידי המנדטורי, ואשר לא הוסכמו מראש על ידי חבר–הלאומים, יוגדרו מפורשות על ידי מועצת חבר–הלאומים;

מאשרים מנדט זה, מגדירים את תנאיו כדלהלן:

סעיף 1

למנדטורי יהיה יפוי–כוח מלא לחקיקה וניהול, הכל במסגרת מיגבלות תנאי מנדט זה.

סעיף 2

המנדטורי יהיה אחראי ליצור בארץ תנאים פוליטיים, מנהליים וכלכליים,אשר יבטיחו את הקמת הבית הלאומי היהודי, כמפורט במבוא, ואת פתוחם של מוסדות עצמאיים, וכן את שמירת הזכויות האזרחיות והדתיות של כל תושבי פלשתינה, ללא הבדל גזע ודת.

סעיף 3

המנדטורי, ככל שהתנאים יאפשרו, יעודד אוטונומיה מקומית.

סעיף 4

סוכנות–יהודית נאותה תוכר כמוסד ציבורי שמטרתו לייעץ ולשתף פעולה עם מינהלת פלשתינה בעניינים כלכליים, חברתיים ואחרים, הנוגעים להקמת הבית הלאומי היהודי ואת ענייני האוכלוסיה היהודית בפלשתינה, וזאת בפיקוח תמידי של הממשל וכן לסייע ולקחת חלק בהתפתחות הארץ. האירגון הציוני, כל עוד מוסדותיו וחוקתו נחשבים הולמים בעיני המנדטורי, יוכר כסוכנות. היא תנקוט בצעדים בהתייעצות עם ממשלת הוד–מלכותו הבריטי, כדי להבטיח את השתתפותם של כל היהודים החפצים לסייע בהקמתו של הבית הלאומי היהודי.

סעיף 5

המנדטורי יהיה אחראי לוודע שלא יינתן, אם ברכישה או בחכירה, שטח משטחי פלשתינה, ומכל מקום לא יושם תחת שליטת ממשלה של מעצמה זרה כל שהיא.

סעיף 6

הממשל בפלשתינה, בעודו מבטיח כי הזכויות והעמדות של יתר חלקי האוכלוסייה אינם נפגעים, יסייע בתנאים נאותים לקידומה של ההגירה היהודית, וכן יעודד בשיתוף פעולה עם הסוכנות–היהודית כמוזכר בסעיף 4, היתנחלות צפופה של יהודים על הקרקע, כולל אדמות מדינה וקרקעות בור שאינן דרושות לצרכי הצבור.

סעיף 7

הממשל בפלשתינה, יהיה אחראי על חקיקת חוק התאזרחות. יכללו בחוק זה תנאים המנוסחים בכוונה להקל על רכישת האזרחות הפלשתינית על ידי היהודים המתיישבים ישיבת קבע בפלשתינה.

סעיף 8

הזכויות והחסיניות של זרים, לרבות התנאים של שיפוט הקונסולים והגנתם, כפי שלפנים נהנו על ידי כניעה או שימוש בקיסרות העותומנית, לא יהיו תקפים בפלשתינה.כל עוד המעצמות, שנתיניהן נהנו מהזכויות והחסינויות הנ"ל בראשון לאוגוסט 1914, וויתרו קודם לכן על הזכות לחדשן, או שכל עוד לא תסכמנה לבטלן לפרק זמן מסוים, תתחדשנה זכויות וחסינויות אלה מיד בתום תוקף המנדט, בשלמותם או בשינויים — הכל כמוסכם בין המעצמות הנוגעות בדבר.

סעיף 9

המנדטורי יהיה אחראי על כך שהמערכת השיפוטית המוקמת בפלשתינה תערוב לביטחון זכויות מוחלט במידה שווה הן לילידים והן לזרים.יכובדו הזכויות האישיות של בני העמים השונים, עדותיהם, וענייניהם הדתיים יהיו מובטחים. במיוחד, השליטה והמינהל על ההקדש המוסלמי שימומשו בהתאם לחוקי הדת וזיקת המיסדים.

סעיף 10

עד שייעשו הסכמים מיוחדים בנוגע להסגרות הקשורות לפלשתינה, חלים הסכמי ההסגרה הקיימים בין המנדטורי ויתר המעצמות הזרות גם על פלשתינה.

סעיף 11

ממשל פלשתינה יאחוז בכל האמצעים הדרושים על מנת לשמור על האינטרסים של הציבור בכל הנוגע להתפתחות הארץ, ויהיה לו סמכות מלאה, בגבולות ההתחייבויות הבינלאומיות שהמנדטורי קיבל על עצמו, לעשות לקניין הציבור או להעמיד תחת השגחתו את כל אוצרות הטבע שבארץ או המפעלים הציבוריים, השירותים והמוסדות שהוקמו ושיוקמו בה. ממשלת המנדט תנהיג שיטת רישום קרקעות המתאימה לצרכי הארץ, מתוך התחשבות, בין השאר, עם הצורך לעידוד פיתוח מערך היתנחלויות צפוף ועיבוד נמרץ של האדמה.הממשל יוכל להסדיר יחד עם הסוכנות–היהודית הנזכרת בסעיף 4, שזו תקים או תפעיל, בתנאים הוגנים ונאותים, את כל השירותים הציבוריים, ותפתח את אוצרות הטבע של הארץ, במידה ועניינים אלה אינם נעשים ישירות על ידי הממשל. כל סידור שכזה יבטיח שהרווחים שיחולקו על ידי סוכנות זו, באופן ישיר או בעקיפין, לא יעלו על מכסת רבית נאותה על ההון, וכל יתר תוספת הרווחים צריכה להיות מושקעת על ידה לטובת הארץ, כפי שיאושר על ידי הממשל.

סעיף 12

בידי המנדטורי יופקד הפיקוח על יחסי החוץ של פלשתינה וכן הזכות לאשר כתבי אמנה של הקונסולים הממונים על ידי המעצמות הזרות. כן תהיה ממשלת המנדט רשאית לספק הגנה דיפלומטית וקונסולארית של אזרחי פלשתינה השוהים מחוץ לגבולות ארצם.

סעיף 13

כל האחריות בהקשר למקומות הקדושים ובנינים דתיים, או אתרים בפלשתינה, כולל שמור הזכויות הקיימות והבטחת גישה חופשית למקומות הקדושים, בניינים ↵דתיים ואתרים וכן הזכות לפולחן חופשי, תוך כדי וידוא הסדר הציבורי והצניעות, כל אלה מופקדים בידי המנדטורי, אשר הוא לבדו נושא באחריות כלפי חבר–הלאומים בכל העניינים המוזכרים בזאת, בתנאי שדבר בסעיף לא ימנע מהמנדטורי מלהיכנס להסדרים המוערכים כסבירים על ידי הממשל במטרה לבצע את תנאי סעיף זה; וכן בתנאי שדבר בסעיף זה לא יתפרש כהתערבות המנדטורי במרקם או הניהול של המקומות המוסלמים הקדושים, אשר חסינותם מובטחת.

סעיף 14

המנדטורי ימנה ועדה מיוחדת על מנת ללמוד, להגדיר ולקבוע את הזכויות והתביעות בקשר למקומות הקדושים וכן זכויותיהן ותביעותיהן של העדות הדתיות השונות בפלשתינה. שיטת המנוי, ההרכב והתפקידים של ועדה זו יוגשו לאישורה של מועצת חבר העמים, ובלי אישורה לא תמונה ועדה כזו ולא תיכנס למילוי תפקידה.

סעיף 15

המנדטורי ישגיח שלכולם יובטח חופש מצפון מוחלט ומילוי חופשי של כל צורות הפולחן, מוגבלים בלבד בצורך שמירה על הסדר הציבורי והמוסרי. לא תעשה כל אפליה מכל סוג שהוא בין תושבי פלשתינה מסיבות גזע, דת או שפה. שום אדם לא יהיא מנוע מפלשתינה כאשר הסיבה היחידה היא אמונתו הדתית. לא תישלל ולא תקופח הזכות של כל עדה להחזיק בתי ספר משלה לחנוך חבריה בשפתם, בתנאי שימלאו אחרי דרישות חינוכיות כלליות, אשר הממשל עשוי לאכוף.

סעיף 16

ממשלת המנדט תהיה אחראית למילוי ההשגחה על מוסדות הדת והצדקה של כל הדתות בפלשתינה, ככל שיידרש לתחזוקת הסדר הציבורי והניהול התקין. בגבולות ↵פיקוח זה לא יינקטו כל צעדים בפלשתינה כדי לחבל או להפריע ביוזמותיהם של מוסדות אלה או להפלות בין שליחיהם עקב דתם או לאומיותם.

סעיף 17

ממשל פלשתינה רשאי לארגן, על בסיס התנדבותי, את הכוחות הנדרשים לשמירת השלום והסדר, וכן להגנת הארץ, אבל בתנאי שיהיו תחת השגחת המנדטורי, אולם אינו רשאי להשתמש בהם למטרות אחרות מלבד אלה המפורשות לעיל מלבד אם תבוא על כך הסכמת המנדטורי. מחוץ למטרות הנ"ל, שום כוח צבאי, ימי או אווירי לא יוקם ולא יוחזק על ידי הממשל בפלשתינה.הדברים המוזכרים בסעיף זה לא ימנעו מהממשל של פלשתינה מלתרום לעלויות החזקתם של כוחות הצבא של ממשלת המנדט בפלשתינה.המנדטורי יהיה זכאי בכל עת להשתמש בדרכים, במסילות ברזל ובנמלי פלשתינה לשם תנועת כוחותיו המזוינים והובלת דלק וציוד.

סעיף 18

המנדטורי ישגיח על כך שלא תהיה כל הפליה בפלשתינה נגד נתיני מדינה החברה בחבר–הלאומים (לרבות חברות המאוגדות על פי חוקיהן) בהשוואה עם המנדטורי או כל מדינה זרה בעניינים הנוגעים למיסוי, מסחר או ניווט ימי, וכן מימוש מקצועי או תעשייתי, או בטיפול בצי סוחר או כלי טיס אזרחיים. בדומה לכך לא תהיה בפלשתינה כל הפליה נגד סחורות שמוצאן או ייעדן מהמדינות או למדינות הללו ויהיה להם חופש תחבורה מוחלט בתנאים הוגנים בשטח המנדט.בהתאם לאמור לעיל, ובהתאם לשאר תנאי מנדט זה, יכול המנדטורי בעצת ממשלת המנדט להטיל מסים ותשלומי מכס הדרושים לפי שיקול דעתו, ולאחוז ↵בצעדים הנראים לו לטובים ביותר לקדמת פיתוח אוצרות הטבע של הארץ ושמירת האינטרסים של האוכלוסייה. כמו כן, יכול הוא, בעצת ממשל המנדט, ↵לכרות הסכמי מכס מיוחדים עם כל מדינה, אשר בשנת 1914 נכללה כולה בטורקיה האסיאתית או בערביה.

סעיף 19

המנדטורי ידבוק בשם ממשל פלשתינה בכל האמנות הבינלאומיות הקיימות או העשויות להיכלל בעתיד בהסכמת חבר–הלאומים, בנוגע לסחר עבדים, סחר בנשק ובתחמושת, סחר בתרופות, או בנוגע לשוויון מסחרי, חירות מעבר וניווט, ניווט אווירי וניווט דואר, טלגרף ותקשורת אלחוטית או ספרות, אומנויות או נכסים תעשייתיים.

סעיף 20

ככל שהתנאים הדתיים, החברתיים ואחרים יאפשרו זאת המנדטורי בשם הממשל בפלשתינה יטול חלק ביישום של כל מדיניות המאומצת על ידי חבר–הלאומים במאבק במחלות ומניעתן, לרבות מחלות צמחים ובעלי חיים.

סעיף 21

המנדטורי יאבטח חקיקה תוך שניים עשרי חודשים מתאריך זה, ויבטיח ביצועו של חוק העתיקות בהתבסס על התקנות הבאות. חוק זה יבטיח את שיוון הטיפול בכל הנוגע לחפירות וחיפושים ארכיאולוגיים לנתיניהן של כל המדינות החברות בחבר–הלאומים 1 "עתיקות" פירושו כל מבנה או מוצר של פעילות אנושית שקדמו לשנת 1700. 2 חוק הגנת העתיקות ייושם באמצעות עידוד יתר מאשר על ידי איום. 3 חל איסור על זריקתו של כל דבר "עתיקות" מלבד על ידי המשרד המורשה, אלא אם משרד זה מסיר הגדרה זו מנכס כזה. חל איסור על הוצאת דבר "עתיקות" ↵לחוץ לארץ ללא אישור ייצוא מהמשרד האמור. 4 כל אדם, אשר הורס או מזיק לדבר "עתיקות" בזדון או ברשלנות, עלול לשאת בעונש שייקבע. 5 תחת הטלת עונש קנס חל איסור על חפירה או סילוק דבר מה משטח חפירת העתיקות, מלבד לאנשים המורשים על ידי המשרד המוכשר לכך 6 קרקעות העשויות להיות בעלות ערך היסטורי או ארכיאולוגי תופקענה באופן זמני או תמידי בתנאים הוגנים אשר ייקבעו. 7 הרשאה לחפור ולגלות עתיקות תוענק רק לאלה, אשר יספקו ערבויות מספקות לניסיונם הארכיאולוגי. הממשל בפלשתינה לא ינהג בדרך כזו אשר תשלול הרשאה כזו ממלומדים בני לאום אחר ללא בסיס צודק. 8 התשואה מהחפירות יכולה להתחלק בין הארכיאולוג החופר לבין המשרד המורשה בשיעורים הקבועים על ידי המשרד. אם החלוקה אינה מתאפשרת ↵מסיבות מדעיות, יקבל הארכיאולוג פיצוי הולם במקום חלקו במציאה.

סעיף 22

אנגלית, ערבית ועברית תהיינה השפות הרשמיות של פלשתינה. כל מודעה או רישום בערבית על גבי בולים או מטבעות בארץ–ישראל צריכה להיכתב גם ↵בעברית וכל רישום או מודעה הכתובה בעברית חייבת להופיע גם בערבית.

סעיף 23

הממשל בארץ–ישראל יכיר בחגיהן של כל העדות בפלשתינה כמועדים חוקיים כימי מנוחתם של חברי קהילות אלה.

סעיף 24

המנדטורי יגיש דין וחשבון שנתי למועצת חבר–הלאומים באשר למילוי כל תנאי המנדט לשביעות רצונה המלא. לדיווח יצורפו העתקים של כל החוקים והתקנות, אשר הונפקו והוכרזו במשך השנה.

סעיף 25

בשטחים המשתרעים בין הירדן לבין גבולה המזרחי של פלשתינה, כפי שנקבע בסופו של דבר, יהיה המנדטורי רשאי, בהסכמת מועצת חבר–הלאומים, למנוע או לעכב את יישומם של תנאי מנדט זה, אשר לפי שיקול דעתו אינם ישימים לתנאי המקום הקיימים, וליצור עבור המינהל בשטחים אמצעים שאפשר לחשבם כמתאימים לתנאים הנתונים, וכל זאת בתנאי שלא תינקט כל פעולה הסותרת את הנאמר בסעיפים 16 ,15 ו-18.

סעיף 26

המנדטורי מסכים כי בכל מקרה של אי–הסכמה בינו לבין חברה אחרת בחבר–הלאומים בהתייחס לפירוש או ליישום של תנאי המנדט, אי–הסכמה כזו, באם ↵איננה ניתנת ליישוב במשא ומתן, תוגש להכרעתו של בית המשפט הקבוע של המשפט הבינלאומי בהתאם לסעיף 14 של אמנת היסוד של חבר–הלאומים.

סעיף 27

הסכמה של מועצת חבר–הלאומים נדרשת לכל שינויי של תנאי המנדט.

סעיף 28

במקרה ויסתיים תוקף המנדט המוענק בזאת למנדטורי, מועצת חבר–הלאומים תעשה את הסידורים הנדרשים לשם שמירה תמידית, בערבות חבר–הלאומים, ↵של הזכויות המובטחות בסעיפים 13 ו-14, ותשתמש בכל השפעתה, תחת ערבות חבר–הלאומים, כדי שממשל פלשתינה יכבד במלואן את כל ההתחייבויות ↵הכספיות אשר נעשו באופן חוקי על ידי ממשל פלשתינה במשך תקופת המנדט, לרבות זכויותיהם של פקידי הממשל לקצבאות ולמענקים.

המסמך המקורי הנוכחי יופקד בגנזך של חבר–הלאומים ועותקים נאמנים למקור יוגשו על ידי המזכיר הכללי של חבר–הלאומים לכל החברים בחבר–הלאומים.

נערך בלונדון בעשרים וארבעה ביולי, אלף תשע מאות עשרים ושנים.↵עותק מאמת ומאושר:↵בשם המזכיר הכללי,↵רפרד (Rappard), ↵מנהל מחלקת המנדטים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]